עמוד זה מנגיש נתונים עדכניים על היקפי השימוש ועמדות של הציבור הישראלי ביחס לשירותים מקוונים שונים, תוך אפשרות לבחינת דפוסי השימוש בחיתוכים ממוקדים לפי מגוון מאפיינים דמוגרפיים. הנתונים מבוססים על סקר שנערך עבור איגוד האינטרנט בראשית שנת 2022 ע"י מכון המחקר דיאלוג בקרב 1000 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה מעל גיל 18 בישראל.
היקפי שימוש פרטי ועסקי בפלטפורמות מקוונות
ניתוח לפי קבוצות גיל ולפי רמת השכלה
- השימוש בטיקטוק הולך ופוחת (בקירוב) עם רמת ההשכלה לעומת מגמה הפוכה ביחס ללינקדאין. טיקטוק נפוצה יותר בקרב בעלי השכלה תיכונית עם/בלי בגרות (24-25% משתמשים בה לעומת 14% בקרב בעלי השכלה על תיכונית לא אקדמית ו- 11-12% בעלי השכלה אקדמית. לינקדאין לעומת זאת נפוצה יותר יחסית בקרב בעלי השכלה אקדמית (27% משתמשים בעלי תואר שני ומעלה, 19% מבעלי תואר ראשון ו- 8-3% בהדרגה ברמות השכלה נמוכות יותר).
- אינסטגרם בולטת אצל בעלי תעודת בגרות בלבד (עם 62% שימוש לעומת 41-54% בקבוצות השכלה אחרות מהרמה התיכונית).
- אנשים שאינם עובדים בלטו יחסית בהיעדר השימוש ברשתות חברתיות (19% לעומת 3-10% בקרב אחרים). סטודנטים וחיילי חובה בלטו בשימוש באינסטרגם (74% ו- 90% בהתאמה) ופנסיונרים נעדרו ממנה יחסית (25%, לעומת 40-52% בקבוצות מקבילות). שתי קבוצות אלו בלטו באותו אופן גם בשימוש בטלגרם (45% מהסטודנטים, 8% מהפנסיונרים).
- בוואטסאפ משתמשים כמעט כל החיילים בחובה (98%), ושיעור השימוש שלהם בטיק טוק בלט גם הוא (45% לעומת 7-26% בקבוצות אחרות). ברשת דיסקורד משתמשים יותר (באופן יחסי) סטודנטים וחיילים בחובה (7% ו- 13% בהתאמה לעומת 0-2% בקבוצות אחרות).
- השימוש באינסטגרם מבוטא בירידה מונוטונית ככל שקבוצת הגיל מבוגרת יותר (מ- 82% בקרב בני 18-22 ועד 29% בקרב בני 60+), זאת לעומת השימוש בוואטסאפ שנמצא בשימוש דומה בין קבוצות הגיל (83-88%).
- השימוש בפייסבוק מגלה מגמה שונה: השימוש בו נפוץ בקרב בני 30-49 (84-86%) ומשני צידי קבוצות הגיל חלה ירידה עד 60% בקרב בני 18-22 ו- 73% בקרב בני 60+. טיקטוק נפוץ במיוחד בקרב בני 18-22 (37% מול 8-14% בגילאים מבוגרים יותר), וכך גם השימוש בדיסקורד (13% לעומת 0-3% אצל מבוגרים יותר). כמו כן, בני ה- 18-29 משתמשים יותר בפינטרסט (15-20% לעומת 6-8% בקרב מבוגרים יותר).
ניתוח לפי קבוצות תרבותיות-מגזריות
- יהודים חרדים בלטו באי השימוש ברשתות חברתיות (27% מהם לעומת 2% אצל חילונים עד אצל 11% ערבים). יהודים חילונים ומסורתיים בלטו בשימוש בפייסבוק (85% מהם לעומת 30% אצל החרדים עד 76% אצל הערבים) ובוואטסאפ (89-93% מהם, לעומת 67% אצל החרדים ועד 82% אצל יהודים דתיים). השימוש בטיקטוק תדיר יותר אצל יהודים מסורתיים וערבים (20% ו- 24% בהתאמה לעומת 13% אצל חילונים עד 3% אצל חרדים). לינדקאין נפוצה מעט יותר אצל יהודים חילונים (19% לעומת 8-12% אצל אחרים).
ניתוח לפי תחומי עיסוק
- באקדמיה בתעשייה ובהייטק מעדיפים יחסית את הטלגרם והלינדקאין (38-43%, 19-35% בהתאמה, לעומת 17-32% ו- 4-9% בהתאמה בתחומים אחרים). באקדמיה נעשה גם שימוש רב יותר (יחסית) בטוויטר (28% לעומת 5-18% בקרב אחרים).
- משפטנים מעדיפים באופן יחסי את האינסטגרם יותר מאחרים (73% מהם משתמשים בו, לעומת 40-65% אצל אחרים).
ניתוח לפי מגדר
- מבחינה מגדרית, טלגרם, טוויטר ולינקדאין נפוצות יותר בקרב גברים לעומת נשים (38% מול 18%, 15% מול 7% ו- 19% מול 8% בהתאמה). זאת לעומת אינסטגרם ופינטרסט שנפוצות יותר יחסית בקרב נשים (55% מול 48% ו- 15% מול 5% בהתאמה).
- בפייסבוק, וואטסאפ, טיקטוק וסיגנל לא נמצאו הבדלים מגדריים. עם זאת, מבחינת שימושים עסקיים, וואטסאפ נפוצה מעט יותר בקרב גברים (30%% מול 23% אצל נשים).
