בשנים האחרונות, ההתפתחות הטכנולוגית הביאה לשימוש נרחב של רשויות אכיפה בכלים טכנולוגיים מתקדמים לצורך ניהול חקירות. כלים אלו, אשר מאפשרים ניהול חקירות בצורה מהירה, מקצועית ומקיפה יותר, עלולים גם להוביל לפגיעות בזכויות האדם של הנחקרים. סוגיה זו נבחנה לאחרונה בבתי משפט חוקתיים בגרמניה. ביום 16.02.2023, פסק בית המשפט החוקתי של גרמניה שחקיקה של שתי מדינות בגרמניה "הנותנות אישור למשטרה לעבד נתונים אישיים מאוחסנים באמצעות ניתוח נתונים אוטומטי או פרשנות אוטומטית של נתונים" אינה חוקתית.
עובדות המקרה
שתי מדינות בגרמניה (הסן והמבורג) חוקקו חוקים אשר מבקשים לאפשר למשטרה לעבד באופן אוטומטי נתונים אישיים באמצעות תוכנה מיוחדת למניעת פשע. התוכנה ששמה "Hessendata" ואשר מיוצרת על ידי חברת Palantir Technologies, מאפשרת קישור מידע שכבר מאוחסן במאגרי משטרה שונים זה עם זה כדי לסייע ביצירת קשרים בין אנשים, קבוצות, או אפילו מקומות ודברים.
הכרעת בית המשפט החוקתי
בית המשפט נדרש לדון בשאלה האם הניתוח האוטומטי של נתונים, יכולים לשמש לצרכים מעבר לחקירה הספציפית שעבורה נאספו הנתונים, במטרה למנוע פשעים עתידיים. תוך התבססות על עקרון המידתיות והפגיעה האפשרית בפרט, בית המשפט הפדרלי קבע כי הוראות החקיקה "כמעט אינן מכילות הגבלות על סוג וכמות הנתונים שניתן להשתמש בהם לניתוח או פרשנות נתונים והם אינן אוסרות על שימוש בשיטות מרחיקות לכת של ניתוח ופרשנות אוטומטיים של נתונים". הוראות החקיקה סותרות את הזכות לעצמאות (personality) כפי שזו מוכרת בחוקי היסוד ובאה לידי ביטוי בזכות להגדרה עצמית של מידע, משום שאינן מכילות דרישות רף מספיקות לפגיעה אפשרית.
