פרק VI: עידוד פיתוח ושימוש בטכנולוגיות IoT בישראל

יכולתה של מדינת ישראל למצות את הפוטנציאל של טכנולוגיות IoT אינה תלויה רק בקיומן של תשתיות טכנולוגיות ורגולטוריות מתאימות, אלא גם בעידוד מדינתי של פיתוח הטכנולוגיה והשימוש בה על ידי גורמים עסקיים, פרטיים ומדינתיים.

השקעה ציבורית בענפי התעשייה העילית בכלל ובענפי IoT בפרט, עשויה לבוא לידי ביטוי במספר דרכים. ראשית, למדינה תפקיד עיקרי בהבטחת פרישת התשתיות הדרושות לשימוש נרחב בטכנולוגיה, כמפורט לעיל בפרק II. במסגרת זו, עשויה המדינה לפעול באופן ישיר – כלומר, להניח את התשתיות בעצמה; או, לחילופין, לפעול בשיתוף עם המגזר העסקי באמצעות מענקים, מכרזים, ורישיונות לפרישת תשתיות. המדינה עשויה גם להשקיע במחקר ופיתוח בתחום התשתיות, כתכניות פיילוט לפרישת תשתיות, ולקדם את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות לשם הגברת הביקוש לתשתיות אלו, בקרב צרכנים.

שנית, המדינה תומכת גם במחקר ובפיתוח של הטכנולוגיות עצמן, על-ידי תמיכה כספית ישירה בדמות מענקי מחקר ופיתוח הניתנים לחברות פרטיות, לאקדמיה, והחברה האזרחית. בדומה, עשויה המדינה להעניק הטבות מס או הטבות רגולטוריות דומות, כגון היתרי בניה, לקידום הטכנולוגיה. נוסף על-כך, מספקת המדינה תמיכה עקיפה במחקר ופיתוח במגוון דרכים. במובן הכללי ביותר, המדינה מסבסדת לימודי טכנולוגיה החל מגילאי בית הספר ועד ללימודי תארים מתקדמים. בנוסף, עשויה המדינה להציע מסלולי הכשרה מקצועית עבור יחידים וכן במסגרת מילוי צרכי המדינה (כהכשרה שניתנת במהלך השירות הצבאי). יתר על-כן, המדינה עשויה לפעול גם לשם יצירת שיתופי פעולה בין גופים פרטיים (כחברות מסחריות, חברות לתועלת הציבור, וכדומה) וכן בין גופים אלה לבין האקדמיה והממשל.

שלישית, המדינה פועלת לקידום הטכנולוגיה גם באמצעות התאמת הרגולציה לטכנולוגיות חדשות. כפי שראינו, למדינה חלק חשוב ביצירת אסדרה ברורה ואחידה לפיתוח ושימוש בטכנולוגיות חדשות. במסגרת זו, המדינה עשויה לפעול להסרת חסמים לשימוש בטכנולוגיות חדשות, לאסדרה של השלבים שטרם מכירת הטכנולוגיה בשוק (testing) ולהאחדת הרגולציה ברמה הלאומית והתאמתה לסטנדרטים הרגולטוריים ברמה הבינלאומית.

רביעית, המדינה עשויה לפעול גם לשם קידום השימוש בטכנולוגיות חדשות, ובכך לפתח את הביקוש ואת השוק לטכנולוגיות אלה. כך, לדוגמא, מעבר של משרדי הממשלה לשימוש בטכנולוגיות חדשות עשוי להאיץ את השימוש בהן, כיוון שאזרחים רבים נדרשים להשתמש בשירותי המדינה ובכך נאלצים להיחשף ולהשתמש בטכנולוגיות אלה. באופן דומה, קידום הטכנולוגיות יכול להיעשות באמצעות פרסום, עריכה של כנסים וימי עיון, וכדומה.

