תמונת מצב עדכנית לסוף שנת 2022 על מידת הביטחון והבטיחות של הציבורי הישראלי באינטרנט וברשתות החברתיות השונות, בדגש על התמודדות עם שיח אלים ותוכן פוגעני.
הנתונים מבוססים על סקר שנערך עבור איגוד האינטרנט הישראלי בחודש נובמבר 2022 ע"י מכון המחקר מאגר מוחות בהנהלת פרופ' יצחק כ"ץ, בקרב מדגמים מייצגים של 800 משיבים המהווים מדגם מייצג של החברה הישראלית, על קבוצותיה השונות.
1. היקף ואופי השיח האלים ברשת עבור הציבור(ים) בישראל
כלי הנתונים הבא מציג את תשובות הישראלים בנושא היקף וסוג השיח האלים הנפוץ באינטרנט וברשתות החברתיות:
שונות לפי קבוצות גיל: משיבים בגילאי 39-18 רואים הפצת תמונות אינטימיות ללא אישור כנפוצה פחות בהשוואה לבני 40+ (34.4% לעומת 43.2%).
מאפיינים מגדריים: 57.6% מהנשים ציינו כי לדעתן השיח ברשתות אלים במידה רבה או רבה מאוד, זאת לעומת 46.8% מהגברים. גברים ונשים מחזיקים בדעות דומות יחסית בנוגע לסוגי הפגיעות המקוונות הנפוצות ביותר כיום באתרים, רשתות חברתיות ואפליקציות – כאשר הם נוטים לחשוב כי פרסומי גנאי (כמו שיימינג או פגיעה לאלימות), הפצת תמונות אינטימיות/מביכות ללא רשות וחרם הן הפגיעות הנפוצות ביותר.
שונות לפי השפה העיקרית בה צורכים תוכן: 55% מאלו שצורכים תוכן בעיקר בעברית או באנגלית חווים את השיח ברשתות החברתיות אלים במידה רבה או רבה מאוד, לעומת 40% בקרב אלו ההצורכים תוכן בעיקר בערבית. אנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית התייחסו במידה רבה יותר לחרם ולפרסומי גנאי כפגיעה נפוצה לעומת אלו הצורכים תוכן בעיקר בערבית, בעוד אלו הצורכים תוכן בעיקר בערבית רואים במעקב/הטרדה או חשיפת פרטים אישיים כנפוצה יותר, בהשוואה לאלו הצורכים תוכן בעברית.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): החברה החרדית ציינה פחות את התופעות של חרם והטרדות מיניות כנפוצה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ואת התופעה של הפצת תמונות אינטימיות או מביכות מעט יותר מאשר האוכלוסייה הכללית. משיבים מקהילת הלהט"ב מעריכים את השיח ברשתות כאלים במידה רבה מעט יותר מכלל האוכלוסייה. 46.7% מהמשתתפים מקהילת הלהט"ב ענו כי לדעתם פרסומי גנאי הם חלק משלוש הפגיעות הנפוצות ברשת, לעומת 67.7% בשאר האוכלוסיות. 40% מהמשתתפים מקהילת הלהט"ב אמרו כי לדעתם שליחת תוכן מיני ללא הסכמה הוא חלק מהן, לעומת 25.2% בשאר האוכלוסיות.
שונות לפי השכלה או רמת הכנסה: אקדמאים נוטים לחשוב כי השיח ברשתות החברתיות אלים במידה רבה או רבה מאוד יותר מבעלי השכלה תיכונית (57% לעומת 49% בהתאמה).
הקבוצות החברתיות בישראל אשר בשנה האחרונה סבלו ביותר משיח אלים ברשת, לדעת הישראלים, הן החברה הערבית והחברה החרדית (33%), לאחר מכן נשים ונערות (27.5%) וקהילת הלהט"ב (23.7%), עולים מרוסיה ומדינות חבר העמים, העדה האתיופית, פליטים ומהגרי עבודה (כ-6.5% לכל אחת). מספר משיבים השתמשו באפשרות התשובה הפתוחה כדי לציין את תומכי השמאל הפוליטי ותומכי הפוליטי כקבוצות שלדעתם סבלו ביותר משיח אלים במרחב המקוון.
