שימוש באינטרנט ושירותים מקוונים בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל: נתוני 2022

עם השנים גדל השימוש באינטרנט בקרב בני הגיל השלישי, ועם זאת, עדיין קיימים פערים מובהקים בינם ובין אנשים צעירים יותר המשתמשים באינטרנט הן ברמת האוריינות והן בהשקפות על השימוש באינטרנט. מסמך זה סוקר את הנושא בהתבסס על נתונים שפרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וארגון ITU, וכן סקרים שערך איגוד האינטרנט הישראלי.

שימוש באינטרנט בקרב הגיל השלישי – ישראל לעומת העולם

באוגוסט 2022 פרסם ארגון ITU של האו"ם את דוח הקישוריות העולמי שנועד לספק סקירה מפורטת על מצב הקישוריות הגלובלי ולהציג דרכים לשפר אותו. בפרק השני והשלישי בדו"ח מופיעים נתונים על קישוריות במדינות שונות לפי חלוקה לקבוצות אוכלוסיה מסוגים שונים. להלן מוצגים שני גרפים מהדו"ח המכילים בין היתר נתונים הנוגעים לשימוש האוכלוסיה באינטרנט לפי חלוקה לקבוצות גיל שונות. הנתונים המוצגים בגרפים אודות ישראל עדכניים לשנת 2020, ומעניינים במיוחד בהתחשב בהשוואה בין החיבורית של אנשים בקבוצת גיל מבוגרת יותר (75 ומעלה) לאינטרנט, בהשוואה לגילאים צעירים יותר.

נתונים אלו מתוך המסמך מראה כי בכל האזורים שנבדקו, כולל ישראל, צעירים בגילאי 15-24 פעילים באינטרנט יותר לעומת קבוצות גיל אחרות. זהו דבר המבשר טובות למצב החיבוריות העתידי באוכלוסיה (במיוחד במדינות עם פרופיל דמוגרפי צעיר). בד בבד, בגרף מבוטא פער משמעותי בשימוש באינטרנט בין קבוצת הגיל הכוללת בני 75 ומעלה, וקבוצת הגיל הכוללת בני 15-24.

בהתייחס באופן ספציפי לישראל, ניתן לראות כי מעל 50% מבני ה-75 ומעלה משתמשים באינטרנט, מה שממקם אותה במקום השישי לעומת מדינות אחרות, מבחינת כמות האוכלוסיה בגילאים אלה שעושה שימוש באינטרנט.
עוד ניתן לראות כי בקרב בני 15-74, כ-90% מהפרטים משתמשים באינטרנט. נתון זה הינו גבוה יותר ממדינות כמו אוסטרליה ואיטליה, בהן אחוז המשתמשים באינטרנט בגילאים זהים נמוך מזה שבישראל.

נציין שהמסמך קובע כי האינדיקטור המרכזי להערכת חיבוריות אוניברסלית הוא אחוז האנשים המשתמשים באינטרנט. עם זאת, חלק מהאנשים בוחרים שלא להשתמש באינטרנט – כך שבעוד שהיעד האוניברסלי בהקשר זה הוא שיעור שימוש של 100% לאוכלוסייה בגילאי 15 ומעלה, היעד נחשב ל-"מושלם או קרוב להשגה" כאשר נתח השימוש באינטרנט מגיע ל-95%, או גבוה יותר. משמע, אחוז הפרטים שמשתמש באינטרנט בישראל בין הגילאים 15-74, מתקרב למה שהמסמך מגדיר כ"מושלם". כמו כן, בשונה ממדינות אחרות שמופיעות במסמך זה, עבור ישראל לא סופקו נתונים עבור פרטים מתחת לגיל 15 – דבר הנובע ככל הנראה ממחסור בגישה למידע.

בנוסף, הדו"ח מספק נתונים על המרחק של אחוז המשתמשים בקבוצות הגיל מעל 75, ומתחת ל15, מקבוצת הגיל 15-74 (סממן ה-0):

בדומה לתרשים הקודם הקודם, גם במקרה זה הנתונים הנוגעים לישראל לא כוללים נתונים אודות אוכלוסיה מתחת לגיל 15. על כן, הנתון היחיד שמופיע הוא שאחוז בני ה-75 ומעלה המשתמשים באינטרנט קטן בכ-35% מאחוז בני ה-15-74 שמשתמשים באינטרנט. פער זה קטן יותר ממספר מדינות מערביות כמו שוויץ, צרפת ואיטליה, כך שבאופן כללי, הגרף מראה כי ישראל נמצאת במצב יחסית טוב.

