חזרה לעמוד הקודם

חשיפה לפגיעות מקוונת ומאפייני הגנת סייבר בקרב הציבור הישראלי

עמוד זה מנגיש נתונים עדכניים בנושא פגיעות סייבר ופשיעה מקוונת בישראל: היקפי החשיפה לפגיעות ואמצעי הגנת סייבר שמפעיל הציבור הישראלי (אנטי-וירוס, VPN, עדכון מערכות הפעלה), תוך אפשרות לבחינת דפוסי השימוש בחיתוכים ממוקדים לפי מגוון מאפיינים דמוגרפיים.

הנתונים מבוססים על סקר שנערך עבור איגוד האינטרנט בחודש ינואר 2022 ע"י מכון המחקר רושינק בקרב 1025 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה מעל גיל 18 בישראל.

פרסום או ציטוט של תוכן עמוד זה והתוצרים של כלי הנתונים כאן מותרים בכפוף למתן קרדיט והפניה לעמוד זה.

חשיפה לפגיעות סייבר בקרב הציבור בישראל

בכלי הנתונים הבא ניתן לראות את שיעורי הדיווחים של הציבור על חווית פגיעות סייבר, תוך אפשרות אפשרות להתמקד בקבוצות דמוגרפיות מגוונות: 

  • כמחצית מהאוכלוסייה בישראל מעידים שהם או קרוביהם חוו פגיעת סייבר.
  • 18% מהציבור בישראל חווה פגיעה של תוכנה זדונית או וירוס שגרמו לנזק במידע במחשב או בטלפון.

מבין דרכי הפגיעה של פשיעת הסייבר בשנה האחרונה, בלטו:

    • קבלת הודעת אימייל מזויפת או דרישות לפרטים אישיים (48% מהציבור חוו זאת).
    • הונאה בנקאית או גניבת פרטי כרטיס אשראי ברשת (11% מהציבור חוו זאת).
    • גניבה או פריצה לחשבון אימייל או פרופיל ברשת חברתית (9% מהציבור חוו זאת).

הודעות אימייל מזויפות או דרישות לפרטים אישיים – ניתוח דמוגרפי

  • כאמור, כמחצית מהמשיבים (48%) דיווחו על קבלת הודעות אימייל מזויפות או דרישות לפרטים אישיים.
  • באזור הצפון חוו הכי פחות הודעות אימייל מזויפות או דרישות לפרטים אישיים: 37% מתושבי אזור הצפון (ללא חיפה) חוו זאת לעומת 46-58% בשאר האזורים.
  • הודעות אימייל מזויפות או דרישה לפרטים אישיים נפוצה יותר גם בקרב החברה היהודית חילונית ומסורתית (54%) ופחותה מאוד אצל החברה הערבית דתיצ (15%), לעומת יהודים דתיים וחרדים וערבים חילונים (38-43%).
  • דוא"ל מזויף או דרישה לפרטים אישיים רווחו יותר יחסית גם בקרב בעלי השכלה אקדמית: 53% מהם חוו זאת לעומת 39% מבין מי שאינם בעלי השכלה אקדמית.
  • פערים בנושא דוא"ל מזויף או דרישה לפרטים אישיים נמצאו גם ברמות ההשכלה והגיל: 24% מחסרי ההכנסה דיווח על כך ו- 39% מבעלי הכנסה נמוכה הרבה מהממוצע, לעומת 52-60% מבעלי הכנסה גבוהה יותר. 34-39% מצעירים בני 18-29 דיווחו על כך לעומת 52-58% בקרב מבוגרים יותר.

דיווח במקרה של פשיעת סייבר

30% מהמשיבים ענו שידווחו למערך הסייבר הלאומי, 17% ענו שידווחו לאתר האינטרנט הרלוונטי, 18% אמרו שידווחו לספק האינטרנט שלהם, ו- 13% ענו שידווחו לארגונים המגנים על צרכנים. לצד זאת, 12% מהנדגמים השיבו כי לא ידווחו כלל ו- 39% אינם יודעים או אינם בטוחים למי ייפנו לדווח.

  • מבחינה מגדרית, גברים ידווחו באופן יחסי יותר למערך הסייבר הלאומי (35% מהם יעשו כך לעומת 25% מהנשים). לעומת זאת נשים אינן בטוחות או לא יודעות למי ידווחו יותר מאשר גברים (43% מהן לעומת 35% מהגברים).
  • בני 23-29 ציינו באופן מופחת יחסית את הפנייה למערך הסייבר הלאומי לעומת בני הגיל האחרים (21% לעומת 28-38%).
  • בני 50+ ידווחו יותר מאחרים לספק האינטרנט שלהם (26-30% לעומת 14-16% בקרב צעירים יותר).
  • בני 60+ ידווחו יותר מאחרים לאתר האינטרנט הרלוונטי (31% מהם יעשו כך לעומת 12-18% בקרב צעירים יותר). כמו כן, נראה שיהיה קשה להגדיר את בני ה- 60+ כפסיביים בעניין הדיווח: רק 1% מהם לא ידווחו כלל על פשיעת סייבר שחוו לעומת 11-15% בקרב צעירים יותר.

