אכיפת עבירת פרסום שירותי זנות של בגירים במרחב הדיגיטלי: תמונת מצב עדכנית

נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת בינואר 2026 מציגים תמונת מצב עדכנית של אכיפת האיסור על פרסום שירותי זנות של בגירים. מהנתונים עולה כי בשנים 2025-2022 עיקר הפרסום נעשה באתרי אינטרנט, בטלגרם ובפלטפורמות דיגיטליות נוספות. עוד עולה כי מספר הבקשות לצווים לסגירה או הגבלה של אתרים ירד לבקשה אחת בלבד בשנת 2024, אך עלה ל-15 בשנת 2025, פער הממחיש כי האכיפה אינה סדורה ורציפה וכי המענה עדיין חלקי.

מסגרת נורמטיבית: האיסור הפלילי על פרסום שירותי זנות של בגירים 

האיסור על פרסום שירותי זנות של בגירים מעוגן בסעיף 205ג(א) לחוק העונשין, התשל"ז–1977, הקובע כי פרסום מידע על מתן שירותי זנות של בגיר הוא עבירה פלילית שעונשה עד שלוש שנות מאסר או קנס. הגדרת המונח "פרסום" בחוק היא רחבה, וכוללת לא רק פרסומים מודפסים אלא גם חומר מחשב, מוצגים חזותיים ואמצעים שמיעתיים, ולכן היא חלה במפורש גם על פרסום באמצעים דיגיטליים ובאינטרנט. בהתאם לכך, גם הנחיית פרקליט המדינה בעניין מדיניות האכיפה בעבירות הנלוות לזנות מבהירה כי העבירה עשויה להתבצע במגוון דרכים, החל בהפצת עלונים וכרטיסי ביקור וכלה בפרסומים מקוונים, לרבות מודעות באתרים ייעודיים וברשתות חברתיות. 

עוד מודגש בהנחיית פרקליט המדינה כי תכלית האיסור אינה מתמצה בעצם הפרסום, אלא בהגנה על מי שעוסקים בזנות או עלולים לעסוק בזנות, ולכן יש למקד את האכיפה בגורמים העומדים מאחורי הפרסום והפצתו, ובהם מתווכים, סרסורים ובעלי אמצעי הפרסום עצמם. לצד האפיק הפלילי, המסגרת המשפטית כוללת גם כלי אכיפה נוסף במרחב הדיגיטלי, מכוח חוק הסמכויות לשם מניעת ביצוע עבירות באמצעות אתר אינטרנט, התשע"ז–2017, המאפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לצווים להגבלת גישה לאתרים, לאיתורם או להסרתם, כאשר יש חשד כי הם משמשים לביצוע עבירה, ובכלל זה פרסום שירותי זנות.

נתונים וממצאים על אכיפת העבירה לאורך השנים 2025-2022

כתבי האישום ואפיקי הפרסום

הנתונים מלמדים כי ב-13 מתוך 15 התיקים שבהם הוגשו כתבי אישום, הפרסום בוצע באמצעים דיגיטליים כלשהם. בשני שלישים מן התיקים הופיע פרסום באתרי אינטרנט, אם לבדו ואם לצד ערוצים נוספים; בשליש מן התיקים נעשה שימוש בטלגרם; ובמקרים בודדים בלבד הופיעו אפיקים לא דיגיטליים, כמו עיתון או כרטיסי ביקור. המשמעות היא שהאינטרנט הוא כיום זירת הפרסום המרכזית בתחום זה, בעוד שהאכיפה הפלילית נדרשת להתמודד בעיקר עם תכנים, תיווך והפצה ברשת. 

תוצאות ההליכים הפליליים

גם תוצאות ההליכים הפליליים מלמדות על היקף האכיפה בתחום: עד סוף נובמבר 2025 הסתיימו ההליכים בעניינם של 30 נאשמים בהרשעה, אולם אצל שמונה מהם נמחק במסגרת הסדר טיעון האישום הספציפי של פרסום שירותי זנות. בפועל, 22 נאשמים הורשעו לבסוף בעבירה זו עצמה, בעוד שבעניינם של 13 נאשמים נוספים ההליך עדיין לא הסתיים. עוד עולה מהמסמך כי 63% מן הנאשמים היו גברים.

צווים שיפוטיים להגבלת גישה/הסרה של אתרים המפרסמים שירותי זנות

לצד המסלול הפלילי, המדינה עושה שימוש גם בכלי נוסף: צווים שיפוטיים להגבלת גישה או להסרה של אתרי אינטרנט המפרסמים שירותי זנות. לפי נתוני הפרקליטות, בשנים 2022–2025 הוגשו 31 בקשות מסוג זה. אלא שכאן בולטת במיוחד התנודתיות: בשנת 2022 הוגשו ארבע בקשות, בשנת 2023 הוגשו 11, בשנת 2024 הוגשה בקשה אחת בלבד, ואילו בשנת 2025, עד סוף נובמבר, כבר הוגשו 15 בקשות – המספר הגבוה ביותר בתקופה הנבדקת. 

מגבלות המידע הפומבי

המסמך קושר את התנודתיות הזאת לא רק להיקף התופעה, אלא גם למבנה האכיפה עצמו. לפי הפרקליטות, מספר הבקשות המצומצם והפערים בין השנים נובעים בין היתר מהיעדר שיתוף פעולה רציף עם המשטרה, כאשר בשנת 2025 שיתוף הפעולה בין הגופים חודש. עוד מצוין כי התחום אינו מתוקצב בתקנים ייעודיים, ולכן הטיפול בו נעשה בידי מספר מצומצם של פרקליטים, בסיוע סטודנטים, נוסף על עבודתם השוטפת. 

עם זאת, למסמך יש גם מגבלה חשובה: הנתונים מבוססים על מידע שנמסר מהפרקליטות בלבד, לאחר שמשטרת ישראל לא העבירה נתונים חרף פניות חוזרות. לכן, המסמך אינו מציג תמונה מלאה על כלל תיקי החקירה שנפתחו, אלא רק על מקרים שבהם הוגשו כתבי אישום או בקשות לצווים. דווקא בשל כך, המסמך אינו רק תמונת מצב על האכיפה, אלא גם תזכורת לפערי המידע והקושי בניהול מדיניות עקבית בתחום שמתנהל יותר ויותר במרחב הדיגיטלי.