נגישות למחשבים ואוריינות דיגיטלית בקרב הגיל השלישי בישראל

מקורות הנתונים:  הדו"ח הראשון בסדרת 'המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית' של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המכיל נתונים מהשנים 2015-2020, ועוסק במדדים המדרגים את רמת החיים של בני 65 ומעלה בישראל בהתייחס לנושאים שונים; הנתונים פורסמו בהודעה לתקשורת בספטמבר 2022. נתונים אודות איכות החיים של אזרחים ותיקים מתוך הסקר החברתי לשנת 2021 שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הנתונים פורסמו בהודעה לתקשורת באוקטובר 2022.

נתונים:

• השימוש באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה עולה עם הזמן: בשנת 2010 30% מבני ה-65 ומעלה השתמשו באינטרנט; בשנת 2015 – 49%; בשנת 2019 – 67%;  בשנת 2021 – 74%. תוך עשור עלה שיעורם פי 4.2.

• בקרב משקי בית שבהם יש לפחות אדם אחד בגיל 65 ומעלה, אחוז הנגישות למחשב ביתי, מחשב מגע או טאבלט היה נמוך מהאחוז שנמדד בכלל משקי הבית. במשקי בית שהורכבו רק מאדם בודד 65 ומעלה אחוז זה היה נמוך במיוחד בהשוואה לסוגי משקי בית אחרים.
• בשנת 2019 ל-61.3% ממשקי הבית שבהם לפחות אדם אחד בגיל 65 ומעלה היה מחשב ביתי ול-25.6% היה מחשב מגע או טאבלט. זאת בהשוואה לכלל האוכלוסיה בה ל-75.8% מכלל משקי הבית היה מחשב ביתי ול-33.6% מחשב מגע או טאבלט.
• אחוז הנגישות הנמוך ביותר היה בקרב משקי בית המורכבים רק מאדם בודד בגיל 65 ומעלה – ל-41.7% היה מחשב ביתי ול-14.5% היה מחשב מגע או טאבלט.
• בקרב משקי בית של זוג שבו פרט אחד בגיל 65 ומעלה אחוז הנגישות למחשבים היה גבוה יותר – ל-74.6% היה מחשב ביתי ול-34.5% היה מחשב מגע או טאבלט.
• באחוז המשתמשים באינטרנט בקרב בני 65 ומעלה חלה עלייה מ-66.7% בשנת 2019 ל-73% בשנת 2020. נרשמה גם עלייה בשימוש באינטרנט באמצעות הטלפון הנייד מ-60.8% בשנת 2019 ל-66.9% בשנת 2020.

שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בקרב הגיל השלישי בישראל

רשתות חברתיות

מקור המידע: מתבסס על שכלול נתונים של סקר שערך איגוד האינטרנט הישראלי בשנת 2022 בקרב 1001 נדגמים מעל גיל 18, וסקר שערכה רשות התחרות משנת 2021 בקרב 2042 נדגמים מעל גיל 13. שני הסקרים התקיימו בפער של פחות משנה ביניהם. הנתונים שעלו מתוכם עובדו לכלי נתונים מתעדכן.

נתונים מרכזיים:

