החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

ישראל: פסיקות פיצויים משמעותיים נגד מפרסמי תגובות פוגעניות ואלימות ברשתות החברתיות לאורך שנת 2023 ו-2024

איגוד האינטרנט הישראלי | 08.04.2024

תופעת השיח האלים ברשתות החברתיות היא תופעה מדאיגה שהולכת ומחמירה בשנים האחרונות, כאשר ישראלים רבים נחשפים באופן יומיומי לשיח אלים ומתלהם שמופנה נגדם ברשתות החברתיות. עם זאת, לעיתים השיח האלים כה קיצוני ומזיק עד שהוא עשוי להפר את זכויותיהם ולפגוע בכבודם ופרנסתם. תביעות לשון הרע, שמתאפשרות מכוח חוק איסור לשון הרע, הן דרך להגן על שמם הטוב של המשתמשים ברשתות מפני תקיפות אישיות ומשפילות ושיח אלים ומתלהם, והמחיר של תגובה אחת יכול להגיע לאלפי שקלים.

כאמור, תופעת השיח האלים הולכת ומחמירה בשנים האחרונות. סקר איגוד האינטרנט הישראלי מדצמבר 2022 מצא שרוב הציבור הישראלי נחשף לשיח אלים ברשת, בעיקר בפייסבוק, ושאחת ההשפעות המרכזיות של האווירה האלימה ברשת היא צנזורה עצמית מחשש לאלימות.

תביעות לשון הרע, שמתאפשרות מכוח חוק איסור לשון הרע, הן דרך להגן על שמם הטוב של המשתמשים ברשתות מפני תקיפות אישיות ומשפילות ושיח אלים ומתלהם, והמחיר של תגובה אחת יכול להגיע לאלפי שקלים, לפי החומרה שלה. שיח יכול להיחשב לשון הרע לפי חוק איסור לשון הרע אם הוא אחד מאלה: (1) שיח שעלול לבזות אדם בשל תכונותיו או מעשים שמיוחסים לו, (2) עלול לפגוע במשרה או בעיסוק שלו, (3) עלול להשפיל אדם או להפוך אותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג. פסיקה חדשה של בתי המשפט בישראל מסמנת מתי תגובות אלימות או פוגעניות עשויות לחייב את המפרסם בפיצויים.

לאורך השנה האחרונה, פסיקת בתי המשפט בישראל מלמדת על מגמת החמרה והרתעה כנגד מפרסמי תגובות או תוכן פוגעני שעולה כדי לשון הרע נגד אנשים אחרים. פסק הדין הללו עשויים ליצור הרתעה ברורה כנגד גלישה של שיח אינטרנטי לתוכן אלים, שקרי, פוגעני ומשפיל. הם עשויים גם לספק מענה לעליה בהיקף השיח האלים והמתלהם ברשת, בפרט כלפי עובדי ציבור ועצמאים שתלויים במוניטין שלהם, שעלול להיפגע קשות לאור פרסומים שקריים. הנה מספר דוגמאות מהשנה האחרונה:

ת"א 31817-05-21 רון נ' ורסנו (בית משפט השלום בפתח תקווה, מאי 2023)

ביום 12.02.2021 עורך הדין רועי רון פרסם בדף האישי שבפרופיל הפייסבוק שלו פוסט שבו הביע את דעתו לגבי שימוש בחיסונים. בתגובה, עשרות מגיבים הטיחו בו עלבונות. בין היתר השוו אותו לנאצים, האשימו אותו ב"פשעים נגד האנושות", דרשו לשלול את את רשיון עריכת הדין שלו בטענה שהוא "מטעה את הציבור בנתונים שקריים", טענו שהוא "משתמש בשיטות של היטלר וסטלין", טענו שהוא "חולה נפש", האשימו אותו בתמיכה בטרור ואיחלו לו פשיטת רגל.  

רון החליט לתבוע 12 מהמגיבים בטענה שהתגובות שלהם מהוות לשון הרע, וביקש פיצויים על הפגיעה שנגרמה בשמו הטוב.

ביום 24.05.2023 ניתן פסק הדין בהליך. השופט סקר את התגובות של הנתבעים ובחן האם ייתכן שיפגעו בשמו הטוב של התובע. באופן כללי נקבע שהשוואה לנאצים וטענות בקשר למחלה נפשית לרוב יהיו לשון הרע ויזכו בפיצויים, וכך כל אחד מהתובעים שאמר דברים בסגנון חויב לפצות את התובע, בסכומים שבין 7,000 ל-18,000 ש"ח על פרסום של פוסט אחד. עם זאת, התגובות של 3 מהנתבעים היו גבוליות – הם לא השוו את התובע לנאצים ולא תקפו אותו עצמו, אלא אמרו אמירות כלליות כמו "מנגלה היה ממש שמח להצטרף. אבל בטוחה שתמצאו פה מספיק פאשיסטים". האמירות הללו יכולות להיות פוגעניות מאוד אך לא מתייחסות ספציפית לתובע, ולכן לא נדרש לפצות אותו. 