חמישית, מדינות עשויות גם להשקיע באופן ישיר בהטמעת הטכנולוגיה, כבנייה של מפעלים ומערכי ייצור המבוססים על טכנולוגיות IoT בתחומים בהם פועלת המדינה באופן ישיר – דוגמת ייצור החשמל והמים, התעשייה הביטחונית, בנייה ומגורים, תחבורה, נמלים, ועוד. גם בהקשר זה, כיוון שמרבית התחומים בהם פועלת המדינה מספקים שירותים חיוניים הן לכלל האזרחים והן למגזר העסקי, מעבר של חברות ממשלתיות לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות עשוי בתורו להאיץ שימוש בטכנולוגיות אלה על-ידי אזרחים וחברות פרטיות.

כפי שיפורט בהמשך, הגוף העיקרי שעוסק בעידוד ענפי טכנולוגית העלית בישראל כדוגמת הIoT, הוא רשות החדשנות, לצד מספר משרדי ממשלה, כגון משרד התקשורת הפועל כבר עתה לפיתוח וקידום השימוש בתשתיות אולטרה פס רחב, תוך מתן דגש לשימושים הקשורים ב-IoT, ובשיתוף פעולה עם רשות החדשנות.[1]

בנוסף, המשרד לשוויון חברתי מוביל את המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" לשנים 2022-2017, שמטרותיו: צמצום פערים חברתיים, באמצעות כלים דיגיטליים דוגמת ערים חכמות וכן על-ידי הגברת האוריינות הדיגיטלית באזורי הפריפריה; האצת השימוש בכלים דיגיטליים בתעשייה ועסקים; והנגשת שירותי הממשלה והשלטון המקומי בפלטפורמות הדיגיטליות.[2] בדומה, משרד הכלכלה השיק את מטה קהילות החדשנות, שמטרתו פיתוח מערכת אקולוגית (ecosystem) והטמעה של פיתוחים חדשניים בתחומי הבריאות הדיגיטלית, החקלאות, הבנייה, האנרגיה, והתחבורה החכמה.

א. המצב הקיים בישראל

תחומי העיסוק של חברות ה-IoT בישראל תואמים את המגמות בעולם: הערת השוליים נשארת אחרי הנקודתיים.[3] הסקטורים המובילים בתחום הם: תעשייה (22%), תחבורה (17%), חקלאות, והבית חכם (13% כל אחד). נראה כי איזון דומה קיים גם בתחומי העיסוק של החברות השונות. כך, כ-31% מהחברות עוסקות בתחום עיבוד המידע; כ-26% מהחברות עוסקות בתחום האינטגרציה שבין מכשירים, פלטפורמות, ומערכות; כ-20% מהחברות עוסקות בתחום המכשור; וכ-8% מהחברות עוסקות באבטחת מידע.[4] עוד נציין, שכשני שליש מתעשיית ההייטק בתחום IoT עוסקת בתחום התוכנה. זאת, בדומה למגמה הכללית בשוק ההייטק הישראלי.[5]

מדינת ישראל נוקטת במגוון צעדים התומכים בפיתוח והפצת טכנולוגיות מתקדמות, בהן גם IoT. כאמור, הגוף המרכזי המופקד על קידום, פיתוח, והטמעה של טכנולוגיות חדשות בישראל הוא הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה כראשות עצמאית בראשית שנת 2016, מתוקף חוק עידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, תשמ"ד-1984. שינוי מבני זה אפשר לה לפתח מנגנוני פעולה גמישים וזריזים יחסית, המותאמים לצרכי התעשייה והמשק.