מאפיינים מגדריים: אחוז גבוה יותר של נשים בחר באוכלוסיה הנשית כאחת משלוש האוכלוסיות שסבלו בשנה האחרונה משיח אלים בהשוואה לגברים – 34.4% לעומת 20.1%.
שונות לפי השפה העיקרית בה צורכים תוכן: אנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית התייחסו במידה רבה יותר לחברה החרדית כאוכלוסיה שסובלת משיח אלים ברשתות החברתיות בעוד שאלו הצורכים תוכן בעיקר בערבית התייחסו במידה רבה יותר לחברה הערבית בישראל ככזו.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): אחוז גבוה יותר מקהילת הלהט"ב בחר בקהילה עצמה כאחת מהאוכלוסיות הסובלות ביותר מאלימות ברשתות בהשוואה ליתר האוכלוסיה (53.3% לעומת 22.9%), וכן בפליטים ומהגרי עבודה כאחת מהאוכלוסיות הללו (26.7% לעומת 6.5%). זאת בעוד שאחוז נמוך יותר בחר בנשים או בחברה החרדית ביחס לשאר האוכלוסיה. אחוז גבוה יותר מהחברה החרדית בחר בחברה החרדית עצמה כאחת מהאוכלוסיות הסובלות ביותר מאלימות ברשתות בהשוואה ליתר האוכלוסיה (84.3% לעומת 27.4%) אך בחרו פחות בנשים, בחברה הערבית ובקהילת הלהט"ב ביחס לשאר האוכלוסיה.
רוב הציבור הישראלי סבור כי כי התוכן שחברי כנסת ונבחרי ציבור מפרסמים ברשתות החברתיות משפיע מאוד לשלילה על השיח הכללי ברשת (39% סבורים שמשפיע מאוד לשלילה, 24% סבורים שמשפיע מעט לשלילה). 15.5% השיבו כי אינם יודעים, 12.1% סבורים כי אין השפעה, ו-9.4% בלבד ציינו השפעה חיובית.
שונות לפי קבוצות גיל: 28.6% בלבד מבני ה-18-29 חושבים כי התוכן שחברי כנסת ונבחרי הציבור משתפים או מגיבים ברשתות החברתיות משפיע מאוד לשלילה. זאת לעומת ממוצע של 42.88% בקרב גילאי 30+.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): 18% מהמשתתפים מהחברה החרדית אמרו כי לדעתם תוכן שחברי כנסת ונבחרי הציבור משתפים או מגיבים ברשתות החברתיות לא משפיע, אחוז נמוך ביחס ל-41.9% בשאר האוכלוסיות.
2. חשיפה לשיח אלים וסוגיו ברשתות החברתיות השונות
כלי הנתונים הבא מציג את תשובות הישראלים לשאלה האם נתקלו במהלך השנה האחרונה במקרים ספציפיים של שיח אלים, תוך הבחנה בין מקרים בהם המשיב מעיד על פגיעה שחווה בעצמו או על פגיעה באדם אחר או ציבור:
מאפיינים מגדריים: אחוזים דומים של גברים ונשים אמרו כי נתקלו פעמים רבות בקריאה לפגיעה אלימה (כ-20.1%), קללות והכפשות (כ-47.85%), עידוד לחרם (כ-21.25%), ביטול של אדם או דעה (כ-51%) וביטול או גנאי של ציבור שלם (כ-53.4%).
שונות גיאוגרפית: 61.1% מהמשיבים מאזור השפלה והשרון ענו כי נתקלו פעמים רבות בקללות הכפשה או העלבה אישית, זאת בהשוואה ל-43.7% מחיפה והצפון, 50.7% מת"א וגוש דן, 37.6% מב"ש והדרום ו-50% מירושלים והסביבה.
שונות לפי השכלה או רמת הכנסה: אקדמאים נתקלו פעמים רבות בקללות הכפשה או העלבה אישית (53.4%) או בביטול של אדם או ציבור (58.7%) בהשוואה לבעלי ההשכלה העל-תיכונית וההשכלה התיכונית.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): אחוז האנשים מקהילת הלהט"ב שנתקל פעמים רבות באלימות ברשת גבוה יותר בהשוואה לשאר האוכלוסיות בכל סוגי האלימות שנבדקו. 65.2% מהמשתתפים מהחברה החרדית אמרו כי נתקלו פעמים בביטול או גנאי של ציבור שלם, אחוז גבוה ביחס ל-51.8% באוכלוסיות אחרות.
