מערכת בחירות ה-AI הראשונה של ישראל: 71% מהציבור נתקלו במידע כוזב ברשת סביב הבחירות; כמחצית מהנשאלים דיווחו כי הם נתקלים מדי פעם ויותר לשימוש פוגעני בבינה מלאכותית
סקר מיוחד של איגוד האינטרנט הישראלי לקראת הבחירות לכנסת שייערכו בסוף אוקטובר 2026 חושף כי ציבור הבוחרים חושש מפני התחזות ושימוש פוגעני ב־AI ברשת במהלך מערכת הבחירות ודיווח על חשיפה גבוהה לדיסאינפורמציה ברשת, לצד החרפת האלימות במסגרת השיח הפוליטי. הסקר נערך על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, ביולי 2026, בקרב 1,005 גולשי אינטרנט בני 18 ומעלה, במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית והערבית בישראל. טעות הדגימה המרבית היא כ־3% ברמת ביטחון של 95%. הסקר נכתב ונותח בידי ד"ר שקד דברן-זיון, רכזת מוגנות ואוריינות של איגוד האינטרנט הישראלי
מדריך לבחירות: איך נתגונן בפני מידע מטעה או שקרי בדרך לקלפי?
הסקר מעלה כי כ־69% מהציבור חוששים במידה רבה או רבה מאוד שהשיח הפוליטי סביב מערכת הבחירות יוביל להחמרה באלימות ברשת. החשש הזה מתקיים על רקע חשיפה נרחבת לדיסאינפורמציה והפצת מידע שקרי במסגרת מערכת הבחירות: כ־71% מהציבור מדווחים כי נתקלו במידע כוזב סביב מערכת הבחירות לעיתים קרובות או מדי פעם, ורק כ־15% אומרים שלא נתקלו בכך כלל.
גם תופעת ההתחזות ברשת נפוצה בימים אלה: 56.8% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים בחשבונות מזויפים או מתחזים לעיתים קרובות או מדי פעם, בעוד שרק כ־20% אומרים שמעולם לא נתקלו בתופעה.
לצד זאת, הסקר מצביע גם על חשיפה גבוהה של הציבור לשימוש פוגעני בבינה מלאכותית: 48.2% מהציבור מדווחים כי הם נתקלים לעיתים קרובות או מדי פעם בשימוש ב־AI לצורך פגיעה באדם אחר או השמצתו, ו־25.6% נוספים נתקלים בכך לעיתים רחוקות. הממצא מקבל חשיבות מיוחדת לקראת הבחירות, כאשר כלי AI עשויים להפוך גם למקור מידע עבור הבוחרים: בסקר נוסף של איגוד האינטרנט הישראלי, רבע מהציבור (25%) דיווחו כי הם שוקלים או מתכוונים להשתמש בכלי בינה מלאכותית או בשירות מקוון אחר כדי לסייע להם בקבלת ההחלטה לקראת הבחירות. השילוב בין חשיפה לתכנים פוגעניים שנוצרו באמצעות AI לבין השימוש הגובר בכלים אלה כמקור לקבלת החלטות מדגיש את החשיבות של בחינה ביקורתית של המידע שהם מספקים.
ממצאים אלה מצביעים על כך שהתחזות, דיסאינפורמציה ושימוש פוגעני ב־AI אינם עוד איומים עתידיים או תופעות שוליות, אלא חלק מהמציאות הנוכחית של המרחב המקוון ועשויים לשחק תפקיד משמעותי כבר בבחירות הקרובות. על רקע מערכת הבחירות, קיים חשש כי סיכונים קיימים במרחב הדיגיטלי — ובהם אלימות, הסתה ודיסאינפורמציה — יתעצמו ואף יזינו זה את זה ויפגעו במהלך התקין והדמוקרטי של הבחירות לכנסת.
החשיפה למידע כוזב סביב הבחירות אינה אחידה באוכלוסייה
הסקר גם מצא הבדלים מעניינים ברמת החשיפה לדיסאינפורמציה בין קבוצות שונות בחברה הישראלית.
פערים מגדריים: גברים מדווחים על חשיפה גבוהה יותר מנשים. 35.8% מהגברים מדווחים כי הם נתקלים במידע כוזב סביב הבחירות לעיתים קרובות, לעומת 28.1% מהנשים. בחיבור הקטגוריות "לעיתים קרובות" ו"מדי פעם", מדובר ב־75.3% מהגברים לעומת 67.3% מהנשים. ראוי לזכור כי לפי סקר שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל של איגוד האינטרנט בשנת 2026, קיימים פערים מגדריים בשימוש ברשתות חברתיות. כך למשל, 41% מהגברים מדווחים על שימוש בטוויטר לעומת 17% בלבד מהנשים. את אותה המגמה ניתן לזהות גם בלינקדאין עם 39% שימוש בקרב גברים לעומת 24% שימוש אצל נשים. לעומת זאת, באינסטגרם משתמשות 86% מהנשים לעומת 78% בלבד מהגברים. בפינטרסט נרשמו 59% שימוש בקרב הנשים לעומת 25% בלבד בקרב הגברים.
פערים בין קבוצות באוכלוסייה: אחד הפערים הבולטים נמצא בין יהודים לערבים. 34.6% מהמשיבים היהודים לעומת 20.3% מהמשיבים הערבים מדווחים על חשיפה תכופה למידע כוזב. בחיבור "לעיתים קרובות" ו"מדי פעם", השיעורים עומדים על 74.5% בקרב יהודים לעומת 56.4% בקרב ערבים.
עם זאת, הדיסאינפורמציה סביב הבחירות אינה נחווית כתופעה השייכת למחנה פוליטי אחד בלבד. החשיפה אליה חוצה את המפה הפוליטית: 73.3% מהמשיבים המזוהים עם הימין דיווחו כי נחשפו לדיסאינפורמציה לעיתים קרובות או מדי פעם, לעומת 69.5% במרכז ו־68.9% בשמאל.
מדריך לבחירות: איך נתגונן בפני מידע מטעה או שקרי בדרך לקלפי?
