הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל

פער דיגיטלי הינו מושג המתייחס ל: (1) זמינות ואיכות הנגישות לאמצעים דיגיטליים ולאינטרנט; (2) מודעות לאפשרויות, להזדמנויות ולסכנות הגלומות בשימוש באינטרנט; (3) ולמיומנויות וכישורים המאפשרים שימוש מיטבי באינטרנט. הפער הדיגיטלי נשען בדרך כלל על פערים סוציו-אקונומיים קודמים, מרחיב אותם ומצמצם את הסיכויים לסגירתם בעתיד. מנגד, השקעה בצמצום הפער הדיגיטלי צפויה להשפיע ביתר שאת על סגירת פערים סוציו-אקונומיים אחרים.

שוויוניות ברשת מבטאת את היכולת המעשית של הפרטים והקהילות למצות את האפשרויות הגלומות ברשת. מסמך מדיניות זה מלמד שאמנם הפערים בשימוש באינטרנט בין החברה היהודית לחברה הערבית מצטמצמים, בעיקר בשל תפוצת הטלפונים החכמים. יחד עם זאת, מסתמנים עדיין פערים משמעותיים במיומנויות דיגיטליות ובמאפייני השימוש באינטרנט, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה, המונעים מהם למצות את האפשרויות הגלומות באינטרנט, בעיקר בהיבטים הפונקציונאליים. פער זה מונע מחלקים נרחבים בחברה הערבית את היתרונות שהאינטרנט מאפשר לשם צמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל – משמר ואף מרחיב את הפערים החברתיים-כלכליים מהחברה היהודית.

לצד זאת, במהלך איסוף הנתונים למחקר, התגלה מחסור משמעותי בבסיסי נתונים, סטטיסטיקות ומחקרים העוסקים באינטרנט בחברה הערבית. מחסור זה המצטרף אף הוא לפער הקיים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, מקשה על קביעת מדיניות מבוססת נתונים ומידע ועל מדידת המגמות לאורך זמן. 

אף שהפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לבין החברה היהודית מצטרף לפערים הכלכליים חברתיים האחרים בין החברות ומבוסס עליהם, נראה כי דווקא השקעה בנגישות לאינטרנט והשימוש הפונקציונאלי בו עשויים לשמש מנוף רב עוצמה לקידום כלכלי-חברתי מהיר של החברה הערבית בישראל, ולתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים, כך שיחס העלות-תועלת שלו תהיה גבוהה, והחזר ההשקעה למשק הישראלי בכלל, ולחברה הערבית בפרט, יהיה מהיר יחסית. מכאן, שלהבנתנו הצורך בסגירת הפערים הדיגיטליים, החברתיים והכלכליים איננה מסתכמת בהוגנות ושוויון חברתי, אלא צפויה להביא לתועלת חברתית-כלכלית. 

האינטרנט בחברה הערבית – המסמך המלא

נוסח ההקדמה בערבית למסמך האינטרנט בחברה הערבית בישראל