מרכז הפעילות של רשות החדשנות הוא בהשקעה כספית בחברות בתחום טכנולוגית העלית. כך, בשנת 2019 הוענקו על-ידי הרשות מענקי תמיכה ל-1,650 פרויקטים בשווי כולל של 1.73 מיליארד שקלים חדשים, שיחדיו מהווים כ-5.5% מסך ההשקעה בענפי הטכנולוגיה העלית באותה שנה.[6]

במסגרת דוח החדשנות השנתי, מציגה רשות החדשנות את ההיגיון שבהשקעה הציבורית בענפי טכנולוגית העלית כנובע מרצון לפתור כשל שוק של השקעת חסר במיזמים טכנולוגיים להם החצנות חיוביות עבור החברה בישראל. פעמים רבות, חברות העוסקות בענפי טכנולוגית העלית יוצרות החצנות חיוביות, דוגמת: ניצול יעיל של משאבי טבע ואנרגיה; שיפור תנאי החיים בישראל; חיזוק הפריפריה; ושמירה על יתרונה הטכנולוגי של ישראל, לרבות הגברת התחרותיות של התעשייה והחקלאות המקומיים בשוק הבינלאומי. עם זאת, משקיעים פרטיים אינם לוקחים בחשבון השפעות חיוביות אלה בהחלטתם האם והיכן ולהשקיע. כשזהו המקרה, פועלת הרשות להשלים את השקעת החסר, באופן שישקף את מלוא התרומה לחברה ולמשק הישראלי.[7]

בפרט, הרשות מדגישה את עידוד התחרותיות של המשק הישראלי אל מול שווקים אחרים בעולם והגדלת הפריון באמצעות מחקר ופיתוח בתעשיית היצור. בכלל זאת, מציעה הרשות לחברות בענפי הטכנולוגיה המסורתית או בענפי הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית לקחת חלק במסלול מופ"ת (מחקר ופיתוח בעשייה), שמטרתו ל"הטמיע תהליכי חדשנות טכנולוגית באמצעות פיתוח מוצרים חדשנים, שיפור ופיתוח מוצרים קיימים, או פיתוח ושיפור תהליכי ייצור."[8] כפי שראינו בפרק הראשון, נושאים אלה רלוונטיים במיוחד ל-IoT, שצפוי לקחת חלק משמעותי בהגברת התחרותיות והפריון במשק, וששימוש נרחב בו דורש תהליכי הטמעה.

היבט נוסף של פעילות הרשות הוא פיתוח הפריפריה. הרשות שמה לעצמה למטרה את "קידום החדשנות הטכנולוגית בפריפריה לטובת מיצוי פוטנציאל החדשנות בישראל והגדלת הפריון האזורי", כשבמסגרת זו פועלת הרשות להקמת שלוחות מחקר ופיתוח של חברות גדולות, וכן להקמת חממות, מעבדות, ומרכזי יזמות בפריפריה.[9]

בפרט, החממות של רשות החדשנות מיועדות לחברות טכנולוגיות עלית בתחילת דרכן, ולאקדמאיים המעוניינים לשתף פעולה עם חברות אלה. החממות עצמן מופעלות על-ידי חברות פרטיות שנבחרות בהליך תחרותי לתקופה של שמונה שנים. חברות הזנק הפועלות במסגרת החממה מקבלות מימון מלא של תקציב הפעילות (85% מרשות החדשנות ו-15% ממפעילת החממה) וכן סיוע מקיף מהחממה שכולל: מקום פיזי ותשתיות, שירותי מנהלה, הנחיה טכנולוגית ועסקית, ייעוץ משפטי, וקשרים עם משקיעים ולקוחות פוטנציאלים. בתמורה זוכה החממה לעד 50% ממניות חברות ההזנק שפעולות בסגרתה.

תחומי הפעילות האחרים של רשות החדשנות רלוונטיים גם הם לקידום ה-IoT. מסלול פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ופיתוח) של הרשות מעודד שיתופי פעולה בין האקדמיה הישראלית, ממשלת ישראל, וגופים בינלאומיים נוספים לשם הקמת תשתיות מחקר ופיתוח.[10] בנוסף, מעודדת הרשות שיתופי פעולה באמצעות הקמתן של חממות ומעבדות לחדשנות, המספקים תמיכה ליזמים בתחילת דרכם.

