התובע טען כי הנתבעת שלחה לו 8 הודעות פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע הזין את פרטיו לצורך תיאום בדיקת ראיה, הסכים לקבל תוכן שיווקי, והוסר עם בקשתו הראשונה.
נפסק
התובע נתן את הסכמתו לקבל דברי פרסומת מהנתבעת. התובע לא התכחש לקבלת ההודעה על קליטת פרטים ששלחה אליו הנתבעת עוד ביום הרישום בה צוין שנתן את הסכמתו לדוור אליו חומר פרסומי. התובע לא טרח לבקש הסרת שמו מרשימת התפוצה של הנתבעת במשך כ-7 חודשים מיום רישום פרטיו, על אף הודעות הפרסומת שהיה מקבל מידי פעם. הנתבעת לא הפרה את הוראות החוק הרלבנטיות. דברי הפרסומת נשלחו לתובע כדין ולפי הסכמתו.
