בעתירה שהגישו נפתלי בנט ומפלגתו נגד מפלגת הליכוד, עלו שאלות בדבר הטעיה בתעמולת בחירות, שימוש בתוכן חזותי ערוך ברשתות החברתיות, וחובות גילוי ושקיפות ביחס לתוכן סינתטי. בהחלטת יו"ר ועדת הבחירות נפסק שהתמונה מושא העתירה עלולה בוודאות קרובה להטעות את הבוחר באופן ממשי בדבר אמיתותה, ומשכך מדובר בפרסום המהווה הפרעה בלתי הוגנת לפי דיני תעמולת הבחירות.
בפברואר 2026 דן יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-26, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט נעם סולברג, בעתירה שהגישו מפלגת "בנט 2026" ונפתלי בנט נגד מפלגת הליכוד. העתירה עסקה בפרסום של תמונה ערוכה ברשת החברתית X (בעבר טוויטר Twitter), אשר על פי הנטען יוצרת מצג שווא של שיתוף פעולה פוליטי בין בנט ולפיד לבין ראשי המפלגות הערביות. העותרים טענו כי מדובר בפרסום מטעה המהווה "הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת בחירות" כמשמעותו בסעיף 13 לחוק הבחירות (דרכי תעמולה), התשי"ט-1959. סוגיה זו ודומות לה הינן חלק אינטגרלי ממגמה גוברת של עיסוק משפטי ורגולטורי בשימוש בתוכן מטעה בשנים האחרונות במערכות בחירות בארץ ובעולם, המופץ באמצעות רשתות חברתיות, כפי שאירע לדוגמה בארה"ב ובמדינות נוספות בשנת 2024.
תב"כ 15/26 מפלגת "בנט 2026" נ' הליכוד – תנועה לאומית ליברלית
רקע עובדתי
ביום 22.1.2026, פורסמה באמצעי התקשורת תמונה שבה נראים ראשי ארבע המפלגות הערביות – חד"ש, תע"ל, רע"ם ובל"ד – לאחר שהודיעו על התמודדותם בבחירות לכנסת ה-26. באותו יום, פרסמה מפלגת הליכוד ברשת החברתית X (טוויטר ; Twitter לשעבר) גרסה ערוכה של אותה תמונה אליה צורפו נפתלי בנט ויאיר לפיד, כשהם מחזיקים ידיים מורמות יחד עם ראשי המפלגות. לצד התמונה הופיע הכיתוב "קואליציית המשרתים".
העותרים טענו כי מדובר בתמונה מזויפת, אשר נערכה ככל הנראה באמצעות בינה מלאכותית ונועדה ליצור מצג שווא של שיתוף פעולה פוליטי בין בנט ולפיד לבין המפלגות הערביות. לטענתם, מטרת הפרסום הייתה להוליך את הצופה הסביר למסקנה כוזבת לפיה בנט הסכים לשותפות, או לכל הפחות לתיאום ושיתוף פעולה פוליטי. בלב העתירה עמדה הטענה כי פרסום זה מהווה "הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת בחירות" כמשמעותה בסעיף 13 לחוק. סעיף זה, קובע כי לא תהא תעמולת בחירות מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת בצורה או בדרך שיש בה משום "הפרעה בלתי הוגנת" לתעמולת הבחירות של מפלגה או רשימת מועמדים אחרת. בעניין זה ציין יו"ר ועדת הבחירות כי הסעיף כולל מספר תנאים מצטברים – קיומה של תעמולת בחירות; פרסום מטעם מפלגה או רשימת מועמדים אחת; הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת הבחירות של מפלגה או רשימת מועמדים אחרת. המחלוקת המרכזית בעתירה נסבה על התנאי האחרון, קרי האם פרסום התמונה יוצר "הפרעה בלתי הוגנת", אשר לפי הפסיקה נבחן לפי מבחן של ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר. משמעות המבחן היא שלא כל פרסום מטעה מצדיק התערבות משפטית לפי הסעיף, ויש להראות כי קיים סיכוי גבוה שהפרסום יגרום לבוחרים להאמין למצג שאינו נכון, ובכך ישפיע בפועל על תפיסתם את המועמדים או את עמדותיהם הפוליטיות.
עוד נטען, כי מדובר במהלך ראשון במערכת הבחירות הנוכחית של שימוש בבינה מלאכותית לצורך יצירת פרסומי כזב במסגרת תעמולת בחירות, אשר מעורר חשש מפני מגמה נרחבת יותר של פרסומים מטעים נוספים שיופיעו במהלך מערכת הבחירות, באופן שעלול לפגוע בטוהר הבחירות ולהטעות את ציבור הבוחרים.
