חזרה לעמוד הקודם

הצעת מתווה לאסדרה של רשתות חברתיות בישראל

ביום 6.03.2022 פרסמו הועדה להתאמת המשפט לאתגרי החדשנות והאצת הטכנולוגיה במשרד המשפטים והועדה המייעצת לבחינת האסדרה על פלטפורמות תוכן דיגיטליות במשרד התקשורת קול קורא לקבלת התייחסויות מהציבור באשר להסדרים הרגולטוריים השונים שהועדות בוחנות להתמודדות עם תוכן פוגעני הקיים על-גבי פלטפורמות דיגיטליות. בנוסף, ביקשו הועדות התייחסויות הנוגעות לכללי השקיפות החלים על הפלטפורמות, לאחריותן לטיפול בפניות משתמשים, ולאופן שבו על הועדות לסווג את הפלטפורמות עליהן כל דבר חקיקה עתידי יחול.

ביום 31.03.22 הגישו איגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה מסמך מדיניות מקיף בתגובה לקול הקורא, בו מופו כלי המדיניות האפשריים להתמודדות עם תוכן פוגעני, תוך התייחסות לחלופות הנבחנות ברחבי העולם, והוצגה הצעת אסדרה להגברת השקיפות והאחריות של רשתות חברתיות בישראל.

התייחסות מטעם איגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא אסדרת פלטפורמות התוכן המקוונות בישראל (31.3.2022)

תמצית עמדתנו ביחס לאסדרת פלטפורמות התוכן בישראל

יעדי האסדרה בנוגע להתמודדות עם תוכן פוגעני או מזיק: תמונת מצב

אתגר המדיניות עמו מתמודדות הוועדות של משרד התקשורת ושל משרד המשפטים הוא גיבוש כלים רגולטוריים אשר יאפשרו לממשלת ישראל לפעול לצמצום הפגיעה החברתית הנוצרת מהשכיחות הגוברת של תוכן חוקי אך בעייתי ברשת, תוך הימנעות מהגדלת הנזק הנוצר מהסרה, מכוונת או בלתי מכוונת, של תוכן חוקי ורצוי.

לשם התמודדות עם אתגר זה, מיפינו את שלושת חלופות מדיניות מרכזיות הנבחנות בימים אלו ברחבי העולם:

  1. הגברת האחריות המשפטית של פלטפורמות לתוכן בלתי-חוקי שמופץ באמצעותן: חלופה זו תסיר את החסינות המוענקת כיום לפלטפורמות מאחריות פלילית לתוכן לא חוקי המועלה אליהן ותקדם הליך הפללת תכנים בעיתיים אשר כיום אינם אסורים בחוק.
  2. התערבות בכללי התוכן של הפלטפורמות: חלופה זו תייצר תשתית להתערבות ממשלתית בכללי הקהילה של פלטפורמות דיגיטליות דרך יצירת רף תחתון של כללים אשר כל פלטפורמה מחויבת ליישם.
  3. הגדלת האחריותיות וההיענות של הפלטפורמות כלפי הציבור והמדינה: חלופה זו תואמת ברוחה את האופן שבו בחרו באיחוד האירופי ובבריטניה להתמודד עם בעיית התוכן הפוגעני ברשת. החלופה תעצים את מידת ההיענות של הפלטפורמות לציבור באשר לאופן האכיפה בפועל של הכללים הנוגעים לתוכן חוקי אך בעייתי דרך שלושה ערוצים:
    • הטלת חובה כללית על פלטפורמות להציג כללי קהילה מפורטים וברורים, ולאכוף אותם באופן אפקטיבי, הוגן ושוויוני.
    • הגדרת כללי שקיפות בסיסיים אשר מטרתם לתת למשתמשים ולמדינה את הכלים לבחון האם הופרו כללי האכיפה ההוגנים.
    • חיוב הפלטפורמות להעניק למשתמשים כלי השתתפות בהליך הסינון, בין אם על-ידי דיווח על תוכן בעייתי שהועלה על-ידי משתמש אחר ובין אם על-ידי ערעור על החלטה שהתקבלה כנגד המשתמש עצמו.

