עמוד זה מרכז תכנים באשר לחובות שחלות על רשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות בזירה הישראלית: הלכות שנקבעו בידי בתי המשפט הישראליים וסקירה של יוזמות חקיקה ורגולציה עכשוויות בזירה הישראלית.
סקירת פסיקה של בית משפט השלום בתל אביב מיום 12.2.2023 בה חויבה פייסבוק להסיר פרסומים שפגעו בפרטיותו של אדם ותפצה אותו, אך לא תחויב לפצותו על פרסומים שמהווים לשון הרע, כך שאין לה חובה לוודא את נכונות הפרסומים בפלטפורמות שלה.
קראו עודסקירת פסק דין שניתן ביום 13.2.2023, בו נקבע כי חברת Meta תחויב למסור את הפרטים המזהים של מחזיקי החשבון שבבעלותו קבוצת פייסבוק שמעורבת בפגיעה בפרטיות, פגיעה בשם הטוב, הסתה והוצאת דיבתו של עורך דין ישראלי.
קראו עודסקירת עומק של החקיקה החדשה שמאפשרת לממשלת ישראל לפעול נגד רשתות שידור זרות בישראל ולחסום את הגישה לאתרי האינטרנט שלהן, וההליכים שננקטו על בסיסה נגד רשת אל-מיאדין ואל-ג'זירה.
קראו עודסקירה מתעדכנת של הצעדים שנקטו הרשתות החברתיות המרכזיות להגנה על משתמשיהן בישראל ובאזור ולפיקוח על תוכן מזיק בפלטפורמות שלהן על רקע מלחמת "חרבות ברזל", לרבות שינויים במנגוני Community Notes שיישמה טוויטר מול הזירה הישראלית
קראו עודנתונים לשנים 2016-2022 על בקשות להסרת תכנים מרשתות חברתיות לבקשת גורמי ממשל בישראל לאחר פנייה של מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.
קראו עודניתוח כללי הקהילה העדכניים של הרשתות החברתיות הפופולריות נגד מידע כוזב, פייק ניוז ודיסאינפורמציה - מה אסור, על מה ניתן לדווח והמנגונים שמפעילות הפלטפורמות לאיתור והגבלה של תוכן כוזב.
קראו עודניתוח חישובי של כלל ההתייחסויות שהוגשו על ידי גופים ציבוריים ופרטיים בתגובה לשימוע משרד המשפטים בנושא אסדרת תוכן פוגעני ברשתות חברתיות, במהלך שנת 2022: הנושאים שמרכיבים את השיח ודרישות הציבור, כמו גם מידת דמיון ושוני בין העמדות שהגישו הגופים השונים.
קראו עודסקירה של תזכיר חוק המאבק בטרור (צריכת פרסומי טרור – הוראת שעה), התשפ"ד-2023, שהוצע על-ידי הממשלה ומטרתו לעזור בהתמודדות עם אינדוקטרינציה של יחידים לטרור.
קראו עודסקירה של פסיקת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר חייבה את חברת Tiktok למסור את הפרטים הבסיסיים של שני משתמשים שפרסמו תוכן עוולתי לכאורה, על מנת שהתובעת תוכל לתבוע אותם על הטרדתה ופגיעה בשמה הטוב.
קראו עודפסק דין של בית המשפט העליון העוסק בתביעת לשון הרע כנגד יוצר הסרט ג'נין ג'נין בעקבות פרסומו של הסרט באתר YouTube (על אף שהפרסום לא נעשה על ידי היוצר ולא בידיעתו). בית המשפט פסק כי ניתן לראות ביוצר המקורי כאחראי לפרסום באינטרנט מכיוון שהיה עליו לצפות שתרחיש זה אפשרי ומכיוון שלא פעל להורדת הסרט כחלק מהגנה על זכויות יוצרים.
קראו עודבית המשפט העליון קובע שפרסום פרסומים פוגעניים אשר מהווים "תקיפה ישירה" כנגד ציבור מסוים על בסיס מאפיינים מוגנים כפי שמוגדר בכללי הקהילה של פייסבוק, מפר את תנאי ההסכם של המפרסם עם הפלטפורמה, ועל כן סגירת החשבון מוצדקת.
קראו עודסקירה וניתוח של המתווה לאסדרת תחום הנכסים הדיגיטליים בישראל, כגון מטבעות קריפטוגרפיים, NFT, בורסות מקוונות ועוד. המסמך קורא ליצירת מסגרת אסדרתית בשוק הנכסים הדיגיטליים, שתאפשר להתמודד עם הסיכונים של שוק זה ותעזור למנוע נזקים פוטנציאליים למשקיעים ולמש'
קראו עודסקירת המלצותיה של הוועדה לבחינת אסדרת פעילותן של רשתות חברתיות שמונתה על ידי המשרד התקשורת, הכוללות מנגנון רגולטורי מקיף אשר נשען על חוק השירותים הדיגיטליים האירופי עם תוספות הנוגעות לאחריותן של פלטפורמות לתוכן שמפורסם על גביהן.
קראו עודסקירת עתירה לבית המשפט העליון בנושא חסימה של משתמשים מדפי רשתות חברתיות של נבחרי ציבור. הסקירה כוללת גם את פסיקת בית משפט קמא אשר אישרה חסימת משתמשים ואת טיעוני העותרים אשר טוענים כי פסיקה זו פוגעת עמוקות בזכויות יסוד ואינה מתיישבת עם עמדת יועמ"ש שהוגשה בתיק זה.
קראו עודדו"ח הנכתב על ידי גורם חיצוני הבודק את השפעת מטא על על זכויות האדם של משתמשים ישראלים ופלסטינים במהלך מאי 2021. הדו"ח סוקר האם אופן הפעילות של מטא בזמן תקופה זו או הטיות שהיא מחזיקה הובילו לפגיעה במשתמשים.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