כלי הנתונים הבא מציג את תשובות המשיבים לשאלה באיזה רשת חברתית נחשפו בעיקר לשיח אלים/פוגעני כלפיהם וכלפי אחרים במהלך שנת 2022:
מאפיינים מגדריים: 88% מהנשים נתקלו באלימות בטוויטר, לעומת 76.7% מהגברים; 93.2% מהנשים נתקלו בה בקבוצות טלגרם, לעומת 88.8% מהגברים. 80.5% מהגברים נתקלו באלימות באינסטגרם, לעומת 71.3% מהנשים; 20.1% נתקלו בה בפייסבוק, זאת לעומת 16.7% מהנשים.
שונות לפי השפה העיקרית בה צורכים תוכן: אחוז גבוה יותר של אנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית ציין כי נתקל בשיח אלים בטוויטר ובקבוצות טלגרם, בעוד שאחוז גבוה יותר של אנשים הצורכים תוכן בעיקר בערבית ציין כי נתקל בשיח אלים באינסטגרם, טיקטוק ויוטיוב.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): החברה החרדית ציינה כי נתקלה פחות באלימות באינסטגרם ופייסבוק ויותר באלימות בקבוצות טלגרם בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
שונות לפי השכלה או רמת הכנסה: 32% מבעלי ההשכלה התיכונית נתקלו באלימות באינסטגרם לעומת כ-21.2%. מנגד, רק 18.5% נתקלו באלימות בקבוצות וואטסאפ לעומת כ-28.7% מבעלי ההשכלה האקדמאית והעל-תיכונית.
מספר משיבים השתמשו באפשרות התשובה הפתוחה כדי לציין כי נתקלו באלימות בתגובות באתרי חדשות.
3. איך ישראלים מתמודדים עם שיח אלים ברשתות החברתיות?
כלי הנתונים הבא מציג את התפלגות התשובות לשאלה "איך אתה מגיב לרוב למקרים של שיח אלים ברשתות החברתיות?", בקרב אלו שהעידו שנחשפו לכך:
שונות לפי קבוצות גיל: משיבים בגילאי 50+ נוטים פחות לדווח לרשת החברתית או למנהלי קבוצה במקרה של פגיעה או שיח אלים לעומת גילאים צעירים יותר.
מאפיינים מגדריים: אחוז גבוה יותר של גברים העדיף שלא להגיב כלל במקרה של פגיעה או שיח אלים בהשוואה לנשים – 49.6% לעומת 41%. נשים נוטות לחסום את האדם הפוגע בהן או להגיב כלפיו או כלפי האמירה האלימה יותר בהשוואה לגברים (48.6% לעומת 37.7%; 21% לעומת 14.9% בהתאמה). גברים נוטים שלא להגיב במקרה של פגיעה או שיח אלים המכוונים כלפיהם יותר בהשוואה לנשים (29.2% לעומת 12.3%).
שונות לפי השפה העיקרית בה צורכים תוכן: אנשים שצורכים תוכן בעיקר בערבית נטו לחסום אדם הפוגע באדם/ציבור אחרים יותר מאנשים שצורכים תוכן בעיקר בעברית – 54.7% לעומת 24.3%. עם זאת, הם נטו לדווח על כך פחות לרשת החברתית או למנהלי הקבוצה. 47.9% מהאנשים תוכן בעיקר בעברית ענו כי לא עשו כלום במקרה של פגיעה ושיח אלים ברשת כלפי אדם או ציבור.
אנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית נוטים לחסום את האדם שפגע בהם פחות לעומת אנשים הצורכים תוכן בעיקר בערבית (38% לעומת 67.7%), אך הם מגיבים יותר כלפי הפוגע או האמירה האלימה (19.8% לעומת 6.5%). מנגד, אנשים הצורכים תוכן בעיקר בערבית מדווחים פחות לרשת החברתית או למנהלי קבוצות במקרה של פגיעה המכוונת כלפיהם בהשוואה לאנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית (3.2% לעומת 17.7%).