ת"א 53246-06-20 ג'מצ'י נ' קופמן (בית משפט השלום בת"א, יוני 2023)

כדורסלן תבע איש תקשורת על רקע ציוץ בטוויטר ואמירות ברדיו, בהן איש התקשורת קרא לתובע "חלאה", "תת אדם" ו"נפולת ריקבון". נקבע ש"יש להתחשב באקלים החברתי בו אנו חיים, בתדירות השימוש בשפה בוטה כשפת רחוב", כלומר שימוש בקללות ובשפה אלימה ובוטה לא בהכרח יוביל לקביעה שמדובר בלשון הרע. למרות הקביעה הזו, בית המשפט פסק שמדובר בלשון הרע, משום שהאמירות היו חריגות והשפילו את התובע, וחייב את איש התקשורת לפצות אותו ב-25 אלף ש"ח. 

ת"א 55289-01-22 פרייס נ' ברק טמיר (בית משפט השלום בבת-ים, יולי 2023)

נקבע שפרסומים שקרייים בפייסבוק שבם נטען שילד של בכירה במשרד הבריאות לא חוסן מהווים לשון הרע כי הם פגעו בעבודתה ובמוניטין שלה. במקביל, קריאה למשפחתה "משפחת פשע", קריאה לבכירה "סייקו", "היפוקריטית", למרות שברור שאין כוונה שמשפחתה משפחת פשע, הן גם לשון הרע. את פסק הדין בית-המשפט חתם באמירה – "בכל חברה אנושית חפצת חיים קיים אינטרס ציבורי, כי אנשים הבוחרים לכהן במשרה ציבורית ולשאת בעול הציבורי, לא יהיו חשופים לפרסומי כזב המופצים לכל עבר וללא שליטה, בבחינת נשק לא קונבנציונאלי." הנתבעת חויבה לפצות את התובעת במעל 140 אלף ש"ח

ת"א 61868-01-19 בק נ' מלך ואח' (בית משפט השלום בעפולה, יולי 2023)

אדם פרסם פוסט בפייסבוק שבו השתלח בנהג מונית, שלא הסיע אותו מעולם ולא הייתה ביניהם היכרות. בפוסט הנתבע קרה לנהג "עבריין", "גברתן" ו-"שרלטן", טען שהוא "מתייחס לתושבי צפת ולנוסעיו בצורה איומה" וש"לקוחות יצאו ממנו עם דמעות בעיניים", "ותהה "כיצד חברת מוניות מרשה לעצמה להעסיק אדם שכזה". הפוסט שותף במספר קבוצות של תושבי צפת, העיר שבה נהג המונית עובד. כתוצאה מכך, עבודתו והמוניטין שלו ושל משפחתו בעיר נפגעו קשות. בית המשפט הבהיר בפסק הדין שביקורת צרכנית היא רצויה, אך "אין המדובר בביקורת צרכנית […] אלא, עסקינן בפרסום עצמאי המנותק מכל הקשר […] המנוסח בלשון מוגזמת וחריפה ובניסוח מכפיש תוך שימוש בביטויים מעליבים ומשתלחים." לכן, הפרסום הוא לשון הרע והנתבע חויב לפצות את התובע ב-30,000 ש"ח. 

ת"א 1607-03-20 מולי חיות מחמד בע"מ נ' אחוון ואח' (בית משפט השלום בראשון לציון, יולי 2023)

בעלת חנות חיות מחמד תבעה אישה שפרסמה בקבוצת פייסבוק של אוהבי בעלי חיים פרסום אודות החנות. בפוסט שכתבה בקבוצה, הנתבעת פתחה ב"פנייה לכל אוהבי בעלי החיים" ולאחר מכן "דרישה שהחנות הזו תיסגר ותתן את הדין על אחזקת בעלי חיים בתנאי התעללות שעוברת על חוק צער בעל חיים!" ו"מוחזקים שם גורים בתנאים קשים ואכזריים". 