יתר על-כן, הרשות פעלה גם להקמת המרכז הישראלי לקידום רגולציה תומכת חדשנות, כחלק מרשת עולמית של מרכזי C4IR (Centers for the Fourth Industrial Revolution), בהתאם להחלטת הממשלה שאישרה את שיתוף הפעולה עם המרכז העולמי, ובכפוף לוועדת ההיגוי שהוקמה בנושא.[11] מרכזים אלה, שכפי ששמם מרמז, מתמקדים בטכנולוגיות הקשורות במהפכה התעשייתית הרביעית (ובראשן IoT וטכנולוגיות משיקות כגון בינה מלאכותית ואוטומציה)ופועלים בשיתוף בין ממשלות, חברות מובילות, והחברה האזרחית, ונועדו להתאים את הרגולציה לטכנולוגיות מתפרצות, ליצירה של פרקטיקות מומלצות (best practices). המרכז הישראלי, על-פי דוח הרשות, מקיים כבר עתה שיתופי פעולה עם משרדי התחבורה, הבריאות, והמשפטים, בתחומי הבינה המלאכותית וכלכלת המידע, ששניהם רלוונטיים במיוחד לאינטרנט של הדברים.

חלק מהמאגדים של רשות החדשנות – שיתופי פעולה בנושאים קונקרטיים בין חברות מחקר ופיתוח, חברות בתעשיית היעד, האקדמיה, והממשל – רלוונטיים גם הם לקידום ה-IoT. לדוגמא, מאגד הדמאה (דימות) חכמה, עוסק בזיהוי אירועים מהירים ועיבודם ברמת החיישן, ומהווה תחום שטכנולוגיית ה-IoT נמצאת במרכזו. בדומה, ל-IoT תפקיד חשוב גם בשניים משלושת המאגדים החדשים של הרשות: בינה מלאכותית, בינה מלאכותית בתקשורת אלחוטית בתקני הדור החמישי; ושתילה חכמה.

לבסוף, ראויים לציון שני אתגרים לפיתוח ענפי טכנולוגית העלית בישראל אותם מזהה דוח הרשות משנת 2019, ושלהם חשיבות בהקשר של ה-IoT. הראשון, הוא מחסור בכוח אדם מיומן. אף שרשות החדשנות מפעילה מסלולי הכשרה מקצועית, ההשקעה הציבורית של מדינת ישראל בשוק העבודה והכשרת עובדים בתחומי הדיגיטל היא מהנמוכות ב-OECD (0.13 מהתל"ג), בהשוואה להשקעה של 0.8 מהתל"ג במדינות המדורגות גבוה.[12] השני, הוא נגישות מועטה למידע הנמצא במאגרים ממשלתיים וציבוריים לצורכי מחקר ופיתוח של חברות שאין ברשותן מאגרי מידע עצמאיים או את האפשרות לרכוש גישה אליהם. אף שקושי זה נדון בהקשר של בינה מלאכותית, הגישה למידע – ובפרט, למידע המוגדר כאיכותי (מנורמל, מתויג, ובעל תיקף מדעי) – עשויה להיות חיונית גם לשם פיתוח ובדיקה של מערכות IoT. למשל, באמצעות גישה למידע כאמור, יכולות חברות לגלות מראש איזה מידע הוא בעל ערך עבורן, ובהתאם איזה חיישנים, מכשירים, או פונקציות כדאי להטמיע במוצר כבר בשלב התכנון הראשוני.

ב. המלצות מדיניות על בסיס דוגמאות מהעולם למישורי התמיכה והקידום המדינתיים של טכנולוגיות IoT

מדינת ישראל, כפי שראינו, נוקטת במגוון נרחב של צעדים לקידום טכנולוגיות מתקדמות בכלל וIoT בפרט. ואולם, כיוון שבתחומים אלה מתחרה ישראל בזירה הבינלאומית, את השקעתה של ישראל יש לבחון אל מול הנעשה בעולם.