באשר לכל אחת מן החלופות הנ״ל, הוצגו מאמצים קודמים ליישומן ברחבי העולם, היתרונות של כל חלופה, והקשיים העולים מהן לאור השפעתן על הזכות החוקתית לחופש הביטוי והחשש מפגיעה ביכולתם של משתמשים להעלות תוכן חוקי ורצוי. בהתאם לסל השיקולים, איגוד האינטרנט הישראלי המליץ בהתייחסות זו לקדם את החלופה השלישית אשר מייצרת איזון בין הרצון להגביר את הפיקוח על פעילות הפלטפורמות הדיגיטליות לבין החשש מצנזורה ממשלתית של תוכן חוקי.

הצעת אסדרה להגברת השקיפות והאחריות של רשתות חברתיות

לאור היתרונות הברורים שבקידום חלופת המדיניות השלישית שהוצגה לעיל, ההתייחסות כללה הצעה למימוש חלופת המדיניות השלישית דרך הסדר רגולטורי מקיף. הצעה זו מבוססת על הצעת חוק שאיגוד האינטרנט הישראלי מקדם בימים אלו יחד עם ארגוני חברה אזרחית נוספים. במסגרת ההצעה, ההסדר הרגולטורי ישולב בתוך חוק הגנת הצרכן ויתמקד באסדרת הזכויות הצרכניות של משתמשי הפלטפורמות הדיגיטליות. בהתאם, סמכות אכיפתו תהיה מסורה לרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

הצעת החוק תחול על מפעילי רשתות חברתיות מקוונות (להבדיל מכלל השירותים המקוונים), שבהם משתמשים למעלה מ-3% מהציבור הישראלי מעל גיל 13 (כ-110,000 משתמשים ומעלה). בשונה מהצעות מקבילות בעולם, הגדרה זו משמעותה החלת הצעת החוק גם על פלטפורמות מסרים מיידים כגון ווטסאפ וטלגרם, וזאת לאור התפקיד המשמעותי של פלטפורמות אלו בהפצת תוכן מזיק בישראל. בדומה לחקיקה האירופית בנושא זה, הצעת החוק כוללת "חובות בסיס" שיחולו על כלל מפעילי הרשתות החברתיות מעל סף המינימום וחובות מוגברות שיחולו על פלטפורמות "גדולות" בהן משתמשים למעלה מ- 25% מתושבי ישראל מעל גיל 13 למשך יותר מ-3 חודשים.

כתנאי מקדמי לקידום הערכים החברתיים המקבלים מענה במסגרת האסדרה, הצעת החוק מבקשת להבטיח שהחוק הישראלי חל על מפעילי הרשתות באשר הם, ללא קשר למיקומם הגאוגרפי, וכי למשתמשים הישראליים תהיה כתובת ברורה שתאפשר פניה למפעיל הרשת. לשם כך הצעת החוק תקבע כי:

  • מפעיל שירות מקוון יכבד צווים שניתנו על ידי הרשויות המוסמכות לפי כל דין.
  • סמכות השיפוט בכל הליך בין מפעיל רשת חברתית מקוונת לבין משתמש היא בישראל.הוראות החוק יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.
  • מפעיל רשת חברתית מקוונת יחויב למנות נציג מקומי לפניות משתמשים ושירות לקוחות. מפעילים גדולים יחויבו במינוי נציגות משפטית בישראל שתהווה מען להגשת כתבי בית-דין.
  • מפעילים יבחנו ויטפלו בדיווחים על הפרות לכאורה של כללי הקהילה במהירות הראויה בהתאם לסוג הדיווח. מפעילים יציגו למשתמשים דרכים ברורות ונגישות לקבלת תמיכה במקרה של פעולות הקשורות לתוכן ולחשבון שלהם.

