מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה21, השימוש באינטרנט ממשיך לעלות בקצב יציב ומשמעותי. בשנת 2005 ארגון האו״ם לתקשורת וטכנולוגיות מידע החלו לאסוף נתוני שימוש אינטרנט גלובליים, ומצאו כי רק כמיליארד בני אדם, שהיוו כ15% מהאוכלוסייה היו מחוברים לרשת, אך בתוך פחות משני עשורים מספר המשתמשים זינק ל־5.5 מיליארד – כמעט 70% מאוכלוסיית העולם. הנתונים ממחישים התרחבות עקבית של הנגישות הדיגיטלית, המונעת משיפור תשתיות וכלכלה גלובלית שהולכת ונשענת על שירותים מקוונים. אולם מאחורי הגידול המרשים מסתתר פער ברור: קצב ההתחברות לא אחיד בין אזורים ומדינות וההתקדמות אינה מתרגמת לחיבור אוניברסלי. גם כיום, כ־2.6 מיליארד אנשים עדיין אינם מחוברים, כאשר רובם במדינות מתפתחות ובאזורים בעלי תשתיות מוגבלות.
הפערים הבולטים: מי מחובר ומי נשאר הרחק מאחור
פערים גיאוגרפיים ורמות פיתוח
הנתונים מראים בבירור כי המיקום הגאוגרפי ורמת הפיתוח הם הגורמים המשפיעים ביותר על הנגישות לאינטרנט. באירופה, אמריקה וחבר המדינות שיעור המשתמשים נע בין 87% ל92% – כמעט רוויה דיגיטלית. לעומתם, במזרח התיכון ובאסיה־פסיפיק שיעורי השימוש דומים לממוצע העולמי, בין 66% ל70%. אך הפער הבולט ביותר הוא מול אפריקה, שם רק 38% מהאוכלוסייה מחוברת לאינטרנט. הפער הזה מושפע ממחסור בתשתיות, עלויות גבוהות ביחס להכנסה, ואוכלוסיות כפריות גדולות המתקשות לקבל שירותי תקשורת.
בנוסף, עוד 2 קטגוריות מעניינות שניתן להסתכל עליהן הן מדינות מתפתחות ללא מוצא לים המגיעות ל־36-43% שימוש, פער המושפע ממיקום גאוגרפי שמגדיל עלויות חיבור וקווי תקשורת. לעומתן, מדינות איים קטנות ומתפתחות מציגות שיעור שימוש מפתיע למדי של כ־ 64% שימוש אשר מתקרב לממוצע העולמי, בעיקר בזכות השקעות ממוקדות בקישוריות ותלות גבוהה בשירותים דיגיטליים בשל בידודן.
הכנסה ורמת פיתוח כלכלית
כאשר בוחנים את הנתונים לפי קבוצות הכנסה, מתקבלת תמונה עוד יותר חדה: רמת הפיתוח הכלכלית של מדינה כמעט מנבאת באופן ישיר את היקף השימוש באינטרנט. במדינות עשירות שיעור החדירה לאינטרנט מתקרב לאוניברסליות, עם מעל 93% מהאוכלוסייה המחוברת. ככל שיורדים במדרגות ההכנסה – שיעורי השימוש צונחים בצורה עקבית. מדינות בעלות הכנסה בינונית־גבוהה מציגות נתונים נאים של כ־82% שימוש, אך בקבוצת המדינות בעלות הכנסה הבינונית־נמוכה הנתון נע סביב 50-60%. התמונה הקשה ביותר עולה במדינות בעלות הכנסה נמוכה, שם רק בין חמישית לשליש מהאוכלוסייה נהנית מגישה לרשת. המשמעות ברורה: האינטרנט, שהיה אמור לשמש כמנוע לצמצום פערים, ממשיך להיות משאב שנגישותו נקבעת בראש ובראשונה על פי יכולת כלכלית ותשתית פיתוח מדינתית.
פערי מגדר
הנתונים מראים שגם אם קיים פער בין נשים לגברים, הוא מתון בהרבה לעומת הפערים הגאוגרפיים והכלכליים.
ברמה העולמית הגברים מובילים ב־5 נקודות אחוז (70% לעומת 65%), אך באזורים מפותחים הפער כמעט ואינו קיים. הפערים המגדריים הופכים משמעותיים בעיקר במדינות עניות, שם מגבלות חברתיות־כלכליות מצמצמות את גישתן של נשים לטכנולוגיה.
לסיכום, למרות העלייה המרשימה בשיעורי השימוש באינטרנט לאורך שני העשורים האחרונים, הנתונים מראים שהמהפכה הדיגיטלית אינה מתחלקת באופן שוויוני. בעוד מדינות עשירות ואזורי פיתוח מתקדמים מתקרבים לרוויה דיגיטלית, מדינות עניות נותרות מאחור – לעיתים בפער של עשרות שנים. האינטרנט, שנועד להיות משאב אוניברסלי, ממשיך לשקף ואף להעמיק חסמים כלכליים וגאוגרפיים קיימים. המשמעות ברורה: ללא השקעה ממוקדת בתשתיות, בהורדת עלויות ובקידום נגישות במדינות מתפתחות השאיפה לחיבור אוניברסלי תישאר מטרה רחוקה.
הערות שוליים
המדינות הפחות מפותחות – מדינות בעלות רמת פיתוח נמוכה במיוחד המאופיינות בהכנסה נמוכה, תשתיות בסיסיות מוגבלות ותלות גבוהה בחקלאות.
לדוגמא: אתיופיה, בנגלדש, האיטי, סודן הדרומית
מדינות מתפתחות ללא מוצא לים – מדינות שאין להן גישה לים ולכן ייבוא, ייצוא ותשתיות תקשורת יקרות יותר ופחות תחרותיות.
לדוגמא: נפאל, אוגנדה, זמביה, בוליביה
מדינות איים מתפתחות וקטנות – מדינות איים מבודדות יחסית שהתשתיות בהן יקרות לתחזוקה והחיבור לרשתות בינלאומיות מוגבל.
לדוגמא: פיג'י, מאוריציוס, בהאמה, סמואה
הכנסה גבוהה – מדינות עשירות בעלות תשתיות מתקדמות ושירותים דיגיטליים מפותחים.
לדוגמא: ארצות הברית, יפן, גרמניה, ישראל
הכנסה בינונית-גבוהה – מדינות מתפתחות עם תעשייה חזקה וצמיחה כלכלית יציבה.
לדוגמא: סין, ברזיל, דרום אפריקה, מקסיקו
הכנסה בינונית-נמוכה – מדינות עם תשתיות חלקיות ופערים משמעותיים בין אזורים עירוניים וכפריים.
לדוגמא: הודו, מצרים, וייטנאם, מרוקו
הכנסה נמוכה – מדינות עניות עם שירותים ציבוריים מוגבלים.
לדוגמא: סומליה, מוזמביק, ניקרגואה, צ'אד
חבר המדינות – מדינות ברית המועצות לשעבר.
לדוגמא: רוסיה, בלארוס, קזחסטן, ארמניה
אסיה־פסיפיק – אזור רחב הכולל מדינות מהמזרח התיכון ועד לאוסטרליה.
לדוגמא: יפן, אוסטרליה, אינדונזיה, הפיליפינים
חלוקה לאיזורים גאוגרפיים לפי הITU
חלוקה לקבוצות הכנסה לפי הבנק העולמי
הרשימה המלאה של מדינות האיים הקטנות והמתפתחות
הרשימה המלאה של מדינות מתפתחות ללא מוצא לים
הרשימה המלאה של מדינות פחות מפותחות