• אחוזי השימוש בקרב אנשים בני 60 ומעלה ברשתות אינסטגרם (34%), טלגרם (18%) טיקטוק (7%), סיגנל (2%) וסנאפצ'ט (2%) נמוכים מאחוזי השימוש ברשתות אלה בקרב בני גילאים צעירים יותר.
• אחוז השימוש בקרב בני 60 ומעלה בפייסבוק עומד על 80%, אחוז דומה למשתמשים בגילאי 23-59.
• אחוז השימוש בקרב בני 60 ומעלה בפייסבוק מסנג'ר הוא 52%; גבוה באופן משמעותי מאחוז השימוש בקרב בני 13-17 (15%) ונמוך מאחוז השימוש בקרב בני 23-59 העומד על בין 61% ל-66%.
• אחוז השימוש בקרב בני 60 ומעלה בלינקדאין הוא 11% – נמוך מאחוז השימוש בקרב בני 40-49 (18%) ובקרב בני 30-39 (23%).
• אחוז השימוש בקרב בני 60 ומעלה בפינטרסט עומד על 11%, נמוך יותר מאחוז השימוש בכל קבוצות הגיל האחרות מלבד בקרב בני 40-49 אצלם אחוז השימוש זהה.
• אחוז השימוש בקרב בני 60 ומעלה ב-I-Message הוא 4%, בדומה לאחוז השימוש בקרב בני 50-59, אך נמוך מאחוז השימוש ברשת זו בכל קבוצות הגיל האחרות, בהן אחוז השימוש נע בטווח שבין 7%-16%.

שירותים מקוונים

מקורות המידע: הדו"ח הראשון בסדרת 'המדדים הלאומיים להזדקנות מיטבית' של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המכיל נתונים מהשנים 2015-2020, ועוסק במדדים המדרגים את רמת החיים של בני 65 ומעלה בישראל בהתייחס לנושאים שונים; הנתונים פורסמו בהודעה לתקשורת בספטמבר 2022. נתונים אודות איכות החיים של אזרחים ותיקים מתוך הסקר החברתי לשנת 2021 שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; הנתונים פורסמו בהודעה לתקשורת באוקטובר 2022.

נתונים:

• 26.1% מציבור בני ה-65 ומעלה השתמשו בשירותי ממשל מקוונים (E-Gov) בשנת 2020, ו-34% השתמשו באינטרנט לצורך קבלת שירותים ממשרדי ממשלה כגון הורדת טפסים וקבלת אישורים בשנת 2021. מדובר בעלייה ניכרת לעומת אחוז השימוש בשנת 2015 (14.5%).
• ניתן לראות כי בכל סוגי האוכלוסיות ישנו פער ניכר בין בני 65 ומעלה המשתמשים בשירותי ממשל מקוונים ובין האוכלוסיה הכללית, כאשר נראה כי לרוב הפער מתקרב או עולה על 50%.

• 41% מבני ה-65 ומעלה משתמשים ברשת לצורך פעולות בנקאיות; 28% לתשלומי חשבונות; 48% לחיפוש מידע בנושא בריאות.

חשיפה לפגיעות מקוונת ומאפייני הגנת סייבר בקרב הגיל השלישי בישראל

חשש מפני עבירות מקוונות

מקור המידע: נתונים מסקר הביטחון האישי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2021, שהופיעו בהודעה לתקשורת מספטמבר 2022.

נתונים:

• בני 20-64 חששו במידה רבה מאוד או במידה רבה להיפגע מעבירה מקוונת בפער ניכר מבני 65 ומעלה (30.1% לעומת 19.3% בהתאמה).
• % מבנות 20-64 חששו להיפגע מעבירה מקוונת במידה רבה מאוד או במידה רבה, לעומת 19.7% מבנות 65 ומעלה.
• 26.9% מהגברים בני 20-64 חששו להיפגע מעבירה מקוונת כתוצאה משימוש באינטרנט במידה רבה מאוד או במידה רבה, לעומת 18.9% מבני ה-65 ומעלה.

חשיפה לעבירות ופגיעות מקוונות והגנה מפניהן

מקור המידע: מתבסס על נתוני סקר בנושא פגיעות סייבר ופשיעה מקוונת בישראל שערך איגוד האינטרנט הישראלי בינואר 2022 בקרב 1025 נדגמים מעל גיל 18.