בית המשפט קבע ש"מדובר בהאשמות קשות וחמורות המטילות דופי במקצועיות התובעת ובקשר ליחסה לבעלי חיים". בנוסף, בית המשפט קבע שהפרסום מהווה קביעת עובדות ולא הבעת דעה – "אין המדובר במסקנות אישיות סובייקטיביות של הנתבעת ביחס למתרחש בחנות, אלא דברים הנתפסים על ידי הקורא הסביר כנתון עובדתי המתאר את המציאות" – ולכן כדי שלא ייחשב לשון הרע הפרסום צריך להיות אמת. כנגד התובעת לא נפתחו הליכים ביחס לחוק צער בעלי חיים, ובביקורת וטרינרית שנערכה לחנות לא נקבע שהתעללו בבעלי החיים, כלומר הפרסום אינו אמת ולכן מדובר בלשון הרע כנגד התובעת. הנתבעת חויבה לפצות את התובעת ב-50,000 ש"ח

תמ"ש 37204-02-22 פלוני נ' אלמוני (בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, יולי 2023)

הנתבע והתובע הם אחים שנקלעו לסכסוך. הנתבע פרסם מספר פרסומים בפייסבוק ובאינסטגרם במסגרתם הוא כינה את התובע " נוכל", "שקרן", "רמאי", "גנב", מייחס לו התנהלות פושעת ומכנה את רעייתו " אשתו המוכה, הנגררת אחריו". בנוסף, הנתבע כתב שהתובע "גרם למותם של סבו, אביו, אמו ודודתו בטרם עת". ביהמ"ש קבע שאמירות אלו מהוות לשון הרע משום שהן שקריות ומשפילות, והדגיש כי "הטענה כי השימוש במילים "נוכל", "גנב" ו"רמאי" הפך לשיח נפוץ בפייסבוק, אינה נותנת לגיטימציה להשתמש בכינויים אלו". הנתבע חויב לפצות את התובע ב-80,000 ש"ח. 

ת"א 8519-12-19 גניש נ' גודמן ענן (בית משפט השלום בת"א, ספטמבר 2023)

ויכוח על חניה בין בני זוג לבין אישה הוביל לתביעות לשון הרע הדדיות. התובעת היא עובדת עיריית בת-ים. צבע עורו של בעלה של הנתבעת שחור. לאחר ויכוח בין הצדדים על חניה, טענו בני הזוג שהתובעת אמרה להם "עכשיו אני מבינה למה השוטרים עושים את מה שהם עושים לכם", על רקע מחאות על מותו של סלמון טקה באמצע שנת 2019. לאחר הויכוח, הנתבעת פרסמה פוסט בקבוצת הפייסבוק "אמהות מבת ים", קבוצה פרטית עם 15,000 חברים. בפוסט היא תיארה את האירוע תוך כדי שהיא מציינת את התובעת בשמה ואת עבודתה כפקידה בעיריית בת ים. היא כינתה אותה גזענית, חצופה ו"מאמינה שבסדר להרוג אנשים בגלל צבע עורם". הנתבעת שלחה בנוסף מכתב למקום עבודתה של התובעת, שבו קראה לפיטוריה. 

בתביעה נטען כי המכתב והפרסום בקבוצת הפייסבוק מהווים לשון הרע, מאחר ומציגים אותה כאלימה וגזענית ופגעו בפרנסתה ובמעמדה בעיר. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כי הנתבעת תפצה את התובעת על לשון הרע בגין הפרסום בקבוצת הפייסבוק בסכום של 22,000 ש"ח ותישא בהוצאות המשפט בסך 11,700 ש"ח. תביעת הפיצויים בגין שליחת המכתב למקום העבודה נדחתה, לאחר שבית המשפט התרשם שמדובר בפנייה בתום לב, מאחר ונוסחה באופן יותר ענייני ופחות מתלהם מהפוסט. מנגד, בני הזוג תבעו את התובעת על האמירה הגזענית שטענו שנאמרה על ידה, אך בית המשפט קבע שלא הצליחו להוכיח שהאמירה נאמרה, ולכן אינם זכאים לפיצוי.

ת"א 37941-02-20 אילביגלי נ' דולב (בית משפט השלום בחיפה, נובמבר 2023)

אישה שנסעה ברכבת ירדה ממנה בתחנה, ולאחר שלא הצליחה להעביר את כרטיס הנסיעה שלה על מנת לצאת מתחנת הרכבת, הגיעה לעימות עם מנהל התחנה. במהלך העימות, התברר כי היא לא החזיקה בכרטיס נסיעה מתאים ומנהל התחנה ניסה לבקש את פרטיה המזהים על מנת לקנוס אותה. בתחילה האישה סירבה למסור את פרטיה וצילמה את המנהל, עד שלבסוף המנהל איים לקרוא למשטרה והאישה הסכימה למסור את פרטיה. 

