התובע טען כי קיבל מהנתבעת דברי פרסומת ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המחלוקת העיקרית בתביעה סבה סביב זהותה של הנתבעת.
נפסק
הנתבעת טענה ברורות כי אין לה שליטה על מעשיה של חברת אופקים נסיעות ותיירות (1979) בע"מ, המחזיקה בחלק קטן ממניותיה. התובע לא צרף נסח מרשם החברות על-מנת להראות כי מדובר ביותר מנתח קטן או כי האחזקה שונה ממה שציינה הנתבעת. אכן מדובר בעניין מבלבל, שתי חברות העוסקות בתחום דומה, שלשתיהן שמות דומים, והן אפילו קשורות האחת עם השנייה בקשר עסקי כזה או אחר ואף כתובתן הראשית זהה. אף תמוהות עמדת הנתבעת ועמדת אופקים 1979, אשר פעם אחר פעם מבלבלים ביניהן והן לא עושות דבר על-מנת להסדיר זאת. אולם, התמיהות הרבות אינן עולות כדי מצב בו ביהמ"ש ישתכנע כי הנתבעת וחברת אופקים 1979 הן מעין אשכול חברות או שקיימת זהות ביניהן וכי התביעה הוגשה נגד הגורם הנכון ששלח את ההודעות לתובע. נראה כי על התובע להפנות את תביעתו נגד אופקים 1979. התביעה נדחתה ללא צו להוצאות.