בחלק זה נביא מספר דוגמאות מהעולם להשקעה ממשלתית בתחום ה-IoT. נבהיר מראש, שאין כוונתנו לספק רשימה ממצה, אלא להמחיש, באמצעות הדוגמאות, את הדרכים המגוונות בהן מבקשות ממשלות שונות לקדם את השימוש בטכנולוגיית ה-IoT. עוד נבהיר, שהרשימה עוסקת, כלל שניתן, בהשקעה ב-IoT לבדו ואינה כוללת תמיכות ממשלתיות בטכנולוגיות מתקדמות אחרות. בסופו של חלק זה נציג את המלצותינו.

1. ארצות הברית

במהלך שנת 2016 התקיימו בארה"ב מספר תהליכים לגיבוש מדיניות בתחום ה-IoT. כך, בחודש יוני 2016 יזמו החברות אינטל (Intel) וסמסונג (Samsung), יחד עם משרד המסחר, המועצה לתעשיית המידע (Informational Technology Industry Council (ITI)), איגוד תעשיות המוליכים למחצה (Semiconductor Industry Association (SIA)), ובהשתתפות מומחים מהאקדמיה, התעשייה, הממשל, ובעלי עניין נוספים, את מיזם הדיאלוג האסטרטגי הלאומי של ארצות הברית בתחום ה-IoT.

בעקבות הדיאלוג הציגו משתתפיו המלצות לקונגרס,[13] ובראשן: הרחבת ההשקעות בתחום ה-IoT, הקלה על שיתופי פעולה בין חברות מסחריות ובין חברות אלה למגזר הציבורי, שיפור אבטחת הסייבר, וסטנדרטיזציה של תקנים ושיטות.^. בפרט, הדוח המליץ על: אימוץ הגדרה מרחיבה של IoT; קידום חקיקה ייעודית לתעדוף IoT בעת קבלת החלטות על השקעה בתשתיות, מחקר ופיתוח, ושיתופי פעולה עם המגזר הפרטי; צעדים לאימוץ תקנים, רגולציה, ושיטות פעולה בתחום ה-IoT ברמה הלאומית והבינלאומית; צמצום המגבלות והקשיים הבירוקרטיים בכל הקשור בשירותים וביוזמות בתחום ה-IoT, ותעדוף של השקעות לאומיות בתשתיות שיקדמו פתרונות מבניים ותשתיתיים של תחום ה-IoT (תחבורה ציבורית חכמה, תקשורת דור 5, וכד').

לאור האמור לעיל, נקטה ארצות הברית מספר פעולות לקידום ה-IoT. ראשית, מספר סוכנויות ממשל מספקות לחברות פרטיות סיוע ומידע בתחומי סטנדרטיזציה, תפעוליות בינית, אבטחת סייבר, פרטיות, וניוד מידע, לשם פיתוח ואימוץ הטכנולוגיה.[14] בנוסף, פועלות סוכנויות הממשל להתאמת הרגולציה לשם קידום IoT.[15] לדוגמא, רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA), מקדמת רגולציה בדבר דרישות אבטחה במכשירי IoT רפואיים, וכן לקביעת מכשירים הפטורים מרגולציה זו, דוגמת עזרי כושר שאינם פועלים לאבחון, אלא רק מקדמים התנהגות בריאה.[16] רשות הסחר הפדראלית פועלת גם בתחום התשתיות, להרחבת הספקטרום האלחוטי הזמין לשימוש, ואימוץ טכנולוגית דור 5 בסלולר .

