רשת האינטרנט מבוססת על פרוטוקול טכנולוגי של תקשורת בין מחשבים (Internet Protocol). לכל מחשב או ציוד קצה שמחובר לאינטרנט יש כתובת מספרית ייחודית הידועה בשם כתובת IP. כתובת זו משמשת לצורך ניתוב המידע מהשולח למקבל בין ציודי הקצה השונים. פרוטוקול האינטרנט הרווח והנפוץ כיום בשימוש הינו מגרסה 4 ונקרא IPv4. על בסיסו ניתן להקצות כתובות IP לכ-4.3 מיליארד מחשבים וציודי קצה ייחודיים שיחוברו לאינטרנט. אולם, כמות ציוד הקצה המחובר לאינטרנט, כבר היום, עולה על כמות הכתובות הייחודיות הקיימות בפרוטוקול IPv4. על כן נוצר מחסור קשה בכתובות IP בפרוטוקול IPv4. המחסור בכתובות IP מגרסה IPv4 חונק את התפתחות האינטרנט והתחרותיות בה ופוגע בחווית השירות של המשתמשים השונים.
כבר בשנות ה-90 זוהה הפער הזה והחלו בפיתוחו של פרוטוקול חדש – אשר נקרא IPv6 – שאמור היה לפתור, בין היתר, את המחסור הצפוי שזוהה במאגר כתובות ה-IP. במסגרת הפרוטוקול החדש ניתן להקצות כ- 340 טריליון טריליון טריליון כתובות אינטרנט (3.4×1038) ייחודיות, והוא זמין ליישום מאמצע שנות ה-2000.
במחקר שנערך לצורך כתיבת מסמך זה נמצא כי המומחים תמימי דעים כי בשנים הבאות רשת האינטרנט תעבור ברובה ל-IPv6, עד לדעיכתו המוחלטת של פרוטוקול ה- IPv4. מעבר זה צפוי לבטל את המחסור בכתובות IP מגרסה IPv4. במקביל, אימוץ IPv6 עתיד לסייע בקידום התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות ובראשן לאפשר פרישת סנסורי (IoT, Internet of Things), המחייבים כמות גדולה ביותר של כתובות IP ייחודיות. מנגד, מדגיש מסמך המדיניות כי המעבר לשימוש בפרוטוקול IPv6 אינו פשוט ומהיר, ועשוי להתארך לכדי יותר מעשור. לצד זאת, הקושי העיקרי עימו יש להתמודד כדי להטמיע את הפרוטוקול החדש הוא התנגדותם של בעלי עניין רבים, משיקולים כלכליים, כמו גם משיקולים נוספים דוגמת סיבוכיות ניהול רשתות התקשורת, וסוגיות אבטחת מידע וסייבר. מסיבות אלה, המשותף למרבית המדינות שהתקדמו באימוץ הפרוטוקול הוא מעורבות כלשהי של המדינה/רגולטור בתחום.
בהתאם, מטרתו של מסמך זה לבחון ולשקף את סטטוס מימוש פרוטוקול IPv6 בישראל אל מול העולם ולהמליץ על מדיניות ותהליכים אשר נדרשים להטמעתו באופן מוצלה ומהיר במרחב האינטרנט הישראלי.
מדיניות ציבורית מומלצת לפרישת IPv6 בישראל
| למתעניינים, כאן ניתן למצוא עדכוני תוכן בנושא IPv6 |
יצוין, כי איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר) מלווה את סוגיית משבר הכתובות ופריסת פרוטוקול התקשורת IPv6 בישראל כבר שנים רבות. חרף הניסיונות להניע את מדינת ישראל בכיוון חיוני זה, אשר כללו הרצאות וסדנאות הדרכה לציבור, פגישות בין גורמים מהתחום בעולם לבין מובילי דעה בישראל, פרסום המלצות למדיניות והשתתפות בדיונים שעסקו בסוגיה בכנסת ישראל, ניכר כי הסוגיה לא זכתה לתעדוף בקרב מקבלי ההחלטות ולא הצליחה לחדור לתודעה של הציבור ושל הקהילה העסקית בישראל, לבד ממספר "משוגעים לדבר". כל זאת, עד לפרסום מסמך המדיניות בנושא והכנס (17 יולי 2018) שבו השתתפו נציגי ICANN ו-RIPE והשתתפו בו גם מרבית הנוגעים לדבר במדינת ישראל – כולל מנכ"ל משרד התקשורת, אשר בעטיים גם אימץ מנכ"ל משרד התקשורת את המלצות האיגוד במלואן.
| לעדכונים נוספים אחר תהליך פרישת IPv6 בישראל לחץ כאן |
מסמך זה הוא אחד מסדרה של מסמכי מדיניות של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), שעוסקים בסוגיות שונות הנוגעות לחיינו הדיגיטליים, כפרטים וכחברה. מטרת המסמכים היא לייצר תשתית ידע מעמיק ואיכותי שתאפשר גיבוש המלצות מעשיות למדיניות, ולעורר דיון מקצועי וציבורי מבוסס מידע וידע. כל אלו נועדו לעצב מרחב דיגיטלי ואינטרנטי חופשי, מתקדם, בר-קיימא ובטוח בישראל.
