סקירת עומק מטעם איגוד האינטרנט הישראלי הבוחנת את ההגדרות האפשריות למונחים "דיסאינפורמציה" או "ידיעות כזב" בחקיקה ורגולציה של מדיניות אירופאיות המבקשות להתמודד עם תופעות אלו, יחד עם ניתוח השלכות המדיניות של הניסיון להגדיר תכנים מסוג זה עבור הזירה הישראלית.
סקירה משווה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי: הגדרות למידע כוזב (דיסאינפורמציה) ברגולציה וחקיקה (ינואר 2022)
תקציר:
לאחרונה, מספר מדינות חברות באיחוד האירופי כבר אימצו חקיקה או רגולציה להתמודדות עם דיסאינפורמציה ברשת (בעיקר במהלך תקופת הקורונה) לרבות הפללתה בחוק, כמפורט בסקירה זו. עם זאת, מעט מחקר הוקדש לשאלה כיצד ניתן להגדיר דיסאינפורמציה, וכיצד ההגדרה משליכה על המענה המשפטי המתאים.
סקירה זו מטעם איגוד האינטרנט הישראלי מתבססת על הספרות המחקרית העכשווית ובוחנת את ההגדרות האפשריות למונח זה ואת השלכות המדיניות של חקיקה המיועדת להתמודד עמו. תמצית הממצאים:
- רוב המדינות החברות שהסדירו דיסאינפורמציה רואות בכך עניין של ביטחון לאומי, שלום, סדר ציבורי וכו', ורבות בחרו לפעול לשם כך באפיק הפלילי. עם זאת, בולטת בהיעדרה ההתייחסות למנת חלקן של הפלטפורמות המקוונות עצמן בהפצת דיס-אינפורמציה, למשל כחלק מפעולות אמפליפיקציה שהרשתות עצמן מבצעות.
- על פי חוקרי מדיניות ורגולציה מובילים, מגמת ההפללה של דיסאינפורמציה ומידע כוזב בחקיקה המדינתית, תוך פערים משמעותיים בין הוראות החקיקה של המדינות השונות היא מדאיגה ומסוכנת. פערים אלו עלולים לפגוע בחופש הביטוי של משתמשי הפלטפורמות המקוונות ולהכביד באופן חריג על פעילותן של הפלטפורמות עצמן. הדבר יפגע במיוחד בפלטפורמות קטנות שפועלות באופן גלובלי אך לא יכולות להרשות לעצמן סוללת עורכי דין זרים שדוברים את השפות של כל המדינות החברות.
- ההגדרות הרווחות כיום לדיסאינפורמציה בזירה האירופית הן רחבות ומעורפלת מכדי לתפקד כהגדרה משפטית, כך שעיגונם ברמה המדינתית (לרבות בישראל), יפגע בערכים של וודאות משפטית, אפקטיביות וחופש הביטוי.
- עם זאת, ישנם מספר אלמנטים המשותפים לשלוש ההגדרות שנסקרו, אשר עשויים להוות מסגרת עבודה ישימה, במידה ויובהרו כראוי: (א) מידע כוזב (ב) המופץ מתוך כוונה ספציפית, וכן (ג) התמקדות בנזקים לציבור מסוים.
