ביהמ"ש השלום בי-ם קיבל את תביעת המבקש מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1984, והורה למשיבה לפצות אותו בסך של 24,000 ₪ – 1,000 ש"ח עבור כל מסרון שיווקי שנשלח אליו [תא"מ 14239-11-15]. בית המשפט המחוזי בי-ם קיבל את ערעור המשיבה [ע"א 2526-12-17[, לאחר שקבע הוכח שהמבקש הסכים לקבל מסרונים שיווקיים מהמשיבה בעת שהצטרף למועדון הלקוחות שלה. מכאן בקשת רשות הערעור.
נפסק
דין הבקשה להידחות. רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן במשורה, מקום בו הבקשה מעוררת שאלה משפטית רחבה החורגת מעניינם של הצדדים. הטענות בבקשה עיקרן ביישומו של סעיף 30א בנסיבות המקרה הפרטניות. הן "ערעוריות" במובהק ולפיכך אינן מקימות עילה למתן רשות לערער [עניין זילברג – רע"א 7294/17].
