תביעה מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעים טענו כי הנתבע הוא בעל עסק בתחום החזרי המס וכי שלח ארבעה מסרונים פרסומיים לתובע 1 וחמישה לתובע 2, ללא הסכמתם, באופן בלתי מזוהה. הנתבע דחה את טענות התובעים.
נפסק
יש לקבל את התביעה בחלקה. בניגוד לטענת הנתבע, המסרונים כוללים תוכן פרסומי, שכן הם מעודד את הנמען לצרוך את שירותי הנתבע. העובדה כי את התמורה צפוי הנתבע לקבל מהחזר המס אינה רלבנטית, משום שמדובר בהחזר ששייך לנישום ותשלום ממנו משמעו תשלום מכספו של הנישום/הלקוח. המסרונים אינם כוללים את פרטי החובה שדורש החוק. הנתבע ועסקו הם העומדים מאחורי המסרונים. גם אם הנתבע השתמש בספקי לידים למשלוח המסרונים, הרי שההודעות נשלחו לפי בקשתו ומשרתות אותו ולפיכך יש לראות אותו כשולח ואחראי למסרונים. אין פסול בפעולות ההתחזות של התובעים לצורך חשיפת הנתבע ומעשיו. הנתבע ישלם 4,000 ש"ח לתובע 1 וכן 1,060 ש"ח הוצאות משפט. הנתבע ישלם 5,000 ש"ח לתובע 2 וכן 1,060 הוצאות משפט.
