ביום 9.9.2021 חתם מושל מדינת טקסס על רגולציית פלטפורמות מקוונות חדשה, לפיה חברות מדיה חברתית עם למעלה מ-50,000,000 משתמשים חודשיים לא יורשו להסיר מיוזמתן תכנים או חשבונות על בסיס השתייכות פוליטית. זאת, על רקע החלטתה של הרשת החברתית טוויטר להשעות את חשבונותיו של טראמפ בגין הסתה לאלימות ואירוע המתקפה על הקפיטול בראשית 2021.
מאז חתימתו, עבר החוק מספר הליכים משפטיים המדגימים את הבעיות החוקתיות והחברתיות של רגולציה מדינתית המבקשת להגביל את שיקול הדעת של פלטפורמות מקוונת בכל הנוגע לחסימה או הסרה של חשבונות – הרלוונטיות גם לזירה הישראלית:
החלטת בית המשפט המחוזי בטקסס על הקפאת תוקף החוק
ביום 1.12.2021, יממה לפני שהחוק צפוי היה להיכנס לתוקף, פנו ארגוני זכויות דיגיטליים לבית המשפט מחוזי בטקסס, בבקשה לצו מניעה שיקפיא את תוקפה של החקיקה החדשה בשל פגיעתה הבלתי-חוקתית בזכות לחופש ביטוי. בית המשפט נעתר לבקשה והדגיש מספר עקרונות כללים בהם תידרש לעמוד חקיקה המבקשת להגביל את שיקול הדעת של פלטפורמות מקוונות:
- הגבלת שיקול הדעת העריכתי של פלטפורמות מהווה פגיעה בזכות החוקתית לחופש ביטוי יחד עם נטל כלכלי כבד על הפלטפורמות ולכן היא מחייבת הצדקה חזקה במיוחד. על פי הפסיקה, לישויות פרטיות יש זכות להפעיל שיקול דעת עריכתי (בדומה לעיתונים או ערוצי טלוויזיה) וכך גם לגבי פלטפורמות מקוונות: פעילויות של ניהול תוכן, קידומו או הסדרתו אותן הן מבצעות באמצעות כללי הקהילה נחשבות כהפעלת שיקול דעת עריכתי (ואפילו אם פעולות אלו מבוצעות על ידי מכונה). לגבי חוק ספציפי זה, בית המשפט קבע שהאיסורים בחוק על "צנזורה" וההגבלות על האופן שבו פלטפורמות יכולות להפיץ תוכן מפרות באופן לא מוצדק את הזכות החוקתית לחופש ביטוי.
- חשיבותן של הגדרות והוראות ברורות בחקיקה: בית המשפט בטקסס הדגיש בפסק דינו כי יש לפסול את החוק האמור גם מהטעם שהוא מבוסס על ניסוח עמום והגדרות לא ברורות, היוצרות אי-בהירות באשר לדרישותיו.
NETCHOICE, LLC v. KEN PAXTON (1.12.2021)
החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים על ביטול הקפאת החוק
ביום 11.5.2022 הורה בית המשפט הפדרלי (5th Circuit Appeals Court), בהחלטה של משפט אחד וללא הנמקה, לבטל את הקפאת תוקפו של החוק. קביעה זו ניתנה במסגרת דיון בערעור שהוגש על ידי התובע הכללי של מדינת טקסס לאחר הקפאת החוק.
NETCHOICE, LLC v. KEN PAXTON (11.5.2022)
החלטת בית המשפט העליון של ארה"ב
עקב ביטול הקפאת החוק וכניסתו הצפויה לתוקף, פנו העותרים נגד החוק באופן מיידי לבית המשפט העליון של ארצות הברית, בבקשה דחופה להפוך את החלטת בית המשפט לערעורים ולהקפיא את תוקפה של החקיקה, בזמן שהדיון המקיף בחוקתיות הרגולציה המוצעת יתקדם בבתי המשפט הנמוכים.
ביום 31.5.2022, נעתר בית המשפט העליון של ארה"ב לבקשה וקבע כי יש להקפיא בשנית את תוקפו של החוק עד לסיום הדיון בבית המשפט הפדרלי בו התקבלה ההחלטה הקודמת. פסק הדין מציין כי בעתיד יצטרך להתקיים דיון על הנושא של רגולציה על פלטפורמות מקוונות בבית המשפט העליון.
תמצית הביקורת המקצועית נגד הצעת החוק:
חקיקה זו זכתה לביקורת נרחבת מצד ארגוני מקצוע וממומחים:
Knight Institution, מוסד המחקר המוביל של אוניברסיטת קולומביה לחופש הביטוי בעידן הדיגיטלי פרסם מסמך המפרט את הבעייתיות של חקיקה מהסוג הזה, ובעיקר כי החוק מתייחס לכל אתר, והאיסור על ניהול תוכן על בסיס "עמדה", יכול להקשות מאוד על אכיפת "נהלי הקהילה" של הפלטפורמות. כמו כן, החוק יקשה על התמודדות עם תוכן שנאה ו"פייק ניוז".
המומחים המובילים לאסדרת פלטפורמות, כגון פרופ' דפני קלר, מנהלת התוכנית לרגולציית פלטפורמות באוניברסיטת סטנפורד, הדגימו כיצד הוראות החוק יובילו לכך שהפלטפורמות יהיו מחויבות להשאיר תוכן כמו ספאם, פורנוגרפיה ותוכן הסתה. פרופ' אריק גולדמן, מנהל מכון המשפט היי-טק בבית הספר למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה, טוען שדרישות השקיפות של החוק אינן חוקתיות מכיוון שמדובר בגוף בעל שיקול דעת עריכתי כמו עיתון, אשר לא עולה על הדעת לדרוש ממנו שקיפות בנוגע לדרך בה מתקבלות החלטות או ננקטות פעולות.
ה-Electronic Frontier Foundation, ארגון זכויות דיגיטליות בעל מומחיות ארוכת שנים בהיבטים מקוונים של זכויות אזרח וטכנולוגיה, פרסם שכניסת החוק לתוקף תוביל למספר אסטרונומי של תביעות ותפגע בחופש הביטוי. הארגון מדגיש את הטענה כי מתוקף התיקון הראשון לחוקה האמריקאית, המדינה לא יכולה לקבוע לפלטפורמות כיצד לערוך את התוכן שמפורסם אצלן. לטענתו, מדובר החוק מונע באופן ברור מתגובת נגד לא מבוססת כנגד העמדה הפרו-ליברלית לכאורה של הפלטפורמות הדיגיטליות.