שונות לפי השכלה או רמת הכנסה: אקדמאים נוטים לחסום את האדם הפוגע בהם פחות בהשוואה לבעלי השכלה תיכונית ועל-תיכונית (הנדסאים, טכנאים וכו') – 38% לעומת 50% ו-46.7%.
רוב הציבור הישראלי נמנע לעיתים קרובות או קרובות מאוד מפרסום ברשתות או מהבעת דעה ברשת בעקבות חשש מתגובה אלימה או פוגענית (42%); 31.1% נמנעים מכך רק מדי פעם או לעיתים רחוקות. 14.9% אינם נמנעים בפרסום או הבעת דעה ברשת מחשש לתגובה אלימה או פוגענית. 12% השיבו כי הם לא יודעים אם הם נמנעים מכך או בחרו בתשובות אחרות.
מאפיינים מגדריים: נשים נטו לענות יותר שהן נמנעות לעיתים קרובות או קרובות מאוד מהבעת תגובה או פרסום ברשת החברתית בעקבות חשש מתגובה פוגענית בהשוואה לגברים (46.2% לעומת 37.8%).
שונות לפי השפה העיקרית בה צורכים תוכן: אחוז גבוה יותר של אנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית נמנעים לעתים קרובות או קרובות מאוד מלהביע דעה או לפרסם תוכן ברשת החברתית בעקבות חשש מתגובה פוגענית בהשוואה לאחוז האנשים הצורכים תוכן בעיקר בערבית.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): אחוז המשיבים בקרב קהילת הלהט"ב שענו כי הם נמנעים לעתים קרובות מהבעת דעה או פרסום ברשת החברתית בעקבות חשש מתגובה אלימה או פוגענית גבוה ביחס לשאר האוכלוסיות (20% לעומת 12.1%).
רוב הציבור הישראלי משתמשי לעיתים רחוקות בלבד במנגנוני הדיווח הקיימים ברשתות בכדי לדווח על חשבונות ותכנים פוגעניים (40%), או שאינו משתמש במנגנונים כלל (38%) – כאשר 55% מאלה שלא משתמשים בהם לא מאמינים כי מתייחסים לדיווחים ברצינות, ו-34% לא יודעים כיצד להשתמש בהם. 15% ענו כי הם משתמשים לעיתים קרובות במנגנוני הדיווח. 7% השיבו כי הם לא יודעים או בחרו בתשובות אחרות.
מאפיינים מגדריים: נשים משתמשות במנגנוני הדיווח ברשתות החברתיות לדיווח על תכנים פוגעניים יותר מאשר גברים (57% לעומת 52.9% בהתאמה). 38.7% מהנשים שלא משתמשות במנגנוני הדיווח לא יודעות כיצד להשתמש בהם, זאת בהשוואה ל30.4% מהגברים. 61.5% מהגברים לא מאמינים שמתייחסים לדיווחים הללו ברצינות, זאת בהשוואה ל-47.2% מהנשים.
שונות לפי קבוצות גיל: בני 18-29 נוטים להשתמש הכי הרבה במנגנוני הדיווח הקיימים ברשתות החברתיות לדיווח על חשבונות/תכנים פוגעניים ואילו בני 60+ נוטים להשתמש בהם הכי פחות. בני 18-39 נוטים להשתמש במנגנוני הדיווח הקיימים ברשתות החברתיות לדיווח על חשבונות/תכנים פוגעניים לעיתים קרובות יותר לעומת בני שאר הגילאים (21.2% לעומת טווח של 4.3%-12% אצל בשאר הגילאים).
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): 33.3% מהמשתתפים מקהילת הלהט"ב משתמשים במנגנוני הדיווח הקיימים ברשתות לדיווח על חשבונות/תכנים פוגעניים לעתים קרובות, לעומת 14.4% בשאר האוכלוסיות. 44.9% מהמשתתפים מהחברה החרדית אמרו כי הם לא משתמשים במנגנוני הדיווח הקיימים ברשתות החברתיות לדיווח על חשבונות/תכנים פוגעניים לעומת 36.9% בקרב שאר האוכלוסיות.