הרגלי הגנת סייבר של הציבור הציבור הישראלי: אנטי-וירוס, חומת אש והצפנה (VPN)

  • הסקר מגלה כי ל-65% מהציבור יש תוכנת אנטי וירוס, ל- 44% יש חומת אש ול- 22% יש תוכנת הצפנה או VPN.
  • 18% מהישראלים אינם יודעים או לא בטוחים האם בבעלותם תוכנות אלו ול- 8% אין אף אחת מהתוכנות (אנטי וירוס, חומת אש ותוכנת הצפנה).

אנטי-וירוס, חומת אש והצפנה – ניתוח דמוגרפי

  • תוכנות ההגנה נמצאות בשימוש גבוה יותר בקרב גברים לעומת נשים: ל- 71% מהגברים יש אנטי וירוס מול 60% מהנשים, ל- 55% מהגברים יש חומת אש לעומת 34% מהנשים ול- 27% מהגברים יש תוכנת הצפנה/VPN לעומת 18% מהנשים.
  • מבחינה מגדרית, יש לציין כי נשים היו פחות בטוחות או יותר לא יודעות אילו תוכנות יש להן (23% מהן לא היו בטוחות בכך לעומת 12% מהגברים).
  • היעדר אנטי-וירוס וחומת אש נפוץ יותר בקרב הגילאים הצעירים (בני 18-29): 54-57% מהם בעלי אנטי וירוס לעומת 66-73% אצל מבוגרים יותר ו- 28-36% מהם בעלי חומת אש לעומת 49-52% אצל מבוגרים יותר. תוכנת הצפנה/VPN לעומת זאת, נמצאת בשימוש נמוך משמעותית אצל בני 60+, שרק 9% מהם מחזיקים בה לעומת 17-27% בקרב צעירים יותר.
  • חומת אש ואינטי-וירוס נפוצות יותר באופן יחסי אצל החברה היהודית: 68-77% מהמשיבים היהודים יש אנטי וירוס ול-49-50% מהם יש חומת אש. זאת, לעומת 33% בעלי אנטי וירוס בקרב החברה הערבית דתית ו- 52% בעלי אנטי וירוס בקרב הציבור הערבי חילוני-מסורתי ו- 15-30% בעלי חומת אש בקרב החברה הערבית בכללותה.
  •  לאחד מכל 3 ערבים דתיים (33%) אין אף אחת מתוכנות ההגנה שנשאלו (לעומת 3-10% בקרב מגזרים אחרים).
  • בתוך החברה הערבית בלט פער שלילי של כ- 15-20% לרעת הדתיים לעומת החילונים-מסורתיים ביחס לרמות השימוש באנטי וירוס (33% לעומת 52% בהתאמה) ובחומת אש (15% לעומת 30%). זאת בעוד שבחברה היהודית הפער היה דווקא הפוך לכיוון האוכלוסייה הדתית-חרדית: פער חיובי של 9% לטובת האוכלוסייה הדתית-חרדית ביחס לשימוש באנטי-וירוס (77% לעומת 68% אצל חילונים-מסורתיים), ובחומת אש לא נמצא פער משמעותי (49-50% שימוש בשתי רמות הדתיות).
  • תוכנות ההגנה מסוג אנטי וירוס וחומת אש נפוצות יותר גם אצל בעלי השכלה אקדמית מאשר אצל אלו שאינם בעלי השכלה אקדמית (שימוש באנטי וירוס: 70% ו- 57% בהתאמה; שימוש בחומת אש: 49% ו- 36% בהתאמה).
  • בהמשך לכך, חסרי השכלה אקדמית היו מודעים פחות למצב תוכנות ההגנה אצלם – 23% מהם התלבטו או לא ידעו לעומת 15% בקרב האקדמאים.
  • נמצא מתאם בין היעדר הכנסה להיעדר שימוש בתוכנות הגנה: רק ל- 49% מהאנשים חסרי הכנסה היה אנטי וירוס לעומת 59-73% בקרב בעלי הכנסה. ל- 24% מחסרי ההכנסה הייתה חומת אש לעומת 37-55% בקרב בעלי הכנסה. כמו כן, 34% מחסרי ההכנסה התלבטו או לא ידעו לגבי קיומן של התוכנות אצלם לעומת 10-19% בלבד בקרב בעלי ההכנסה.
  • מבחינה גיאוגרפית, באזור הדרום נמצא כי ל- 21% מהתושבים אין אף אחת מהתוכנות (אנטי וירוס, חומת אש או תוכנת הצפנה/VPN) לעומת 5-10% בשאר האזורים. כמו כן, אזורי הצפון והדרום בלטו בהיעדר תוכנת אנטי-וירוס על רשת האינטרנט: ל- 54% מהתושבים באזור הצפון והדרום יש תוכנת אנטי וירוס לעומת 64-79% בשאר האזורים.

