על רקע התרחבות השימוש בטכנולוגיות AI והשתלבותן הגוברת בחיי היום־יום, איגוד האינטרנט הישראלי יזם סקר שביקש לבחון את אופני השימוש וההשפעות של כלים אלו על ידי ובתוך החברה הערבית בישראל. הסקר התמקד בזיהוי דפוסי השימוש בכלי בינה מלאכותית ובמטרות השונות שעבורן נעשה שימוש בהם. הסקר נערך בחודש יוני 2025, על ידי מכון אפקאר בקרב 700 משתתפים בני 18 ומעלה מהחברה הערבית בישראל, באמצעות ראיונות טלפוניים ובשילוב פאנל אינטרנטי.
מדובר בסקר ראשון מסוגו, הבוחן באופן ייעודי את הרגלי השימוש של אזרחים ערבים בישראל בכלי בינה מלאכותית – נושא שלא נבחן עד כה במסגרת מחקרית מקיפה. איסוף המידע בסקר זה בוצע בשני שלבים – לפני ואחרי המלחמה בין ישראל לאיראן בחודש יוני 2025. בניגוד לסקרים קודמים שאיגוד האינטרנט הישראלי ערך, כמו במסגרת המחקר "מחוברים אבל לא שווים" (2023), הסקר הנוכחי לא בחן את רמת היכולות או האוריינות הדיגיטלית של החברה הערבית, אלא התמקד במגמות ובדפוסי השימוש בפועל של החברה הערבית בכלים ותשתיות שונות של המרחב המקוון. הסקר בחן את רמת החיבור לתשתיות ולספקי אינטרנט, לצד שאלות על שימוש ברשתות חברתיות ועל העדפות ואופן השימוש בכלי בינה מלאכותית.
מאפייני החיבור לאינטרנט בחברה הערבית
ממצאי הסקר מצביעים על מגמת עלייה בחיבור לאינטרנט באמצעות סיבים אופטיים בחברה הערבית. אם בשנת 2023 דיווחו רק 7% מהנשאלים על שימוש בסיבים אופטיים, כיום שיעור החיבור לרשת באמצעות סיבים אופטיים עומד על 22%. יחד עם זאת, הנתונים חושפים פערים גיאוגרפיים מובהקים: שיעורי החיבור לסיבים גבוהים יותר בגליל (24.7%) ובערים המעורבות (29.3%), בעוד שבאזור המשולש (16.5%) ובנגב (15.3%) שיעורי החדירה נמוכים בהרבה. במיוחד בולטת התמונה בנגב, כאשר האוכלוסייה המתגוררת באזור זה מהווה 15% מהאוכלוסייה הערבית בישראל. שם, השימוש המרכזי באינטרנט בבית עדיין מבוסס על חיבור לרשת סלולרית – 37% מהמשיבים ציינו כי זהו אמצעי החיבור העיקרי שלהם.
שימוש בכלי AI בחברה הערבית
הסקר התמקד בבדיקת השימוש בכלי בינה מלאכותית, מבלי להתייחס לגרסאות והאפשרויות השונות של ההתחברות לשירותים אלו, דבר שיכול להתבטא בהתאם לכישורים והיכולות הדיגיטליות של המשתמשים. ChatGPT הוא הכלי הפופולרי ביותר בקרב החברה הערבית, כש־56% מכלל האוכלוסייה מדווחים כי הם משתמשים בו. הנתונים מראים כי נשים משתמשות בכלי AI יותר מאשר בגברים, 50% מהנשים משתמשות באופן תדיר בלפחות כלי אחד מכלי הבינה המלאכותית לעומת 40% מהגברים. השימוש בכלי AI יורד עם הגיל: 75% בגילאי 18-24 משתמשים באופן תדיר בלפחות כלי AI אחד לעומת 16% בגילאי 65 ומעלה. ככל שהגיל צעיר יותר, כך השימוש בכלי בינה מלאכותית גבוה יותר – קבוצת הצעירים (18–24) מובילה בשיעורי השימוש כמעט בכל פלטפורמות הבינה המלאכותית שנבחנו.
ככל שרמת ההשכלה עולה, כך גדל גם שיעור המשתמשים ב-ChatGPT. יותר ממחצית מבעלי תואר אקדמי (55.6%) עושים שימוש בכלי זה באופן יומיומי-מספר פעמים, לעומת כשליש בלבד מבעלי תעודת בגרות מלאה (30.9%) ופחות מחמישית מבעלי השכלה תיכונית חלקית (17.1%). גם בקרב בעלי הכשרה מקצועית ניכרת רמת שימוש גבוהה יחסית.
שימושים שונים בבינה מלאכותית – לאילו מטרות משתמשים בכלי AI בחברה הערבית?