המשיבים, מפלגת הליכוד, ביקשו לדחות את העתירה ממספר טעמים עיקריים, תוך הצגת שתי טענות נפרדות הנוגעות להיעדר סמכותו של יו"ר ועדת הבחירות: ראשית, נטען עקרונית כי יו"ר הוועדה אינו מוסמך לבחון את אמיתות הפרסום, ומשכך אין זה מתפקידו להכריע אם התוכן הפוליטי הוא אמיתי או שקרי. שנית, ובתור טענת סמכות נפרדת, הודגש כי מאחר שהעותרים כבר הגישו תלונה למשטרה בגין זיוף התמונה, אין ליו"ר הוועדה סמכות מקבילה לדון ב"דינים אחרים" (כגון עבירות פליליות כלליות שנידונות במשטרה), אלא עליו לעסוק אך ורק הפרות של דיני בחירות. לצד טענות הסמכות, הוסיפה הליכוד וטענה כי בנט ומפלגתו אינם בבחינת "רשימת מועמדים" המתמודדת בבחירות לכנסת, ולפיכך כלל לא מתקיים התנאי המקדמי לתחולת סעיף 13 לחוק הבחירות. כמו כן, גרסה המפלגה כי העותרים לא הוכיחו שהתמונה עולה כדי "תעמולת בחירות" – להבדיל ממופע של חופש הביטוי הפוליטי המוקנה לה – ואף לא הוכיחו כי הפרסום אכן מפריע לתעמולה מטעמם. מעבר לכך, צוין כי לא הובאו ראיות מספיקות להוכחת הפרה של תנאי הסעיף. לבסוף, נטען שהסעד המבוקש בדמות איסור על פרסומי שווא באמצעות בינה מלאכותית, הינו סעד כללי וגורף מדי.
בקשת הצטרפות במעמד ידיד בית המשפט
במסגרת ההליך, ביקשו פרופ' ניבה אלקין-קורן, עו"ד עמית אשכנזי ופרופ' יששכר (איסי) רוזן-צבי להצטרף במעמד "ידידי בית המשפט". בבקשה נטען כי ההליך מעלה סוגיות עקרוניות הנוגעות לשימוש בטכנולוגיות של תוכן סינתטי, ובכלל זה טכנולוגיות בינה מלאכותית, ליצירת פרסומים הנחזים להיות אותנטיים במסגרת תעמולת בחירות. לטענת המבקשים, פרסומים מסוג זה עשויים ליצור מצגי שווא בדבר עמדות פוליטיות או קשרים בין מפלגות, ולפגוע ביכולתם של הבוחרים לקבל החלטה מושכלת. בהקשר זה, הציעו המבקשים לשקול קביעת חובת שקיפות ביחס לתוכן סינתטי בתעמולת בחירות, לרבות סימון ברור של תכנים שנוצרו או נערכו באמצעים טכנולוגיים, וכן הצביעו על סיכונים ממשיים הנובעים משימוש בפרסום תכנים אלו.
הוחלט שלא לצרף את המבקשים להליך, אך צוין כי הטענות שהועלו הן בעלות משקל וכי סוגיית סימון תכנים ערוכים עשויה להיות ראויה להסדרה חקיקתית או לדיון ציבורי רחב יותר.
הכרעה: האם מדובר בפרסום היוצר הפרעה בלתי הוגנת לבחירות
השופט סולברג קבע כי הפרסום מושא העתירה מהווה תעמולת בחירות. בהמשך, בחן האם מדובר בפרסום היוצר "הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת בחירות" לפי סעיף 13 לחוק. נקבע כי התמונה שפורסמה עלולה ליצור רושם כי בנט ולפיד משתפים פעולה עם המפלגות הערביות, וזאת בניגוד למסרים הפוליטיים שהעותרים עצמם מבקשים להעביר במסגרת תעמולת הבחירות שלהם. קביעה זו התבטאה בדברי השופט: "כאמור, המסר שהתמונה מבקשת להעביר – מנוגד לטענות שבנט ומפלגתו מבקשים להעביר בתעמולת הבחירות שלהם. יתרה מזאת, מדובר בטענה להטעיה בנוגע לקשר בין שתי רשימות: הרשימה בראשות בנט והרשימה בראשות לפיד, מצד אחד, והרשימה המשותפת העתידית של ארבע "המפלגות הערביות", מצד שני".
עוד צוין כי התמונה נחזית להיות אותנטית ואינה כוללת סימנים המעידים כי מדובר בתמונה ערוכה, וכי מתקיימת ודאות קרובה להטעיה ממשית של הבוחר, כפי שנקבע בדבריו של סולברג : "אותה תמונה חדשה – נחזית להיות תמונת אמת. אין בה מאפיינים שמצביעים על 'הנדסת' תמונה, אף לא רמזים לכך. התוצאה היא שהתמונה מושא העתירה עלולה, בוודאות קרובה, להטעות את הבוחר באופן ממשי בדבר אמיתותה." משכך, קבע כי מדובר בפרסום המהווה "הפרעה בלתי הוגנת לתעמולת בחירות" כמשמעותו בסעיף 13 לחוק, והורה למפלגת הליכוד להסיר את התמונה מכל חשבונותיה ברשתות החברתיות. מקור הסעד משנמצאה ההפרה הינו בסעיף 17ב(א) לחוק דרכי תעמולה, המסמיך את יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ליתן צו המונע ביצוע מעשה עבירה לפי החוק.
לצד ההכרעה בעניינים אלו, בית המשפט נמנע מלהכריע בשאלה האם התמונה נוצרה באמצעות בינה מלאכותית, בין היתר משום שלא הוצגו ראיות לכך. בנוסף, נדחתה הבקשה למתן סעד כללי שיאסור פרסומים מסוג זה.
