תביעת ספאם מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובעת טענה, בין היתר, כי במשך תקופה ארוכה הנתבע שלח לה הודעות פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתה המפורשת, ואף לאחר ששלחה הודעת סירוב. הנתבע טען, בין היתר, כי אין מדובר בפרסומת, אלא בהזמנה להשתתף בפעילויות בחינם וכן כי התובעת נמנעה מלחיצה על כפתור ההסרה.
נפסק
אין לקבל את עמדת הנתבע לפיה ההודעות שנשלחו לאחר הודעת הסירוב ומכתב ההתראה אינן "דבר פרסומת" לפי החוק. התובעת לא הכחישה כי שיגרה ביוזמתה שתי בקשות לקבלת הודעות מייל. הסכמת התובעת לקבלת הודעות, כפי שבאה לידי ביטוי בהודעתה מ-2016, פגה עם משלוח הודעת סירוב בשנת 2019. יש לדחות את הטענה בעניין הימנעות מלחיצה על לחצן ההסרה לצורך הסרה מרשימת התפוצה. הנתבע יפצה את התובעת בסכום כולל של 1,500 ש"ח, בתוספת 1,650 ש"ח כשכ"ט עו"ד.