בנוסף, ב-2015 השיק הממשל האמריקאי את מיזם העיר החכמה, במסגרתו הושקעו למעלה ממיליון דולרים במענקי מחקר ופיתוח לחברות מסחריות וגופים אקדמיים העוסקים בתחום זה. זאת, לצד השקעות בטכנולוגיית IoT בתחומי הגנת הסביבה, ביטחון לאומי, בריאות, רובוטיקה, חקלאות, ונתוני עתק.[17]לבסוף, הממשל האמריקני פועל גם ליצירת ממשקים לשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי, האקדמיה, והממשל שנועדו לקדם מחקר ופיתוח בתחומי IoT. לדוגמא, מכון Manufacturing USA עוסק בפיתוח והטעמה של טכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, ומאגד גופי ממשל, אקדמיה, וכן למעלה מ-1000 חברות יצרניות, רובן עסקים קטנים ובינוניים. על-פי דוח המכון משנת 2020 תקציבו לשנת 2019 עמד על 488 מיליון דולרים.[18]

2. האיחוד האירופאי, איטליה, גרמניה, וצרפת

האיחוד האירופאי משקיע רבות במחקר ופיתוח, כשתקציב המחקר והפיתוח של תכנית הדגל המוכרת Horizon לשנים 2021-2027 עומד על 95 מיליארד אירו. אף שהתוכנית אינה מיועדת ל-IoT לבדו, אחד מהאשכולות המרכזיים של התוכנית – דיגיטל, תעשייה, וחלל – רלוונטי במיוחד לתחום זה, ומבקש לקדם את תחומי טכנולוגיות הייצור, בינה מלאכותית, רובוטיקה, ונתוני עתק.[19]

לצד זאת, בפברואר 2020 הציג האיחוד האירופאי את האסטרטגיה שלו לתחום המידע (Strategy for Data).[20] התוכנית כוללת השקעה של 2 מיליארד אירו בתחומי עיבוד ושיתוף מידע, אבטחת סייבר, חינוך בתחומי הדיגיטל, ופיתוח תשתיות, ומציעה דרכים לשיתוף במידע בין גופי ממשל וחברות עסקיות לצורכי מחקר ופיתוח בתחומים אלו.[21]

נוסף על פעילות האיחוד, בשנת 2017 קבעו איטליה, גרמניה, וצרפת אסטרטגיה לשיתוף פעולה בתחום התעשייה 4.0, ליצירת מערכת אקולוגית המותאמת לצרכים של עסקים קטנים ובינוניים. התכנית נועדה לפתח קבוצות עבודה להתמודדות עם אתגרי הטכנולוגיה, לספק המלצות קונקרטיות לחברות, אקדמאים, ופוליטיקאים, וליצור שיתופי פעולה בנושא.

במסגרת התכנית האסטרטגית אימצו שלוש המדיניות את עקרון התפעוליות הבינית באמצעות הסכמה על סטנדרטיזציה משותפת בתחומים הקשורים לאינטרנט של הדברים, ובפרט בתחום התקשורת שבין מכשירים. כמו כן, פעלו המדינות לשיתוף הידע המצטבר ומקרי מבחן (case studies) שונים בינן לבין עצמן ובין חברות פרטיות; להטמעת טכנולוגיות מתקדמות בתעשיית הייצור; וליצירתן של פרקטיקות מומלצות (best practices) בתחומים שונים הקשורים ב-IoT.

לבסוף ראוי לציין, שנכון לשנת 2018 פעלו במדינות האיחוד אירופאי 389 אשכולות לשיתופי פעולה בתחומי ה-IoT, ובפרט בנושאי: העיר החכמה, תעשייה וייצור, חקלאות, לבוש חכם, ותחבורה.[22]

3. בריטניה

ממשלת בריטניה גם היא השקיעה רבות בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות IoT. כבר ב-2014 הודיע ראש הממשלה דאז דיוויד קמרון על השקעה על סך 113 מיליון דולר במחקר ופיתוח של תחום ה-IoT לבדו, מתוך הכרה בחשיבותו האסטרטגית ברמה הלאומית.[23]

ב-2017 פרסה הממשלה את האסטרטגיה הדיגיטלית שלה לשנים 2017-2021. במסגרתה הודיעה ממשלת בריטניה על מספר תכניות, ובהן:[24]

מחקר ופיתוח: השקעה של 4.7 מיליארד פאונד למחקר ופיתוח טכנולוגיות דיגיטליות בתחום הייצור והתעשייה.