נתונים מרכזיים:

• 13% מבני ה-60 ומעלה ציינו כי בשנה האחרונה גילו וירוס או תוכנה זדונית שהזיקו למידע או תוכנות בטלפון או במחשב שלכם. השוני בינם ובין אוכלוסיות בגילאים צעירים יותר לא עולה על 10%.
• אחוז בני ה-60 ומעלה שציינו כי הם מכירים רק קרובים שחוו פגיעת סייבר עומד על 23%, אחוז נמוך ביחס לאנשים בגילאים צעירים יותר.
• בני 60 ומעלה נטו לציין יותר מצעירים עד גיל 30 כי קיבלו הודעות אימייל מזויפות או דרישות לפרטים אישיים (הבדל של 17%-22%).
• 4% מבני ה-60 ומעלה ציינו כי חוו חסימה של גישה לקבצים, אחוז דומה לשאר הגילאים מלבד בני 23-29.
• בני 60 ומעלה חוו פחות פריצות לחשבונות מייל או רשתות חברתיות לעומת אוכלוסיות בגילאים אחרים.
• 71% מבני ה-60 ומעלה ציינו כי מותקנת על מכשירם תוכנת אנטי-וירוס, אחוז גבוה לעומת אנשים צעירים יותר בגילאי 18-39 (54% מבני ה-18-22; 57% מבני ה-23-29; 66% מבני ה-30-39).
•  49% מבני ה-60 ומעלה ציינו כי מותקנת על מכשירם Firewall (חומת-אש), אחוז גבוה לעומת צעירים עד גיל 30.
• בני 60 ומעלה משתמשים פחות בתוכנות VPN או הצפנה על לעומת אנשים בגילאים צעירים יותר (9% לעומת 17%-27% בקרב צעירים יותר).
• בני 60 ומעלה ידווחו יותר מאנשים בגילאים אחרים לאתר האינטרנט הרלוונטי אודות פגיעת סייבר שחוו (31% לעומת 12%-18% בקרב צעירים יותר).
• רק 1% מבני ה-60 ומעלה העידו כי לא ידווחו כלל על פשיעת סייבר שחוו, וזאת לעומת 11%-15% בקרב צעירים יותר.
• החשיפה למידע אודות סייבר דרך יוטיוב מתאפיין במתאם הפוך לקבוצות הגיל: 28% מבני ה-18-22 נחשפו דרך היוטיוב, 20% מבני 23-29 ועד 11% מבני ה-60 ומעלה.

תחושות ועמדות ישראלים בגיל השלישי ביחס לפגיעה בפרטיות באינטרנט

מקור המידע: מתבסס על נתוני סקר לבחינת תחושות הציבור הישראלי בנוגע לזכותו לפרטיות והאיומים עליה מצד גופים שונים שערך איגוד האינטרנט בינואר 2022 בקרב 1025 נדגמים מעל גיל 18.

נתונים מרכזיים:

• 73% מבני ה-60 ומעלה ציינו כי הם חשים שאין להם שליטה על המידע האישי שלהם באינטרנט, יותר מכל שאר הגילאים.

• בני 60 ומעלה נוטים להיות פחות מוטרדים מחיפושים משטרתיים בטלפונים חכמים ובמחשבים לעומת אוכלוסיות צעירות יותר.
• בני 60 ומעלה ציינו באופן מופחת יחסית כי חוששים מהצלבת מידע אודותיהם בין רשויות ומשימוש של רשויות במידע עליהם ללא הסכמתם בני הגיל האחרים (51% לעומת 55%-63%).
• 73% מבני ה-60 ומעלה העידו כי הם מעוניינים לדעת איזה מידע אוספים עליהם גופי מדינה וכיצד משתמשים בו, פחות מכל שאר הגילאים.
• מבוגרים בגילאי 30-49 מוטרדים יותר מאנשים בגילאי 60 ומעלה מאיסוף מידע אישי שלהם על ידי הרשויות.
• 66% מבני ה-60 ומעלה העידו כי איסוף מידע אישי שלהם ע"י מפלגות מטריד אותם, פחות מבני 23-59.

• אנשים בגילאי 60 ומעלה נוטים לדאוג בנוגע לאיסוף מידע אישי על ידי מקום העבודה פחות מאנשים בגילאים צעירים יותר.

• אנשים בגילאי 60 ומעלה נוטים לדאוג יותר מצעירים בנוגע לאיסוף מידע רפואי שלא לצורך ופחות מצעירים בנוגע  מה שחברות וגופים מסחריים יוכלו לעשות במידע האישי שלהם בעתיד.
• בני 60 ומעלה פחות מעוניינים לדעת איזה מידע אוספים עליהם גופים מסחריים וחברות מעבר למידע שהם עצמם מעלים לאינטרנט לעומת גילאים אחרים (74% לעומת 78%-89%).