לאחר העימות, פרסמה האישה פו\סט בפייסבוק, בפרופיל שבו יש לה 1,500 חברים, עם צילומים של מנהל התחנה, שמו המלא ושם התחנה אותה הוא מנהל. בפוסט טענה שהוא קרא לה "גנבת" ו-"צרח כמו משוגע" וטענה שניסה לבייש ולהשפיל אותה. היא קראה לו "אידיוט" ו-"אדם רשע" ש"בושה להחזיק אותו בתור מנהל" וכן כתבה ש"יום כיפור מגיע […] אתה תקבל את עונשך" ו"הפרצוף רוע הזה שטן בדמות אדם" וכינתה את ההתנהגות שלו "שטנית". בתגובות לפוסט המשיכה וקראה לו "חולה נפש" ו-"מניאק". הפוסט שותף מספר פעמים וזכה לעשרות לייקים ותגובות.

בתגובה, מנהל התחנה תבע אותה בגין פגיעה בשמו הטוב ובפרטיות שלו. בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע שהביטויים בהם השתמשה הנתבעת, בוודאי כשהם מצטברים ביחד, עלולים להשפיל אדם או לעשותו מושא לשנאה, לבוז או ללעג, כלומר – הם פרסומי שמהווים לשון הרע. לכן, הנתבעת תפצה את התובע ב-20 אלף ש"ח ותישא בהוצאות משפט בסכום של 5 אלף ש"ח. 

ת"א 41071-08-17 בן דוד נ' קובי (דצמבר 2023)

במהלך מערכת בחירות לראשות עיריית טבריה, ראש עירייה לשעבר שהתמודד כנגד ראש העירייה המכהן פרסם נגדו 58 פרסומים בפייסבוק, שכללו האשמות קשות נגדו. פרסומים אלה, כך טוען ראש העירייה התובע, מהווים לשון הרע כלפיו.

בית המשפט חילק את הפרסומים ל-4 קטגוריות: הקטגוריה הראשונה כללה 11 פרסומים בדבר הגשת תלונות במשטרה, חקירות  ומעצרים; השניה, מנתה 25 פרסומים בדבר שחיתות, הונאה, שוחד ומעשים פלילים; השלישית, התאפיינה בדברי מנהל בלתי תקין והתנהלות כושלת; ואילו הקטגוריה הרביעית כללה גידופים וקללות.

לאחר הגדרת הקטגוריות, בית המשפט בחן לגבי כל אחת מהקטגוריות האם הפרסומים הנצברים בה מהווים לשון הרע:

  1.  טענות שקריות לגבי חקירות ומעצרים של התובע, ובפרט השמדת ראיות, תלונות שהגיש הנתבע במשטרה, זיופים, מעשי שחיתות שונים ועוד, זאת על אף שמעולם לא נעצר או נחקר במשטרה. הנתבע טען כי אכן הגיש תביעה במשטרה, אבל בית המשפט קבע שהגשת תביעה אינה בסיס לטענה שמדובר באמת, ובהתחשב בפגיעה הברורה שנגרמת לשמו הטוב של אדם שמואשם בכך בפומבי – מדובר בלשון הרע. בית המשפט אף ציין שעצם פרסום התלונה בפייסבוק הוא בעצמו לשון הרע – כי הפרסום מציג את הנאשם כאדם מפוקפק ועבריין שעתיד להיחקר, כשייתכן שאין בכך אמת כלל.
  2. ייחוס מעשי שחיתות, הונאה, שוחד ומעשים פליליים לתובע. הנתבע פרסם כי התובע תפר מכרזים וחילק טובות הנאה, רכבים והטבות כגון החזקת רכב על חשבון העירייה, העלאת משכורות של מקורבים, ומינויים של מקורבים. נוסף על כך, הנתבע ייחס לתובע בפרסומיו "הונאה ענקית", "שחיתות שלטונית מטורפת" ו-"עבירות תאגידיות". בית המשפט קבע, בהתאם לפסיקות קודמות, שהאשמת אדם בעבירה פלילית היא לשון הרע, ובמקרה הזה אין ספק שלא מדובר בביקורת לגיטימית במסגרת חופש הביטוי. 
  3. ביקורת על "התנהלותו הכושלת" של ראש העיר. הנתבע ציין שהחינוך בעיר גרוע, העיר מלוכלכת, וביקר את תפקוד העירייה בתחומים רבים. על אף שהנתבע השתמש במילים קשות ואמר שטבריה היא "עיר של נוכלים" וקרא לתובע "מושחת שמכר את טבריה", בית המשפט קבע כי לא מדובר בלשון הרע, שכן הפרסומים בעיקרם כללו ביקורת לגיטימית על תפקוד העיר, על אף השפה המאשימה והקשה לעיתים.  
  4. גידופים וקללות כלפי התובע באופן אישי, כגון: "סמרטוט רצפה", "שלישיית האימה", "עלוב נפש"," גדול שקרני טבריה לדורותיה", "מכר את טבריה", "בגד באמון בוחריו", "בייש את כל טבריה", "גועל נפש של בוגדן פוליטי מהזן הנמוך …חדל אישים". ביחס לקטגוריה זו בית המשפט קבע כי הם אינם פרסומי לשון הרע, משום שהם נפוצים מאוד בשיח הציבורי, בפרט בפוליטיקה, ואין סיבה להניח שהציבור מייחס להן משקל רב שעלול לפגוע במוניטין של התובע. 

