בעת האחרונה, כאשר פלטפורמות ושירותים מקוונים נמצאים בלב תשומת הלב של הציבור ומעצבי מדיניות בזירה הגלובלית והישראלית, איגוד האינטרנט העמיק את פעילותו המחקרית בסוגיות מגוונות של אסדרת שירותים ופלטפורמות מקוונים. פורטל זה של אסדרת שירותים מקוונים מנגיש לגורמי ממשל, מקבלי החלטות ולציבור הישראלי נתונים וסקירות על חקיקה, רגולציה ופסיקה עכשוויים בזירה הבינלאומית והישראלית.
כדי לקבל עדכונים אודות תוכן חדש: הירשמו כאן. לפניות ושיתופי פעולה עם גורמי מחקר וממשל, ניתן לפנות אלינו בדוא"ל: [email protected]
דו"ח הנכתב על ידי גורם חיצוני הבודק את השפעת מטא על על זכויות האדם של משתמשים ישראלים ופלסטינים במהלך מאי 2021. הדו"ח סוקר האם אופן הפעילות של מטא בזמן תקופה זו או הטיות שהיא מחזיקה הובילו לפגיעה במשתמשים.
קראו עודפניית איגוד האינטרנט הישראלי לפייסבוק ישראל ולחברת Meta בדרישה להתמודד עם כשלי האכיפה שלה בישראל ולהיערך בהקדם האפשרי לקראת מערכת הבחירות בישראל, כפי שעשתה החברה במקומות אחרים כדי להגן על האינטרס הציבורי, על טוהר הבחירות ועל שלום המשתמשים ברשתות החברתיות שלהם בתקופה רגישה זו.
קראו עודסקירת הצעת חוק הקובעת שינוי דרמטי ברגולציית השידורים הישראלית. השינויים המרכזים אשר מופיעים בהצעה כוללים הקמת רשות שידורים חדשה אשר תחליף את הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, הטלת חובה על השקעה בתוכן מקורי מקומי על כל גופי השידור והסטרימינג, ופתיחת שוק אספקת שידורי החדשות לגופים חדשים.
קראו עודסקירת ביקורות של חוקרים מאוניברסיטאות Harvard ול-LSE על הבעיות בחקיקה הדיגיטלית של האיחוד האירופי בשנים האחרונות, ושל ארגון ה-Electronic Foundation Frontier לאחר השלמת הליך חקיקת ה-DSA וה-DMA.
קראו עודבית המשפט העליון פוסק כי תניית ברירת הדין הקובעת כי תביעות נגד חברת פייסבוק יתנהלו לפי הדין של מדינת קליפורניה הינה תנייה מקפחת וקובע כי התביעות יתנהלו לפי הדין הישראלי.
קראו עודסקירה גלובלית של מגוון צעדים שנקטו רשתות חברתיות שונות לצורך הגנה על טוהר בחירות מדינתיות מפני מיסאינפורמציה, השפעות לא חוקיות ותוכן שנאה.
קראו עודתיקון חוק הבחירות (דרכי תעמולה) תוך קביעת איסור על פרסום מודעת בחירות בלי שהיא נושאת את שמו של האדם האחראי להזמנתה ושל האדם שהוא פועל מטעמו. זאת, מתוך הכרה בכך שכיום רוב תעמולת הבחירות נעשית במרחב המקוון וברשתות החברתיות בפרט ובמטרה להתמודד עם הפצת פייק ניוז או שימוש באמצעים טכנולוגיים להשפעה לא הוגנת על דעת הקהל.
קראו עודביוני 2022, חתמו מספר רב של חברות על קוד התנהגות להתמודדות עם דיסאינפורמציה ופייק ניוז בעולם המקוון. קוד זה נשען על מתווה של נציבות האיחוד האירופי ממרץ 2021, שמצביע וממליץ כיצד לטפל בפערים ובחסרונות של קוד ההתנהגות בנושא דיסאינפורמציה שפורסם ב2018.
קראו עודבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי שירותים מקוונים גלובליים הפונים לצרכנים בישראל אינם יכולים לקבוע בתנאי השימוש שלהן כי תביעות שיוגשו כנגדן יתנהלו על פי דין המדינה מתוכה הם פועלים, מכיוון שמדובר בתנאי מקפח בחוזים אחידים.
קראו עודסקירת תזכיר חוק שפורסם על ידי משרד התקשורת ומשרד המשפטים המבקש להטיל חובות הן על משתמשים והן על רשתות חברתיות במטרה להתמודד עם ההשפעות של יישומים טכנולוגים המפרסמים מסרים המוניים.
קראו עודסקירת חקיקה של מדינת ניו יורק אשר מחייבת רשתות חברתיות להקים ולתפעל מנגנון דיווח לתוכן שנאה.
קראו עודחוק האוסר על פלטפורמות אינטרנטיות להסיר משתמשים ותכנים עקב השתייכות פוליטית, הוקפא על ידי בית המשפט העליון של טקסס בטענה לפגיעה רחבה ובלתי-חוקתית בזכות לחופש ביטוי. עדכון: לאחר שההקפאה בוטלה על ידי בית משפט פדרלי לערעורים, בית המשפט העליון החליט להקפיא פעם נוספת את כניסת החוק לתוקף.
קראו עודממשל ארצות הברית הכריז ב־28 באפריל 2022 על התנעת ההצהרה לעתיד האינטרנט (Declaration for the Future of the Internet), יחד עם כ־60 מדינות וישויות ברחבי העולם, ובכללן ישראל, נציבות האיחוד האירופי, בריטניה ואוסטרליה. ההצהרה, הכוללת התחייבות לקידום ״חזון משותף״ הנוגע לעתיד האינטרנט והשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות, היא ההסכם העולמי הראשון הפועל לעיגון זכויות דיגיטליות וסט ערכים דמוקרטיים כבסיס לעיצוב נכון של…
קראו עודמסמך מדיניות משותף לאיגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה: מהן הפעולות בעולם ואלו כלים רגולטוריים יוכלו לאפשר לממשלת ישראל לצמצם פגיעות חברתיות הנוצרות בעקבות תוכן חוקי אך בעייתי ברשת - תוך הימנעות מהגדלת הנזק בהסרה של תוכן חוקי ורצוי. המסמך מציג בהרחבה את שלושת חלופות המדיניות המרכזיות הנבחנות בימים אלו ברחבי העולם.
קראו עודהיועצת המשפטית לממשלה פרסמה לאחרונה את עמדה הקובעת כי בתובענה ייצוגית של ישראלים נגד חברת אמאזון – יש לדון על פי הדין הישראלי – לרבות חוק הגנת הצרכן – גם אם ההסכם מול הפלטפורמה הבינלאומית קובע שיחול דין זר.
קראו עוד
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
