איגוד האינטרנט הישראלי רואה בצמצום הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית בישראל לבין החברה היהודית, ובעיקר בהרחבת הנגישות של הפרטים בחברה הערבית לאינטרנט ויכולתם לעשות בה שימוש פונקציונאלי, כמנוף רב עוצמה לקידום כלכלי-חברתי מהיר של הפרט ושל החברה הערבית בישראל, שיתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים.
כחלק מתפיסת עולם זו, בין השנים 2005-2017 פעל האיגוד לקידום אוריינות דיגיטלית בחברה הערבית כמטרה מרכזית בפעילותו באמצעות תכנית הדרכה פרונטלית ביישובים ערביים. במהלך שנות הפעילות של התכנית צוות מדריכים מהחברה הערבית נפגש עם למעלה מ-13,000 איש ואישה בפריסה ארצית והגיע ללמעלה מ-34 יישובים. תכני המפגשים התבססו על ערכות הדרכה לשימוש מעצים ובטוח באינטרנט אותם פיתח האיגוד (בין היתר בשיתוף עמותת תפוח ו-Google), כמו כן בשנים אלה ניתן מענה ייעודי בתחום האינטרנט הבטוח לחברה הערבית בישראל באמצעות נטיקה.
מלבד העיסוק בהדרכה, האיגוד קידם ומימן סקרים, שמטרתם למפות את השימוש של החברה הערבית באינטרנט, ולבחון בצורה איכותית ומעמיקה את הנגישות לשירותי אינטרנט, היקף והרגלי השימוש בהם, והתפיסות והעמדות כלפי השימוש באינטרנט בחברה הערבית הישראלית. הסקר הראשון התקיים בשנת 2016 בקרב מדגם מייצג של 600 משיבים והתמקד בדפוסי השימוש באינטרנט בחברה הערבית. הסקר השני התקיים בשנת 2017 בקרב 813 משיבים (612 מהחברה היהודית ו-201 מהחברה הערבית בישראל) שגובשו לכדי מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל.
במהלך שנת 2017 החל האיגוד לקדם מחקרים שישמשו בסיס להמלצות האיגוד למדיניות ציבורית, כמו גם יאפשרו לשפר ולמקד את הפעילות הציבורית של האיגוד. אחד המסמכים הראשונים אותם פיתח האיגוד היה מסמך מחקר ומדיניות שעסק בפער הדיגיטלי של החברה הערבית בישראל. המסמך, שהוכן על ידי ד"ר אסמאא נ. גנאים – מומחית ויזמית בתחום – היה המסמך הראשון בישראל שמיפה את הסוגיה והציע המלצות מעשיות לקידום מדיניות. המסמך מצביע על מגמת צמצום הפער ביחס לחברה היהודית בשימוש באינטרנט באמצעות הטלפונים הסלולריים, אך גם על פערים משמעותיים שנותרו בנגישות הפיסית למחשבים נייחים ולתשתיות תומכות, ועל היכרות נמוכה יחסית עם כלים וכישורים עדכניים. המסמך מצביע על פערים גדולים ביחס לחברה היהודית, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה, בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ולמאפייני השימוש בו, בעיקר בהיבטים הפונקציונאליים שהוא מאפשר. לצד זאת, מסמך המדיניות מצביע על מחסור משמעותי בבסיסי נתונים, סטטיסטיקות ומחקרים העוסקים באינטרנט בחברה הערבית.
האינטרנט בחברה הערבית בישראל – תמונת מצב והמלצות למדיניות
מסמך המדיניות ותהליך למידה שבוצע באיגוד בעקבותיו, הוביל אותנו להבנה כי נדרשת פעולה אסטרטגית לקידום מודעות ומדיניות על מנת לייצר השפעה רחבה ולקדם את מיצוי הפוטנציאל של הרשת בחברה הערבית. לאור זאת, התקבלה החלטה להתמקד בשנים הקרובות בשתי מטרות: פיתוח ידע בנושא תשתיות האינטרנט בישראל וקידום מודעות ושיפור יכולות המוסדות הציבוריים בישראל להנגיש את השירותים הדיגיטליים שלהן לחברה הערבית בישראל.
במסגרת זאת, האיגוד הוביל כנס שעסק בסוגיית הנגשת המידע והשירותים הדיגיטליים לחברה הערבית, אשר נערך ב-29 בנובמבר 2018 במתנ"ס כפר קאסם. במהלך הכנס ניסינו ללמוד כיצד ניתן לקדם באופן מיטבי את המעבר לעולם הדיגיטל והאינטרנט של השירותים הציבוריים המסופקים על ידי המדינה, השלטון המקומי והחברות הממשלתיות לחברה דוברת הערבית. כמו כן, ניסינו ללמוד כיצד ניתן לקדם את האוריינות הדיגיטלית בקרב החברה הערבית בישראל, כך שתפגוש את עולם השירותים הדיגיטליים הציבוריים ותעשה בהם שימוש מיטבי לצרכיה. במסגרת הכנס הציגה ד"ר גנאים את עיקרי מחקרה ולאחריה הציג פרופ' שיזף רפאלי את מחקרו על מדידת הפער הדיגיטאלי. חומרי הכנס מופיעים כאן.
ב – 10.12.2018 בעכבות הכנס שקיימנו ומסמך המדיניות שפורסם כינסה ח"כ ניבין אבו רחמון דיון מהיר בועדת המדע בכנסת בנושא 'הצורך בהנגשת אתרי ממשלה ושירותים לחברה הערבית'. סיכום הדיון זמין כאן.
שנת 2020 הפכה לשנת מפנה בשל משבר הקורונה, שהביא להבנה כי העדר נגישות לאינטרנט איכותי ולמידע ושירותים דיגיטליים, משמעותם העמקת פערים חברתיים-כלכליים ולעיתים אף אובדן חיים. על רקע האצת פיתוחם של מידע ושירותים דיגיטליים ברמה הממשלתית והמקומית, בולטים העדרם ואיכותם הלוקה בחסר של שירותים דיגיטליים נגישים ומותאמים תרבותית לחברה הערבית. העדר תוכן (או תוכן חלקי) נגיש ומותאם תרבותית בשפה הערבית מייצר חשדנות ותת שימוש בשירותים דיגיטליים או לחילופין פנייה למתווכים לסיוע בצריכת השירותים. על מנת לצמצם פערים אלה, פיתחנו בשיתוף צוות מומחים, שכלל מומחי דיגיטל מהחברה הערבית, אנשי אקדמיה, נציגים מארגוני חברה אזרחית ונציגים מהממשלה 'מדריך להנגשת מידע ושירותים דיגיטליים לחברה הערבית', הכולל בסיס ידע וכלים מעשיים למקבלי החלטות ואנשי מקצוע לארגונים ממשלתיים. אנו מאמינים כי הנגשת שירותים ציבוריים בערבית תעודד צריכה של השירותים ותשפר את המיומנויות הדיגיטליות למגוון צרכים נוספים, ואף תתרום לחיזוק האמון בין החברה הערבית לממסד.
במהלך 2020 נערך סקר הגולש הישראלי בתקופת משבר הקורונה, שהתמקד בבדיקת דפוסי השימוש ברשת של הקבוצות השונות בחברה בישראל.
