בהיותן כלי למימוש נרחב של חופש הביטוי ברשת, לרשתות החברתיות יש השפעה משמעותית על אופן התנהלות השיח בתקופת בחירות. סקירה זו של מדיניות פיקוח התוכן של הרשתות החברתיות בבחירות מגיעה על רקע הבחירות הקרובות לנשיאות ארה"ב בנובמבר 2024.
ארגון Poynter הוא ארגון ללא מטרת רווח ששם לעצמו למטרה לבחון נכונות של מידע ולטייב את הנגישות למידע אמין באינטרנט. הארגון סקר את המדיניות של חברות המדיה החברתית הגדולות – מטא (שבבעלותה פייסבוק ואינסטגרם), יוטיוב, טוויטר וטיקטוק – ומצא כי אכיפת המדיניות שלהן בנושא לא הייתה עקבית. לדעת הארגון, ייתכן כי השינויים במדיניות ובכוח האדם של חברות המדיה החברתית מעידים על שינוי רחב יותר במדיניות פיקוח התוכן והתרחקות רחבה מפיקוח על תוכן בבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024. כך, בעוד שבבחירות 2020 הרשתות החברתיות פעלו באופן נרחב להסרה של מידע מטעה הקשור לבחירות, כעת נראה שהן מצמצמות את היקף הפעילות שלהן, בין במוצהר ובין על-ידי צמצום העיסוק בכך.
יוטיוב
ביולי 2023, יוטיוב עדכנה את מדיניותה ביחס להסרת מידע מטעה (misinformation) במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב. יוטיוב ציינה שהיא לא תסיר סרטונים שמקדמים מידע מטעה הקשור לטענות לגבי זיוף, טעויות או מרמה בבחירות הקודמות לנשיאות ארה"ב ב-2020. עם זאת, החברה הדגישה שייתכנו מחיקות של תכנים שמבקשים לפגום או לפגוע בהליך הדמוקרטי, לדכא הצבעה, להפיץ מידע שגוי לגבי מקומות, זמני ותנאי ההצבעה ועוד.
ההחלטה הגיעה, לטענת יוטיוב, משום שבמהלך הבחירות הקודמות, מצאה יוטיוב שאמנם ייתכן שמדיניות הסרת התוכן שבה נקטה מנעה הפצת מידע מטעה ברמה מסוימת, אך המדיניות הזו לא מנעה פגיעות בעולם האמיתי או הפחיתה את האלימות, ובמקביל גרמה לפגיעה בחופש הביטוי הפוליטי של המשתמשים. מנגד, מומחים מצאו שלאחר שיוטיוב החלה להסיר תכנים שמפיצים מידע מטעה ביחס לבחירות במהלך הבחירות לנשיאות ב-2020, פורסמו בה הרבה פחות תכנים מטעים בהשוואה לפלטפורמה נוספת שבדקו – טוויטר. כלומר, ייתכן שההשפעה של יוטיוב על מניעת הפצת מידע מטעה הייתה יותר רחבה משחשבה החברה, באופן שאולי יצדיק חזרה למדיניות ההסרה הקודמת שלה.
בהתאם לכך, החלטת החברה זכתה לביקורת מקרב מומחים אשר ציינו שהיא שרירותית ומהווה סיכון לדמוקרטיה. עוד טענו המומחים כי המדיניות החדשה תעזור בעיקר ליוטיוב, משום שמידע מטעה מתפשט מהר יותר ממידע אמיתי, כך שהתכנים ביוטיוב יזכו לצפיות רבות יותר.
טוויטר
למרות שלא היה שינוי רלוונטי במדיניות של טוויטר מאז הבחירות הקודמות, ניכר כי החברה מצמצמת את אכיפתה – טוויטר צמצמה את כמות העובדים המפקחים על תוכן מטעה בפלטפורמה שלה בלפחות 15%. בדומה ליוטיוב, מדיניותה של טוויטר ביחס לבחירות אוסרת על התערבות פסולה והשפעה אסורה על הבחירות. בשונה מיוטיוב, הטיפול של טוויטר אינו כולל הסרה של תכנים אלא מאפשר למשתמשים אחרים להוסיף הערות הבהרה על הפוסטים המטעים, שיתריעו בפני הקוראים שמדובר בפוסט מטעה ויספקו להם תיקון והקשר.
