התובעים טענו כי הנתבעת שלחה אליהם לפחות 55 הודעות פרסומת, ללא הסכמתם, וכי אינם מכירים את הנתבעת. הנתבעת טענה כי התובעת נרשמה לאתרה ומסרה את כתובת המייל שלה וכי בכל ההודעות ששלחה נכללה אפשרות הסרה.
נפסק – דין התביעה להידחות. התובע בחר שלא להתייצב לדיון, ללא אישור ביהמ"ש, ורק מטעם זה דין תביעתו להידחות. התובעת כלל אינה מבינה את מהות התביעה והתרשמות ביהמ"ש היא כי בנם של התובעים, שהוא תובע סדרתי בעצמו בתביעות ספאם, עומד מאחורי התביעה. הנתבעת פעלה כדין והקפידה יתרה על הוראות החוק ובין היתר הודיעה ללקוחות על המיזוג בין החברות ושלחה הודעות עם אפשרות הסרה ורק ללקוחות שנרשמו כדין. בנם של התובעים ביצע רכישה באתר הנתבעת ומסר את כתובת הדוא"ל של הוריו, כאשר ספק אם הם כלל משתמשים בדוא"ל. התביעה נדחתה. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ש"ח.