בית המשפט קבע כי יש לראות כל אחת מקטגוריות הפרסומים כמקרה נפרד של לשון הרע, בשל האופי השונה של הפרסומים כל קטגוריה. לכן, הנתבע יפצה את התובע ב-120,000 ש"ח בגין קטגוריית הפרסומים הראשונה, ו-180,000 ש"ח בגין הקטגוריה השנייה, ויישא בנוסף בהוצאות התובע בסך 20,000 ש"ח ובשכר טרחת עו"ד בסך 60,000 ש"ח. סך הכל 380,000 ש"ח.  

בית המשפט ציין כי אכן קיים קושי בקביעת הנזק שנגרם לאיש ציבור – מצד אחד הפגיעה בתדמית שלו ובמעמדו עשויה להיות חמורה יותר מאדם פרטי, אך מהצד השני חופש הביטוי רחב יותר כשמדובר בביקורת כנגד אנשי ציבור. אולם, מאחר וברור כי מדובר בפרסומים שחורגים את גבולות הביקורת הלגיטימית, אין לפרסומים האלה את ההגנה של חופש הביטוי ואין לנו רצון לעודד פרסומים כאלה בעתיד. בית המשפט זקף לחובת הנתבע את כך שלא הסיר את הפרסומים, לא התנצל או הביע חרטה על פרסומם ואף התעקש וחזר על הדברים במהלך המשפט. בשל כך, יש צורך בהטלת פיצויים שירתיעו אותו מפגיעה בשמו הטוב של התובע בעתיד. 

ק"פ 40883-07-20 רבינוביץ' נ' זהבי (בית משפט השלום בפתח תקווה, מרץ 2024)

בנוסף לתביעות אזרחיות לצורך קבלת פיצויים, במקרה של פרסום והפצת לשון הרע בכוונה יכול אדם גם להגיש קובלנה פלילית כנגד מי שפגע בו. בין הנאשם לקובל בהליך היכרות של שנים ארוכות, והנאשם כבר חויב בעבר בפיצויים במסגרת הליך אזרחי של לשון הרע – הוא חויב בתשלום 150,000 ש"ח לקובל ובהוצאות משפט בסך של 30,000 ש"ח. לאחר סיום התביעה האזרחית, הנאשם המשיך להפיץ פרסומים שמהווים לשון הרע, ולכן הקובל פתח נגדו בהליך פלילי. 

הקובל הוא איש ציבור ברשות מקומית. בית המשפט קבע שהנאשם שלח עשרות מיילים לגורמים שונים, הן בתוך המושב בו מתגוררים השניים, הן במועצה האיזורית והן לגורמים אחרים, ובהם טען טענות המוציאות את דיבת הקובל. בין היתר ייחס לתובע סיכון מכוון של הזולת, טען שהוא שיקר בבית המשפט, כי הוא בנה מבנה לא חוקי וכי בשל קשריו התחמק מתשלום דמי שימוש בקנסות, כי הוא עושה עוולות חריפות בנושאי תעבורה, כי הוא גונב כספי ציבור, מושחת, מפר אמונים ועוד. 

בשל התמשכות הפגיעות מצד הנאשם אפילו לאחר שנתבע בהליך אזרחי בעבר ובהתחשב בכך שהוא לא הביע חרטה ומתכוון להמשיך בהוצאת דיבתו של הקובל, בית המשפט גזר על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שייאכפו בפועל אם יבצע עבירה נוספת של לשון הרע. בנוסף, הטיל עליו בית המשפט לפצות את הקובל בסכום של 50,000 ש"ח וחייב אותו בתשלום הוצאות משפט על סך 20,000 ש"ח