בעת האחרונה, כאשר פלטפורמות ושירותים מקוונים נמצאים בלב תשומת הלב של הציבור ומעצבי מדיניות בזירה הגלובלית והישראלית, איגוד האינטרנט העמיק את פעילותו המחקרית בסוגיות מגוונות של אסדרת שירותים ופלטפורמות מקוונים. פורטל זה של אסדרת שירותים מקוונים מנגיש לגורמי ממשל, מקבלי החלטות ולציבור הישראלי נתונים וסקירות על חקיקה, רגולציה ופסיקה עכשוויים בזירה הבינלאומית והישראלית.
כדי לקבל עדכונים אודות תוכן חדש: הירשמו כאן. לפניות ושיתופי פעולה עם גורמי מחקר וממשל, ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: [email protected]
סקירת החלטה גוף הפיקוח של Meta על האופן בו מטופלות בקשות של גופי אכיפה מדינתיים להסרת תכנים שנטען כי מעודדים אלימות ומשמעותיו בזירה הגלובלית והישראלית, על רקע "המסלול הוולונטרי" שמפעילה פרקליטות המדינה מול הרשתות.
קראו עודבשנת 2021, נכנסה לתוקף רגולציה של האיחוד האירופי שמכוונת לקידום הוגנות ושקיפות עבור משתמשים עסקיים בשירותי תיווך מקוונים: Promoting Fairness and Transparency for Business Users of Online Intermediation Services ("תקנת P2B"), במטרה להבטיח שמשתמשים עסקיים בשירותי תיווך מקוונים כגון רשתות חברתיות או מנועי חיפוש יזכו לשקיפות, להגינות ואפשרויות ערעור מול פלטפורמות מקוונות דומיננטיות. חקיקה זו מסדירה את היחסים בין פלטפורמות…
קראו עודפסק דין של בית המשפט העליון העוסק בתביעת לשון הרע כנגד יוצר הסרט ג'נין ג'נין בעקבות פרסומו של הסרט באתר YouTube (על אף שהפרסום לא נעשה על ידי היוצר ולא בידיעתו). בית המשפט פסק כי ניתן לראות ביוצר המקורי כאחראי לפרסום באינטרנט מכיוון שהיה עליו לצפות שתרחיש זה אפשרי ומכיוון שלא פעל להורדת הסרט כחלק מהגנה על זכויות יוצרים.
קראו עודסקירת הצעת חוק של האיחוד האירופי שמטרתה הגנה והבטחת תקשורת עצמאית ופלורליסטית. לצורך מטרה זו, קובעת ההצעה הגבלות על התערבות בשיקול דעת עריכתי, דרישות שקיפות וחלוקה הוגנת של כספים ציבוריים. ביקורות לחוק טוענות שהוראותיו אינן מספיקות בהגנה על עיתונאים.
קראו עודדו"ח מחקרי של הנציבות האירופית על תופעת הקיטוע של האינטרנט כמרחב גלובלי ('splinternet') והצורך בהבנה והתמודדות עם מגמות מטרידות אלו.
קראו עודבשנים האחרונות, האיחוד האירופי פועל כמוביל הקדמה הרגולטורית בתחום הדיגיטלי והאינטרנט. חוקיו ויוזמותיו משפיעות על כלל העולם ומובילות לשינוי הדרכים בהן פועלות ממשלות אחרות וחברות מסחריות. ביום 14 בספטמבר, פורסם מסמך "מצב האיחוד" אשר מעדכן על היוזמות והעקרונות אשר האיחוד האירופי הולך להוביל בשנה הקרובה. בנוסף, פרסמה הנשיאות הצ'כית החדשה את הצעדים אשר היא הולכת לנקוט בעת כניסתה לתפקיד. על…
קראו עודדו"ח הנכתב על ידי גורם חיצוני הבודק את השפעת מטא על על זכויות האדם של משתמשים ישראלים ופלסטינים במהלך מאי 2021. הדו"ח סוקר האם אופן הפעילות של מטא בזמן תקופה זו או הטיות שהיא מחזיקה הובילו לפגיעה במשתמשים.
קראו עודפניית איגוד האינטרנט הישראלי לפייסבוק ישראל ולחברת Meta בדרישה להתמודד עם כשלי האכיפה שלה בישראל ולהיערך בהקדם האפשרי לקראת מערכת הבחירות בישראל, כפי שעשתה החברה במקומות אחרים כדי להגן על האינטרס הציבורי, על טוהר הבחירות ועל שלום המשתמשים ברשתות החברתיות שלהם בתקופה רגישה זו.
קראו עודסקירת הצעת חוק הקובעת שינוי דרמטי ברגולציית השידורים הישראלית. השינויים המרכזים אשר מופיעים בהצעה כוללים הקמת רשות שידורים חדשה אשר תחליף את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, הטלת חובה על השקעה בתוכן מקורי מקומי על כל גופי השידור והסטרימינג, ופתיחת שוק אספקת שידורי החדשות לגופים חדשים.
קראו עודסקירת ביקורות של חוקרים מאוניברסיטאות Harvard ול-LSE על הבעיות בחקיקה הדיגיטלית של האיחוד האירופי בשנים האחרונות, ושל ארגון ה-Electronic Foundation Frontier לאחר השלמת הליך חקיקת ה-DSA וה-DMA.
קראו עודבית המשפט העליון פוסק כי תניית ברירת הדין הקובעת כי תביעות נגד חברת פייסבוק יתנהלו לפי הדין של מדינת קליפורניה הינה תנייה מקפחת וקובע כי התביעות יתנהלו לפי הדין הישראלי.
קראו עודסקירה גלובלית של מגוון צעדים שנקטו רשתות חברתיות שונות לצורך הגנה על טוהר בחירות מדינתיות מפני מיסאינפורמציה, השפעות לא חוקיות ותוכן שנאה.
קראו עודתיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) תוך קביעת איסור על פרסום מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ושל האדם שהוא פועל מטעמו. זאת, מתוך הכרה בכך שכיום רוב תעמולת הבחירות נעשית במרחב המקוון וברשתות החברתיות בפרט ובמטרה להתמודד עם הפצת פייק ניוז או שימוש באמצעים טכנולוגיים להשפעה לא הוגנת על דעת הקהל.
קראו עודביוני 2022, חתמו מספר רב של חברות על קוד התנהגות להתמודדות עם דיסאינפורמציה ופייק ניוז בעולם המקוון. קוד זה נשען על מתווה של נציבות האיחוד האירופי ממרץ 2021, שמצביע וממליץ כיצד לטפל בפערים ובחסרונות של קוד ההתנהגות בנושא דיסאינפורמציה שפורסם ב2018.
קראו עודבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי שירותים מקוונים גלובליים הפונים לצרכנים בישראל אינם יכולים לקבוע בתנאי השימוש שלהן כי תביעות שיוגשו כנגדן יתנהלו על פי דין המדינה מתוכה הם פועלים, מכיוון שמדובר בתנאי מקפח בחוזים אחידים.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
