ערעור על פסק-דינו של ביהמ"ש השלום בהרצליה [תא"מ 20073-05-09] שעסק בתביעת המערער נגד המשיב, לפיצוי בסך 30,000 ש"ח בגין משלוח דוא"ל פרסומי, בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. ביהמ"ש קמא פסק כי המערער זכאי לפיצוי סמלי של 1,000 ש"ח בלבד. נפסק – דין הערעור להידחות מנימוקיו של ביהמ"ש קמא, שהסביר ופירט את כל הנסיבות באופן שאין מקום להוסיף ולהידרש לעניין. כפי שציין ביהמ"ש קמא, המערער הוא עו"ד, בעל מספר אתרי אינטרנט וכתובות דוא"ל, כאשר דבר הפרסומת נשוא התביעה הגיע ל-13 מכתובותיו האלקטרוניות של המערער. בצדק ציין בימה"ש קמא כי ככל שלאדם יהיו יותר כתובות, כך יגדיל את סיכוייו לקבל דואר פרסומי או ספאם וכי מבחינת היקף ההפרה, דין 27 מיילים לכתובת בודדת אינו כדין 27 מיילים שנתקבלו ב-13 כתובות מייל שונות. עוד קבע ביהמ"ש בצדק כי דווקא נוכח העובדה כי המערער בקיא בתחום האינטרנט, הוא היה צריך להקליק על קישור ההסרה. מחובתו של כל נפגע, גם בהנחה כי המערער אכן נפגע, להקטין את נזקיו, בוודאי כאשר ניתן לעשות כן בדרך כה פשוטה ויעילה. המערער, עו"ד במקצועו, הודה כי אין זו התביעה הראשונה או היחידה שהגיש בנושאים דומים וגם זה אומר דרשני. הערעור נדחה. טוב יעשה המערער אם להבא, ככל שיקבל דבר פרסומי שאינו לרוחו, ימהר להסירו.
פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