הרגלי הגנת סייבר של הציבור הציבור הישראלי: עדכון מערכות הפעלה

  • 47% מהציבור נוהגים לעדכן בקביעות את מערכת ההפעלה שלהם במחשב ו- 59% מעדכנים בקביעות את מערכת ההפעלה בטלפון החכם. לעומתם, 18% לא נוהגים לעדכן את מערכות ההפעלה במכשיריהם (במחשב וגם בטלפון בחכם).
  • גברים מעדכנים בקביעות את מערכות ההפעלה יותר מנשים: 56% מהגברים מעדכנים את המערכת במחשב ו- 65% את המערכת בנייד לעומת 38% ו- 54% מהנשים בהתאמה.
  • תושבי הצפון (ללא חיפה) פחות מעדכנים בקביעות את מערכת ההפעלה במחשב (34% מהם מעדכנים במחשב לעומת 43-58% בשאר אזורי הארץ).
  • בחברה הערבית נצפה היעדר עדכון של מערכות הפעלה:  30-34% מהם מעדכנים את מערכת ההפעלה במחשב לעומת 45-52% בקרב החברה היהודית). מבחינת העדכון בטלפון הנייד, בלטה הבחנה בין-מגזרית ובין רמות דתיות, שכן 66% מהיהודים החילונים-מסורתיים מעדכנים בקביעות את המערכת בנייד לעומת 49% מבין היהודים הדתיים והחרדים; כמו כן, 55% מבין הערבים החילונים-מסורתיים מעדכנים בקביעות את המערכת בנייד לעומת 33% בלבד בקרב ערבים דתיים.
  • עדכון תדיר של מערכות ההפעלה נפוץ יותר בקרב בעלי השכלה אקדמית: 53% מהם מעדכנים בקביעות את המערכת במחשב ו- 65% מהם עושים כך בנייד, לעומת המצב אצל חסרי השכלה אקדמית – רק 36% מהם מעדכנים בקביעות את מערכת ההפעלה במחשב ו- 49% מהם את זו שבנייד.
  • צעירים בני 18-29 מעדכנים את מערכות ההפעלה בשיעור נמוך ביחס לגילאים אחרים (38-40% מהם מעדכנים בקביעות לעומת 48-54% בקרב מבוגרים יותר).
  • שיעור המבצעים עדכון קבוע של מערכת ההפעלה במחשב עולה עם רמת ההכנסה, החל מ- 22% בלבד בקרב חסרי הכנסה, 37% בקרב בעלי הכנסה נמוכה הרבה מהממוצע ועד 62% בקרב בעלי הכנסה גבוהה הרבה מהממוצע.
  • עדכון תדיר של מערכת ההפעלה בנייד רווח יותר בקרב בעלי הכנסה גבוהה (65-73% מהם מעדכנים בקביעות) לעומת 48-58% בקרב בעלי הכנסה נמוכה יותר או חסרי הכנסה.

הרגלי הגנת סייבר של הציבור הציבור הישראלי: גיבויים

  • 29% מהאוכלוסייה מגבים את המידע במחשב או בטלפון החכם לפחות פעם בשבוע-שבועיים. 48% מבצעים גיבוי לפחות פעם בחודש (כולל אלו שמבצעים גיבוי בתדירות גבוהה יותר). ו- 59% מבצעים גיבוי לפחות פעם בשלושה חודשים (כולל אלו שמבצעים גיבוי בתדירות גבוהה יותר).
  • מבחינה מגדרית, 34% מהגברים מגבים את המידע שלהם לפחות פעם בשבוע-שבועיים לעומת 24% בלבד מהנשים המגבות בתדירות זו.
  • גם בקרב אנשים הגרים במרכז (לא כולל ת"א) וביו"ש גיבוי של לפחות פעם בשבוע-שבועיים הוא נפוץ יותר יחסית (36-37% מהם מגבים כך, לעומת 24-27% באזורים אחרים)
  • גיבוי תדיר של פעם בשבוע-שבועיים נפוץ יותר בקרב בני 40-49, ש- 41% מהם מגבים בתדירות גבוהה זו לעומת 23-31% בקרב בני גילאים אחרים.
  • קיים מתאם חיובי ישיר בין גיבוי מידע תדיר (לפחות פעם בשבוע-שבועיים) לרמת ההכנסה: ככל שרמת ההכנסה גבוהה יותר – אחוז המגבים בתדירות זו עולה (17% מחסרי ההכנסה, 25% מבעלי הכנסה הרבה מתחת ממוצע ועד 40% מקרב בעלי הכנסה גבוהה הרבה מהממוצע).
  • גיבוי בתדירות נמוכה מפעם בשנתייםרווחת מעט יותר בקרב אוכלוסייה עם השכלה לא אקדמית (13% מהם מגבים כך לעומת 6% בעלי השכלה אקדמית) וכן בקרב אוכלוסייה חסרת הכנסה (27% מהם לעומת 4-10% מבעלי ההכנסה).

הנתונים של התרשימים בעמוד זה זמינים באמצעות לחיצה על כפתור ההורדה בתחתית כל תרשים. לקבלת הנתונים הגולמיים של הסקר המלא, פנו אלינו בדוא"ל: sts@isoc.org.il