החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

מהי בריונות ברשת?

בריונות ברשת היא התנהגות פוגענית, שמבצעיה משתמשים באמצעים טכנולוגיים כמו האינטרנט או הטלפון הנייד על מנת להשמיץ, להטריד, להביך, להפחיד או לתקוף מישהו. בריונות מקוונת יכולה להתרחש בכל אחת מהמדיות הדיגיטליות ,פייסבוק, וואטס-אפ, טוויטר בלוגים, צ'טים, פורומים, דואר אלקטרוני, אתרי אינטרנט ועוד. היא יכולה להיות מילולית, והיא יכולה להתבטא גם בפרסום של תמונות או סרטונים.

שאלות נפוצותמניעהדווח

האם בריונות ברשת היא עבירה פלילית?

בריונות ברשת היא בראש ובראשונה תופעה חברתית קשה ופוגעת. הגבולות בין הצקה ופגיעה אישית, לבין עבירה על החוק דקים מאוד.

היא יכולה להיות עבירה פלילית במקרים אלו:

  • איומים
  • התחזות
  • פגיעה בפרטיות
  • לשון הרע
  • וכד'

עשיתי LIKE לפוסט שאיים על ילד מהכיתה, האם זו אחריותי?

גם אם לא אתה פתחת את הקבוצה, או כתבת את הפוסט, ברגע שעשית LIKE או SHARE אתה נחשב לשותף.

חשוב להדגיש, האחריות חלה על כל השותפים ולא רק על היוזם.

פסיקת בית המשפט המחוזי בת"א משנת 2019 קבעה כי סימון "אהבתי"/Like אינו גורר אחריות פלילית בעוד ששיתוף, הופך את המשתף לשותף לעבירה במידה.

כיצד מתרחשת בריונות מקוונת?

בריונות מקוונת/ אלימות ברשת/ Cyber-bullying – כל אלו שמות של אותה תופעה, אשר העתיקה את האלימות והבריונות מהרחוב על המרחב הוירטואלי.

היא יכולה להופיע בכמה וכמה צורות ובכל אחת מהמדיות הדיגיטליות הקיימות, למשל:

  • התלהמות- דיבור בשפה קשה ובוטה.
  • הטרדה- פניה חוזרת וטורדנית לאדם מסוים, למרות שביקש להפסיק.
  • השמצה- או הוצאת לשון הרע.
  • התחזות- נטילת זהות של אדם אחר והפצת תכנים או פעילות בשמו.
  • חרם- החרמת יחיד או קבוצה ע"י קבוצה אחרת.
  • הולכת שולל- גרימה לאדם להיחשף או למסור דבר מה מבלי לדעת למי.
  • הפצת תמונות- הפצת תמונה פרטית ללא הסכמה במטרה לפגוע.
  • טוקבקים פוגעניים- השארת תגובות בעלות תוכן פוגעני.
  • הדרת חברים- מניעה מאדם להשתתף בקבוצה, ארגון חרם נגד אדם כדי לפגוע בו.
  • פגיעה בפרטיות- פרסום פרטים אישיים על אדם, חדירה ו/או פריצה למרחבים האישיים של האדם.

אז מה הפלטפורמות החברתיות עושות בנידון?

Facebook:

ניתן לדווח לפייסבוק על תכנים פוגעניים.

דווח לפייסבוק על תכנים פוגעניים

ככל שיהיו יותר מדווחים על אותה תופעה, כך יטופל הנושא מהר יותר.

YouTube:

ניתן לדווח גם ל-youtube על תכנים לא ראויים או פוגעניים.

דווח ליוטיוב על תכנים פוגעניים

WhatsApp:

ניתן לדווח לוואטסאפ בדרכים המצורפות

אם קיים משתמש שמטריד אתכם באפליקציה, ניתן לחסום אותו כך שלא יוכל לפנות אליכם יותר.

כדי למנוע פגיעות WhatsApp עד כמה שניתן, כדאי לאמץ את כללי הזהב לשימוש בווטסאפ.

כיצד ניתן כהורים לגלות מעורבות ולמנוע בריונות ברשת?

חשוב לגלות ערנות לשינויים בהתנהגות הילד ולסימני סכנה או מצוקה:

  • שינוי בהרגלים של הילד – סדר יום, דפוסי תקשורת, חברים וכד'.
  • גלישה מרובה או המנעות המעידה על כך שהוא חושש להתעמת שוב.
  • הילד מקבל שיחות טלפון לא מזוהות ואינו מוכן לספר על כך.
  • אם הגיעו הביתה חבילות או דברי דואר לא מזוהים או משולח שאיננו מוכר להורים.
  • כל התנהגות חריגה אחרת המעידה על כך שמשהו מסעיר את הילד.

במידה וקיים חשש על ההורים לפעול על מנת לספק סיוע לילד.

הימנעו משיתוף פעולה עם התנהגות אלימה ברשת:

  • חשבו פעמיים לפני שאתם עושים LIKE או SHARE, בנוסף חשבו על הנפגע שעליו זה יכול להשפיע, זה עלול לפגוע גם בכם
  • מומלץ לשתף גורם סמכותי (הורה/מחנך/יועץ..) בתחילת הדרך, לפני שהבעיה מסלימה
  • התנתקו מקבוצה אשר פוגעת לדעתכם באחר.

במידה ונחשפתם לאלימות כלפיכם אנו ממליצים לערב את הגורמים החינוכיים המתאימים:

  • מוקד 105
  • צוות בית הספר; מחנכ/ת, יועצ/ת, רכז/ת חברתי/ת.
  • קו פתוח לתלמידים 1800-222003
    או
    מוקד שירות חינוך 1800-250025

איגוד האינטרנט הישראלי