תשתיות: השקעה של מעל מיליארד פאונד במעבר לרשת 5G, שתלווה בהשקעה דומה מצד המגזר הפרטי, ותופנה לתכניות פיילוט ומימון פרויקטים של חברות פרטיות.[25]

הטמעת טכנולוגיות מתקדמות במגזר הפרטי: השקעה של 13 מיליון פאונד ב"מועצת פרודוקטיביות" (Productivity Counsel) בהובלת גופים מהמגזר הפרטי, שמטרתה להגביר את התפוקה באמצעות הטמעה של טכנולוגיות דיגיטליות.

לימודים והכשרה מקצועית: המדינה תממן באופן מלא הכשרה מקצועית בתחום הדיגיטל לכל אדם המעוניין בכך, ותוביל שינויים מהותיים בתוכניות הלימודים לפיתוח כלים לעידן הדיגיטלי.

4. סין וסינגפור

סין היתה מהמדינות הראשונות להשקיע באופן נרחב ב-IoT, כשכבר בשנת 2010 הכריזה על השקעה של 600 מיליארד דולר במערכת אקולוגית (eco-system) של תקשורת בין מכונות (M2M) עד לשנת 2020.[26]

מאז שנת 2010 המשיכה סין להשקיע באופן נרחב ב-IoT ובטכנולוגיות ותשתיות קשורות. כך, בשנת 2015 השיקה סין את תכנית “Made in China 2025” שמטרתה קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעשייה, וייצור של מוצרים מתקדמים בסין; בשנת 2018 הכריזה סין על השקעה נוספת על סך 14.6 מיליארד דולר בכלכלה הדיגיטלית; בשנת 2019 הודיעה ממשלת סין על יצירת תכניות הכשרה ל-13 מקצועות חדשים הקשורים ב-IoT; בשנת 2020, השיקה סין את המרכז הלוגיסטי במחוז שנדונג, שמבוסס על טכנולוגיות IoT והבינה המלאכותית, האיצה את תכניות הבניה של תשתית הענן לצרכי IoT והודיעה על שיגור 12 לוויינים לצורכי רשת ה-IoT שלה; ובשנת 2021 הודיעה סין על הקמת 30 מפעלים המחוברים לחלוטין לרשת ה-G5 של המדינה.[27]

שלא במפתיע, סין צפויה להיות המדינה המובילה בתחום ה-IoT עד 2024, כשכבר היום נמצאים בה המספר הגדול ביותר של חיבורים בין מכונות (M2M) באמצעות הרשת הסלולרית.[28]

מדינה נוספת שתומכת באופן נרחב ב-IoT היא סינגפור. בשנת 2014 הכריזה סינגפור על יוזמה ממשלתית חדשה בשם "מדינה חכמה" (Smart Nation), במסגרתה הוקם משרד ממשלתי שאמון על פיתוח האסטרטגיה "לשינוי סינגפור באמצעות טכנולוגיה" ועל יישומה.[29] במסגרת זו הוקמה "הרשות למדינה חכמה וקבוצת הממשלה החכמה" The Smart Nation and Digital Government Group (SNDGO)) ), שיחד עם הרשות לטכנולוגיה של הממשלה (GovTech) הופקדו על קידום תחום הדיגיטציה והפיכת המרחב הלאומי הסינגפורי לחכם. בפרט, המשרד קבע שהסקטורים המרכזיים בהם יתמקדו יהיו: בריאות, חינוך, תחבורה, מרחב אורבאני, וכספים.

ממשלת סינגפור פעלה גם לקידום סטנדרטים פתוחים וריבוי ספקים.[30] כך, ארבע קבוצות עבודה קבעו ארבעה תקנים מחייבים, להם כפופים כל ספקי ה-IoT: (א) תקן להתקנת חיישנים במרחב הציבורי ובבתים; (ב) תקן לארכיטקטורה של מרחב חכם; (ג) תקן לקישוריות, זרימת מידע ושירותים במרחב הלאומי; ו-(ד) קווים מנחים לביטחון ואבטחה של מרחב חכם. לבסוף, מעניין לציין שיפן הכריזה לאחרונה על השקעה של 2.4 מיליארד דולר בתמיכה בחברות פרטיות הבונות ערים חכמות בווייטנאם.

