ב-17 בספטמבר 2026 פרסם מרכז המחקר Pew ניתוח הבוחן כיצד אנשים ברחבי העולם תופסים בינה מלאכותית (AI), ובכלל זה כיצד העמדות משתנות בין מדינות בעלות הכנסה גבוהה למדינות בעלות הכנסה בינונית. הניתוח הוא חלק ממחקר רחב יותר על עמדות כלפי בינה מלאכותית ברחבי העולם, והוא מבוסס על כמה סקרים. סקר אחד נערך בקרב 41,113 מבוגרים ב-35 מדינות ביבשות שונות בין 8 בפברואר ל-13 במאי 2026. וכמו כן, שני סקרים שנערכו בארה"ב: הראשון נערך בקרב 5,119 מבוגרים בין 17 ל-23 בפברואר 2026, והשני בקרב 3,488 מבוגרים בין 22 ל-28 ביוני 2026.
השפעה על התעסוקה
חציון של 55% מהמבוגרים ב-18 המדינות בעלות ההכנסה הגבוהה סבורים כי הבינה המלאכותית תוביל לצמצום מספר המשרות במדינתם ב-20 השנים הקרובות, לעומת חציון של 36% ב-18 המדינות בעלות ההכנסה הבינונית. במקביל, שיעור גבוה יותר מהמשיבים במדינות בעלות ההכנסה הבינונית ענו כי אינם בטוחים בעניין זה ( חציון של 34% לעומת חציון של 22%, בהתאמה).
עמדה זו, לצד תפיסות נוספות בנוגע לבינה המלאכותית – ובכלל זה הסברה שהיא תגדיל את הפער בין העשירים לעניים, וכן רמת המודעות הכללית לנושא – מתואמות חיובית (מקדם מתאם – 0.6) בדרך כלל עם התוצר המקומי הגולמי לנפש. הסברה שהבינה המלאכותית תוביל לאובדן משרות נפוצה פחות במדינות בעלות הכנסה בינונית שבהן התוצר לנפש נמוך יחסית, כגון קניה, ניגריה והפיליפינים, ונפוצה יותר במדינות מסוימות בעלות הכנסה גבוהה ותוצר לנפש גבוה יחסית, כגון אוסטרליה וארצות הברית; סינגפור מהווה חריג בהקשר זה.
בינה מלאכותית ואי-שוויון
גם התפיסות באשר לתפקידה של הבינה המלאכותית בהעמקת אי-השוויון משתנות בין מדינות בעלות הכנסה גבוהה למדינות בעלות הכנסה בינונית. חציון של 35% במדינות בעלות ההכנסה הגבוהה סבורים כי הבינה המלאכותית תגדיל את הפער בין העשירים לעניים, לעומת 22% במדינות בעלות ההכנסה הבינונית. כך למשל, 46% מהמבוגרים בארצות הברית, בעלת ההכנסה גבוהה, סבורים כי הבינה המלאכותית תגדיל את הפער בין העשירים לעניים, לעומת 13% בלבד בקולומביה, בעלת ההכנסה בינונית.
דאגה והתלהבות מהבינה המלאכותית
נמצאו הבדלים מסוימים בין הציבור במדינות בעלות הכנסה גבוהה לבין זה שבמדינות בעלות הכנסה בינונית ביחס לרמת הדאגה מההתרחבות בשימוש בבינה המלאכותית בחיי היומיום. חציון של 40% במדינות בעלות ההכנסה הגבוהה מדווחים כי הם מוטרדים יותר מאשר נלהבים מהטכנולוגיה, לעומת חציון של 31% בלבד במדינות בעלות ההכנסה הבינונית.
עם זאת, שיעורי ההתלהבות נמוכים באופן כללי ברחבי העולם: חציון של 14% בלבד במדינות בעלות ההכנסה הגבוהה ו-13% במדינות בעלות ההכנסה הבינונית מדווחים כי הם נלהבים יותר מאשר מוטרדים מהבינה המלאכותית. לעומת זאת, רבים הן במדינות בעלות הכנסה גבוהה והן במדינות בעלות הכנסה בינונית מדווחים כי הם גם מוטרדים וגם נלהבים במידה שווה.
מהמחקר עולה כי שיעורי הדאגה וההתלהבות קשורים בתמ"ג לנפש במידה פחותה בהרבה בהשוואה לציפיות הנוגעות לאובדן משרות או להעמקת אי-השוויון.
מודעות לבינה המלאכותית
ככלל, אנשים במדינות בעלות הכנסה גבוהה נוטים לדווח כי שמעו או קראו רבות על הבינה המלאכותית, בהשוואה לאנשים במדינות בעלות הכנסה בינונית (50% לעומת 27% בחציון, בהתאמה). מנגד, אנשים במדינות בעלות הכנסה בינונית נוטים יותר לדווח כי כלל לא שמעו על הבינה המלאכותית, בהשוואה לאנשים במדינות בעלות ההכנסה הגבוהה (28% לעומת 9%, בהתאמה).
שיעור המבוגרים המדווחים כי שמעו או קראו רבות על הבינה המלאכותית עלה בשבע מדינות בעלות הכנסה גבוהה ובארבע מדינות בעלות הכנסה בינונית שלגביהן קיימים נתוני מגמה ביחס לשנה הקודמת. כמו כן, אנשים במדינות בעלות תמ"ג לנפש גבוה יותר נוטים לדווח כי שמעו רבות על הבינה המלאכותית, בהשוואה לאנשים במדינות פחות אמידות.
קישורים לנתונים ופרסומים נוספים:
- הכתבה המקורית באתר PEW
- הדו"ח המלא ושאלוני המחקר
- עוד מתוך המחקר - מה חושבים צעירים ברחבי העולם על בינה מלאכותית?
- עוד מתוך המחקר - ציפיות בנוגע להשפעת AI על שווקים כלכליים גלובליים
- עוד מתוך המחקר - באיזה ישויות מדיניות בוטח הציבור במדינות שונות לפיקוח והסדרה בתחום ה-AI?
- עוד מתוך המחקר - כיצד משתנה המודעות ל-AI ברחבי העולם?