בהסתכלות רחבה על השימושים בכלי בינה מלאכותית ניתן להבחין בכמה דפוסים:
- התחומים הנפוצים ביותר לשימוש בכלי בינה מלאכותית בחברה הערבית הם חיפוש מידע ותשובות לשאלות ונושאים יומיומיים ולאחר מכן לימודים והשכלה (40.6% ו-39.6%). רוב המשתמשים פונים לשירותי הבינה המלאכותית כדי לחפש תשובות לשאלות יומיומיות או לקבל סיוע בלמידה, סיכום מאמרים, כתיבת מטלות לימודים וחיפוש מקורות מידע. במקום השלישי 36.2% מבצעים שימוש מקצועי בכלי AI למטרות עבודה (עזרה בכתיבה וניסוח טקסטים, ניתוח נתונים, הפקת תוצרים ותכנים שיווקיים וכדומה), 33% מחפשים ומבררים מידע רפואי או בריאותי.
- שימושים לפנאי ובידור ולקבלת המלצות לטיולים מופיעים באחוזים נמוכים יחסית בכל קבוצות האוכלוסייה (24.3% ו- 22.3%). עם זאת, אחוזי השימוש בתחום זה בולטים יותר בקרב צעירים, שמרגישים נוח יותר ליישם את הכלים ליצירה של סרטונים, תמונות או קבלת המלצות לטיולים ובילויים.
- 25.2% משתמשים בכלי בינה מלאכותית לפחות מספר פעמים בשבוע לצורך התייעצות ותמיכה בנושאים אישיים, נפשיים או פסיכולוגיים.
- נשים בחברה הערבית משתמשות יותר מגברים בכלי בינה מלאכותית למגוון מטרות, בהן לימודים והשכלה (45.7% מהנשים לעומת 33.6% מהגברים), חיפוש מידע רפואי או בריאותי (37.1% לעומת 29.1%), וכן להתייעצות ותמיכה אישית או נפשית (29.9% לעומת 20.7%), לצד שימושים נוספים.
בהשוואה לנתוני השימוש בכלי בינה מלאכותית בקרב הציבור הכללי, עולה כי רמת השימוש בחברה הערבית דומה לזו של האוכלוסייה הכללית, גם מבחינת הפילוחים הפנימיים בתוך כל אחת מהאוכלוסיות. עם זאת, לא ניתן להסיק מהממצאים על איכות השימוש או על רמת האוריינות הדיגיטלית של המשתמשים בכלי ה-AI.
שימוש ברשתות חברתיות ופלטפורמות מקוונות
האוכלוסייה הערבית בישראל משתמשת ברשת בעיקר דרך הטלפון החכם וגולשת הרבה יותר ברשתות חברתיות (מחוברים אבל לא שווים, 2024). יש לציין כי חוסר האמון של הציבור והחולשה של כלי התקשורת והעיתונות בחברה הערבית מגבירים את השימוש ברשתות חברתיות (שתיקה או השתקה? השימוש ברשתות החברתיות בחברה הערבית בזמן מלחמת השבעה באוקטובר, ד"ר האמה אבו קשק, 2025). ממצאים אלה, לצד סקרים קודמים של איגוד האינטרנט הישראלי שבחנו את דפוסי השימוש ברשתות החברתיות בישראל, מצביעים על רמת שימוש גבוהה במיוחד ברשתות חברתיות בחברה הערבית בהשוואה לציבור הישראלי הכללי.
בהשוואה לנתונים מהציבור הכללי שנמדדו בשימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל בשנת 2025, ניתן לראות את השימוש הגבוה של החברה הערבית בעיקר ברשתות פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק – בשיעורים גבוהים באופן משמעותי מהציבור היהודי. ממצאים אלה מחזקים את ההבנה כי הרשתות החברתיות ממלאות תפקיד מרכזי במרחב הציבורי והחברתי של החברה הערבית בישראל ומהוות מקור מרכזי למידע ותקשורת.
הבדלים בין קבוצות דמוגרפיות:
- יוטיוב היא הפלטפורמה החברתית הפופולרית ביותר בחברה הערבית בישראל, עם שיעור כמעט זהה בקרב נשים וגברים (89% בממוצע).
- פייסבוק פופולרית יותר בקרב גברים (78%) מאשר בקרב נשים (73%).
- טיקטוק פופולרית במיוחד בקרב גילאים מבוגרים יותר בחברה הערבית – 55% מבני 55–64 ו־47% מבני 65+ משתמשים בפלטפורמה זו בתדירות גבוהה (לפחות כמה פעמים בשבוע), לעומת 39% בלבד מכלל החברה הישראלית בגילאי 49 ומעלה.
- אינסטגרם מובילה בקרב נשים (82%) בעוד שהגברים פחות פעילים בה (65%).
- שימוש באפליקציית Snapchat נפוץ יותר בחברה הערבית לעומת כלל האוכלוסייה בישראל – 38% מהמשתמשים בחברה הערבית פעילים בה, לעומת 20% בכלל האוכלוסייה (בהשוואה לסקר שימוש ברשתות חברתיות ושירותים מקוונים בישראל: נתוני 2024).
- לינקדאין נמצאת בשימוש נמוך ביחס לשאר הפלטפורמות בשני המגדרים (~19%).