עמדות הציבור בנוגע להשפעותיה של פייסבוק ושאלת הצורך בהתערבות מדינתית
- רוב הציבור, 53% סבורים כי על המדינה להתערב בפעילות חברת פייסבוק, לעומת 28% שסבורים שאין להתערב.
- הרצון להתערבות גבוה גם בקרב המשיבים כי פייסבוק תורמת באופן חיובי לחייהם: 51% מתוכם טענו כי על המדינה להתערב בפעילות פייסבוק בארץ לעומת 37% שטענו שאין להתערב; וגם בקרב אלו שלא יודעים איך פייסבוק משפיעה על חייהם: 46% סבורים שעל המדינה להתערב ו- 23% סבורים שאין להתערב.
- גברים חשים שפעילות חברת פייסבוק משפיעה באופן שלילי על חייהם יותר מאשר נשים:
- 34% מהגברים סבורים כך, לעומת 20% מהנשים. לעומת זאת, 37% מהנשים סבורות כי פעילות חברת פייסבוק משפיעה חיובית על חייהן, לעומת 31% מהגברים שסבורים כך.
- במספק תחומי עיסוק, המשיבים ראו בפייסבוק תרומה שלילית יותר לחייהם: מחשוב הייטק ודיגיטל (39% מתוכם סברו כך) שירותים כלליים (39%) ומדע אקדמיה ומחקר (33%), לעומת 18-24% בתחומי עיסוק אחרים.
- בני 23-39 גם כן ראו את השפעת פייסבוק על חייהם באופן שלילי יותר מבני הגיל האחרים (32-33% מהם סברו כך לעומת 20-26% בקרב קבוצות גיל אחרות).
- ערבים בלטו בראיית פייסבוק כדבר חיובי (45% מהם, לעומת 8% בלבד בקרב החברה החרדי ו- 31-36% בשאר החברה היהודית).
- חרדים בלטו באי הידיעה כיצד פייסבוק משפיעה על חייהם, שכן 65% מהם סברו כך לעומת 31-42% אי ידיעה בקרב שאר המגזרים. לא נמצאו הבדלים מגזריים ביחס לתחושת ההשפעה השלילית של פייסבוק.
- יהודים מסורתיים ודתיים סברו שעל המדינה להתערב בפעילות פייסבוק (61% ו- 56% מהם בהתאמה, לעומת 50-51% בקרב יהודים חילוניים או חרדים ו- 43% בקרב הערבים). יהודים חילונים וערבים מתנגדים לכך יותר מאחרים (31-33% מהם לעומת 23-25% במגזרים האחרים).
- אנשים בעלי השכלה תיכונית ללא תעודת בגרות סבורים מעט יותר מאחרים כי על המדינה לפעול ביחס לפייסבוק (58% מהם סבורים כך, לעומת 51-53% בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר).
- 35% מהערבים בעלי תואר ראשון תמכו בהתערבות מדינתית בפעילות פייסבוק, לעומת 70% בקרב ערבים בעלי השכלה תיכונית ללא בגרות. זאת בעוד שבמגזר היהודי (בממוצע) לא נמצא הבדל בתמיכה בהתערבות בין רמות השכלה אלו (56% מהיהודים בעלי תואר ראשון ו- 54% מהיהודים בעלי השכלה תיכונית ללא בגרות).
- 50% מהנשים בנות 40-49 רואות בפעילות פייסבוק דבר חיובי על חייהן לעומת 31% מבנות ה- 18-22 שחושבות כך. זאת בעוד גברים הפער הפוך: רק 27% מבני ה- 40-49 רואים בהשפעת פייסבוק דבר חיובי בחייהם לעומת בני 18-22 ש- 42% מהם סבורים כך.
האם שימוש באינסטגרם וברשתות החברתיות (בהיבטים של שיתוף או חשיפה לתמונות וסרטונים) עלול לגרום לבעיות של דימוי גוף בקרב ילדים ובני נוער?
- מספר קבוצות באוכלוסייה מוטרדות פחות מבעיות אלו (אם כי עדיין מדובר ברוב התומך בכך בכל קבוצה):
- אנשים לא עובדים ותלמידים (18+) (76% ו- 80% מוטרדים מסוגיה זו, לעומת 85-92% בקרב שאר קטגוריות העיסוק),
- ערבים פחות מוטרדים מסוגיה זו (76% לעומת 88-92% בקרב החברה היהודית).
- אנשי המשפט תמכו בכך פחות מאחרים והתלבטו יותר: 68% מהם תמכו ו- 23% לא ידעו לומר, לעומת 82-91% תמיכה ו- 4-14% אי ידיעה בקרב עיסוקים אחרים.
- כל החרדים (100%) בני 23-29 בסקר סברו כי הרשתות החברתיות ואינסטגרם עלולות לגרום לבעיות של דימויי גוף בקרב ילדים ונוער, לעומת 55% מהערבים בני ה-23-29. לא נמצא פער בין חרדים וערבים בגילאים האחרים (בממוצע) ביחס לכך (83% בקרב חרדים ו- 81% בקרב ערבים).
- 100% מהשכירים במשרה מלאה באקדמיה בדיגיטל ובתחום המדע אותם סקרנו, סברו כי הרשות החברתיות והאינסטגרם עלולים ליצור בעיית דימוי גוף בקרב ילדים ונוער, לעומת 82% בקרב שכירים במשרה מלאה בשירותי בריאות הציבור או עבודה סוציאלית.
- לעומת זאת, אלו שאינם שכירים במשרה מלאה בתחומים גילו פער הפוך בסוגייה: 95% בשירותי הבריאות ועו"ס סברו שעלולה להיווצר בעיית דימוי גוף לעומת 79% בקרב האקדמאיים.
לחץ כדי לחזור לעמוד הראשי של סקרי איגוד האינטרנט
