התובע טען כי הנתבעת שלחה לו פרסומות מסחריות בדוא"ל, ללא הסכמתו, ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובע נרשם לקבלת ההודעות במערכת דיוור ישנה, שחדלה מפעילות בשנת 2010, וכי מאז לא נשלחו אליו הודעות.
נפסק
בהתאם לראיות, התובע נרשם לקבלת דיוור מהנתבעת ובכלל זה הודעות פרסומיות. התובע לא טען כי הודיע לנתבעת כי הוא מבקש להפסיק לקבל ממנה פרסומות. לפיכך, אין לתביעה על מה לסמוך ודי בכך כדי להורות על דחיית התביעה. ממילא, גם עולה ספק לגבי אותנטיות התביעה וההודעות בגינן הוגשה באופן שיש בו להצדיק פסיקת הוצאות משמעותית נגד התובע. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 2,500 ש"ח.