---

הערות ומקורות

[1] משרד התקשורת, " תחבורה מתקדמת, ערים חכמים ורפואה מרחוק", הודעת דוברות (15.3.2021) (קישור); משרד התקשורת, "ממשיכים בתנופת קידום חדשנות ופיתוח מיזמים בסביבת דור 5", הודעת דוברות (27.1.2021) (קישור).

[2] קישור לאתר האינטרנט של המיזם; החלטת ממשלה 2733, אישור התכנית הדיגיטלית הלאומית, קידום המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית" ותיקון החלטות ממשלה (11.6.2017) (קישור).

[3] דוח חברת מקינזי, 2015.

[4] ראו גם: Eyal Bino, “Internet of Things is the Next Big Thing in Israeli Tech – Here's Why", Forbes (3.1.2016).

[5] רשות החדשנות, דוח החדשנות – 2019 (2019) (קישור) (להלן: דוח החדשנות, 2019).

[6] שם.

[7] שם.

[8] קישור למידע אודות מסלול זה באתר רשות החדשנות.

[9] דוח החדשנות, 2019.

[10] קישור למידע אודות מסלול זה באתר האינטרנט של רשות החדשנות.

[11] החלטת ממשלה 4481, קידום בחינת שיתוף פעולה עם הפורום הכלכלי העולמי (WEF) (22.1.2019) (קישור).

[12] על בסיס מדדי Going Digital של ארגון ה-OECD.

[13] .National IOT Strategy Dialogue (link)

[14] ראו, למשל: U.S. National Institute of Standards and Technology, Framework for Cyber-Physical Systems (May, 2016); U.S. National Institute of Standards and Technology, Big Data Information (Oct. 2016); U.S. National Institute of Standards and Technology, NIST Framework and Roadmap for Smart Grip Interoperability Standards (May, 2014).

[15] ראו, למשל: דוח ה-FTC, 2015.

[16] ראו: Daniel Castro & Joshua New, Everything the U.S. Government is Doing to Help the Private Sector Build the Internet of Things, Center for Data Innovation 4 (Dec. 2016) (“connected devices that collect health data, such as fitness trackers, will not be subject to regulatory scrutiny, provided that they only function to promote healthy behavior, and not diagnose or treat a specific disease”.)

[17] שם.

[18] Manufacturing USA Highlights Report (2020).

[19] קישור למידע על תכנית Horizon באתר הנציבות האירופית.

[20] קישור למידע נוסף על האסטרטגיה באתר הנציבות האירופית.

[21] קישור למידע על אסטרטגיית ה-data באתר הנציבות האירופית; קישור למידע נוסף באתר הנציבות האירופית.

[22] European Commission, Study on mapping Internet of Things innovation clusters in Europe (2019).

[23] ראו: https://www.postscapes.com/roundup-government-and-the-internet-of-things/.

[24] https://www.gov.uk/government/publications/uk-digital-strategy/uk-digital-strategy.

[25] ראו לעניין זה, גם: https://is.gd/DTTx2H

[26] https://www.postscapes.com/roundup-government-and-the-internet-of-things/.

[27] קישורים לפרסומים הממשלתיים בתחום זה: ספטמבר 2018, אפריל 2019, מאי 2019, ינואר 2020, ספטמבר 2020, ינואר 2021.

[28] קישור לניתוח באתר AnalyticsInsight (13.2.2021); קישור לניתוח באתר ChinaTechBlog (7.12.2020)..

[29] קישור לעמוד הבית של יוזמת Smart Nation Singapore.

[30] לדיווח על מדיניות ממשלת סינגפור בנושא זה באתר ComputerWeekly (2018).