התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 34 מסרוני פרסומת ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התביעה הוגשה בחוזר תום-לב, שכן התובע שב ונתן את הסכמתו לקבל דברי פרסומת, לאחר שביקש את הסרתו, במסגרת תוכניות אליהן הצטרף מעת לעת. עוד נטען כי חלק מההודעות כלל אינן נחשבות כ"דבר פרסומת".
נפסק
חלק מהמסרונים, כגון המסרון המעדכן את התובע על תום תוקף הטבה, אינה נחשבים כדבר פרסומת. התובע אישר קבלת הודעות שיווקיות, ביקש את הסרתו, ושב ואישר את הסכמתו בעת שהצטרף לתוכניות שונות. דין התביעה להתקבל בחלקה, וזאת ביחס ל-16 מסרונים שנשלחו לתובע. הנתבעת תשלם פיצוי מדורג של 200 ש"ח עבור כל אחת מששת ההודעות הראשונות ו-500 ש"ח עבור 10 ההודעות שלאחר מכן. סה"כ תשלם הנתבעת לתובע 6,200 ש"ח והוצאות בסך 1,500 ש"ח.