4. עמדות וערכים: חופש הביטוי מול בטיחות ומוגנות בשיח המקוון
כלי הנתונים הבא מציג את התפלגות עמדות הציבור בבחירה בין שני היגדים מנוגדים על החשיבות היחסית של מוגנות ובטיחות באינטרנט וברשתות החברתיות, מול חופש הביטוי וההבעה:
מאפיינים מגדריים: אחוז הנשים שהעדיף תחושת ביטחון ומוגנות על פני חופש ביטוי גבוה מאחוז הגברים – 61.1% לעומת 50.6%; אחוז הגברים שהעדיף חופש ביטוי על פני תחושת ביטחון ומוגנות גבוה מאחוז הנשים – 31.9% לעומת 18.5%.
שונות לפי קבוצות גיל: כ-52.73% מבני ה-18-49 אמרו כי הם מעדיפים תחושת מוגנות וביטחון על פני חופש הביטוי בעת גלישה באינטרנט, ואילו כ-64% מבני ה-50+ ענו אותו הדבר.
שונות לפי השכלה או רמת הכנסה: 64.2% מהאקדמאים, 53.6% מבעלי ההשכלה העל-תיכונית (טכנאי, הנדסאי וכו') ו-43% מבעלי ההשכלה התיכונית אמרו כי הם מעדיפים תחושת מוגנות וביטחון ברשת על פני חופש ביטוי.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): 33.3% מהמשיבים מקהילת הלהט"ב ענו כי הם מעדיפים חופש ביטוי על פני תחושת מוגנות וביטחון, אחוז גבוה ביחס לאחוז שענה זאת בשאר האוכלוסיות (24.8%). 64% מהמשיבים מהחברה החרדית ענו כי הם מעדיפים תחושת מוגנות וביטחון על פני חופש ביטוי, אחוז גבוה ביחס לאחוז שענה זאת בשאר האוכלוסיות (55.1%).
רוב הציבור הישראלי מסכימים ביותר עם העמדה כי כל אחד צריך להיות זהיר ולחשוב מעט לפני שיתוף תוכן פוגעני (45.2%), 28.8% מסכימים כי צריך ליישם טכנולוגיה שתתריע או תחסום תוכן פוגעני, 14.4% מסכימים כי על כל אחד להבין שכל אחד יכול להיות למטרה של תוכן פוגעני ו-11.8% מסכימים כי כל אחד יכול לכתוב מה שברצונו כל עוד הוא לא עובר על החוק.
מאפיינים מגדריים: גברים נטו להסכים עם ההיגד שכל אחד יכול לפרסם ברשתות מה שברצונו כל עוד הוא לא עובר על החוק (15.2% לעומת 8.3%) ואילו נשים נטו להסכים יותר עם כך שיש ליישם טכנולוגיה שתחסום תוכן פוגעני (31.1% לעומת 26.2%).
שונות לפי השפה העיקרית בה צורכים תוכן: בקרב אנשים הצורכים תוכן בעיקר בעברית 48.4% הסכימו שכל אחד צריך להיות זהיר ולחשוב 10 שניות לפני שיתוף תוכן פוגעני, זאת בהשוואה ל-25% בקרב אלה הצורכים תוכן בעיקר בערבית.
שונות גיאוגרפית: כ-24.1% מתושבי ירושלים וסביבתה וב"ש והדרום הסכימו עם הרעיון שצריך ליישם טכנולוגיה שתתריע או תחסום תוכן פוגעני, זאת לעומת כ-30.2% בקרב תושבי חיפה והצפון, ת"א וגוש דן, השפלה והשרון.
מאפייני מיעוטים תרבותיים (חרדים, להט"ב): 26.7% מהמשיבים מקהילת הלהט"ב ענו כי הם מסכימים שצריך להבין שכל אחד וכל בני המשפחה יכולים להיות נפגעים של תוכן פוגעני ו-20% ענו כי הם חושבים שכל אחד יכול לכתוב מה שהוא רוצה כל עוד הוא אינו עובר על החוק, אחוזים גבוהים ביחס לשאר האוכלוסיות (14.1% ו-11.5% בהתאמה).