אולם, בדיקה שהתבצעה על ידי רשת התקשורת AP מצאה, כי הציוצים המטעים של טראמפ, בהם טען להטעיה והונאה בבחירות לנשיאות ב-2020, נשארו כפי שהם – לא נוספו להם הערות והם לא תויגו כפוסטים מטעים. לציוציו של טראמפ שבהם טענות לזיוף הבחירות יש יותר מ-43,000 ציוצים מחדש (שיתופים), באופן שמקדם הפצת מידע מטעה וסותר לכאורה את המדיניות המוצהרת של טוויטר.
טיקטוק
מדיניותה המוצהרת של טיקטוק ביחס ליושרה בבחירות מאפשרת במקרים של מידע מטעה להסיר את התוכן, להגביל את זמינותו בחיפושים, להגביל את ההמלצה שלו למשתמשים אחרים ולנתב מחדש תוצאות חיפוש שיובילו אליו. בפרט, מידע מטעה לגבי מיקום, מועד ותנאי הבחירות יוסר, וכך גם מידע ששואף לדכא הצבעה (בדומה למדיניות של יוטיוב).
טיקטוק משתפת פעולה עם 15 ארגוני בדיקת עובדות בינלאומיים שמעריכים את נכונות התכנים שלה, והחברה פועלת בהתאם למידע שהם מספקים לה. עם זאת, מחקר שפורסם באוקטובר 2022 מצא שהתמודדותה של טיקטוק בתחום זה הייתה הכושלת ביותר מבין כל הפלטפורמות הגדולות – החוקרים העלו לפלטפורמה פרסומות עם מידע מטעה הקשור לבחירות, ו-90% מהפרסומות אושרו בסופו של דבר על-ידי טיקטוק והופצו למשתמשים. זאת, לעומת רק 20% מהפרסומות המטעות באנגלית שהחוקרים ניסו לפרסם ברשת פייסבוק.
מטא
מטא, בדומה לטוויטר, צמצמה משמעותית את מספר העובדים המפקחים על תכנים בפלטפורמה, הן בפייסבוק והן באינסטגרם. בדומה לטיקטוק, מטא משתפת פעולה עם 11 ארגונים בינלאומיים לבדיקת עובדות, ועל פי המדיניות שלה ובהתאם להמלצת הארגונים – פוסטים שמכילים מידע מטעה יומלצו פחות לצפייה של משתמשים ויקבלו חשיפה מופחתת. אולם, מדיניות בדיקת העובדות של מטא לא תקפה לפוליטיקאים פעילים.
בהמשך לכך, מעורבות מטא בטוהר הבחירות עלתה לדיון פנימי בחברה על רקע פרסום סרטונים בפייסבוק שמעודדים "הטלת מצור" על הקונגרס ובית המשפט העליון בברזיל. הסרטון פורסם והופץ ברשתות ביום 03.01.2023, דווח על-ידי משתמשים ובמטא הוחלט שלא להסירו מפייסבוק. מספר ימים לאחר מכן, ביום 08.01.2023, תומכי הנשיא הברזילאי לשעבר פרצו לקונגרס ולבית המשפט העליון הברזילאיים. כתוצאה מכך, ה-Meta Oversight Board, גוף הפיקוח העצמאי של חברת מטא, דן בנושא ופרסם את המלצותיו ב-21.08.2023. הומלץ שמטא תקבע קריטריונים להערכת יושרה בבחירות, תפרסם ותשקף מידע בנושא לגבי כל מדינה ותגבש מדיניות מותאמת למדינות רלוונטיות. יודגש כי נכון לעכשיו מטא אינה מפרסמת מידע לגבי אכיפה הספציפית לבחירות, אלא רק נתונים לגבי כלל האכיפה.