באשר לחובות אשר יוטלו על הפלטפורמות, הצעת החוק מבקשת להגדיר את מרכיבי חוזי ההתקשרות בין המשתמש למפעיל הרשת החברתית כך שיכללו, לכל הפחות, את כללי הקהילה המגדירים את גבולות ההשתתפות בשיח על גבי הרשת החברתית ואת תנאי שימוש המגדירים את היחסים בין המשתתפים לפלטפורמות בענייני ניהול הקשר, כגון תשלום, הזדהות וכיו"ב.לשם כך הצעת החוק תקבע כי:

  • מפעילים יחויבו בהצגת כללי קהילה ברורים. השר הממונה יקבע את המרכיבים הנדרשים כדי שהצגה זו תיחשב מקיפה דיה.
  • מפעילים יאכפו את כללי הקהילה שלהם באופן אפקטיבי, הוגן ושויוני. בכלל זה, המפעילים יודיעו למשתמש על מחיקת תוכן שהעלה, השעיית או חסימת החשבון שלו או כל סנקציה אחרת הקשורה אליו, ויפרטו את הסיבה לכך ואת דרכי הערעור. זאת, בשפה בה נכתב התוכן או בשפה של ממשק המשתמש.
  • מפעיל יאפשר למשתמש לערער על כל סוג של החלטה, בין אם היא החלטה להשאיר תוכן הנוגע אליו או להסיר תוכן שנוצר על ידו.
  • מפעיל יחוייב בעמידה בכללי שקיפות הכוללים פרסום רשימת ״מדווחים אמינים״, פרסום דו״חות אכיפה שנתיים, ומתן מידע נרחב ככל הניתן למשתמש אשר הפר את כללי הקהילה. מפעילים גדולים יחולו חובות פירוט והנמקה רחבות יותר.
  • מפעיל יודיע למי שדיווח על תוכן המפר את כללי הקהילה מה הייתה תוצאת הדיווח. במידת הצורך, יודיע מפעיל גם לגופים מדווחים ולמנהלי קהילות על החלטה בנוגע למחיקת תוכן, השעיה או חסימת חשבון או כל סנקציה אחרת הקשורה אליהם.

כדי להבטיח עמידה בחובות החדשות, ולאפשר פיקוח ציבורי ורגולטורי על פעילות הפלטפורמות, כל מפעיל רשת חברתית מקוונת יחויב לעמוד בכללי שקיפות בנושאי תוכן וניהולו הכוללים רף תחתון למרכיבי דו״חות שקיפות שנתיים:

  • מפעילים גדולים יחויבו בחובת פרסום שנתית לציבור, בעברית ובערבית, של דו"חות ספציפיים המכילים נתונים לגבי ניהול התוכן שביצעו בשנה החולפת ביחס למשתמשי הפלטפורמה שמקורם בישראל. השר הממונה יקבע בתקנות את מאפייני הדו"ח.
  • מפעילים יפרסמו לפחות פעם בשנה, בעברית ובערבית, דיווח על ניטור תכנים שהתבצע לגבי תוכן שהופק על ידי משתמשי הפלטפורמה בישראל בשל מעורבות של גורם ממשלתי ישראלי. השר הממונה יקבע בתקנות את מאפייני הדו"ח.
  • מפעיל המפעיל מערכת פרסומות בהתאמה אישית למשתמשים יאפשר לכל משתמש לדעת מדוע נחשף לתכנים פרסומיים מסוימים ויאפשר לו להימנע מסוגי תכנים מסוימים. השר יקבע בתקנות את פרטי ההודעה.
  • מפעיל יבטיח כי משתמשים יכולים לזהות בבירור שתוכן המוצג להם בפלטפורמה הוא תוכן פרסומי ומיהו המפרסם. השר הממונה יקבע בתקנות איסורים על פרסום מותאם אישית כלפי אוכלוסיות פגיעות כגון קטינים.

לקריאת ההתייחסות המלאה:

התייחסות מטעם איגוד האינטרנט הישראלי והמכון הישראלי לדמוקרטיה בנושא אסדרת פלטפורמות התוכן המקוונות בישראל (31.3.2022)