סקירת עומק מתעדכנת על יוזמות חקיקה ורגולציה מדינתיות נגד דיסאינפורמציה וידיעות כזב (fake news) ברחבי העולם, יחד עם המלצות מדיניות וניתוח עבור הזירה הישראלית.
סקירה משווה מטעם איגוד האינטרנט הישראלי: הגדרות למידע כוזב (דיסאינפורמציה) ברגולציה וחקיקה (ינואר 2022)
תקציר:
לאחרונה, מספר מדינות חברות באיחוד האירופי כבר אימצו חקיקה או רגולציה להתמודדות עם דיסאינפורמציה ברשת (בעיקר במהלך תקופת הקורונה) לרבות הפללתה בחוק, כמפורט בסקירה זו. עם זאת, מעט מחקר הוקדש לשאלה כיצד ניתן להגדיר דיסאינפורמציה, וכיצד ההגדרה משליכה על המענה המשפטי המתאים.
סקירה זו מטעם איגוד האינטרנט הישראלי מתבססת על הספרות המחקרית העכשווית ובוחנת את ההגדרות האפשריות למונח זה ואת השלכות המדיניות של חקיקה המיועדת להתמודד עמו.
תמצית הממצאים:
- רוב המדינות החברות שהסדירו דיסאינפורמציה רואות בכך עניין של ביטחון לאומי, שלום, סדר ציבורי וכו', ורבות בחרו לפעול לשם כך באפיק הפלילי. עם זאת, בולטת בהיעדרה ההתייחסות למנת חלקן של הפלטפורמות המקוונות עצמן בהפצת דיס-אינפורמציה, למשל כחלק מפעולות אמפליפיקציה שהרשתות עצמן מבצעות.
- על פי חוקרי מדיניות ורגולציה מובילים, מגמת ההפללה של דיסאינפורמציה ומידע כוזב בחקיקה המדינתית, תוך פערים משמעותיים בין הוראות החקיקה של המדינות השונות היא מדאיגה ומסוכנת. פערים אלו עלולים לפגוע בחופש הביטוי של משתמשי הפלטפורמות המקוונות ולהכביד באופן חריג על פעילותן של הפלטפורמות עצמן. הדבר יפגע במיוחד בפלטפורמות קטנות שפועלות באופן גלובלי אך לא יכולות להרשות לעצמן סוללת עורכי דין זרים שדוברים את השפות של כל המדינות החברות.
- ההגדרות הרווחות כיום לדיסאינפורמציה בזירה האירופית הן רחבות ומעורפלת מכדי לתפקד כהגדרה משפטית, כך שעיגונן ברמה המדינתית (לרבות בישראל), יפגע בערכים של וודאות משפטית, אפקטיביות וחופש הביטוי.
- עם זאת, ישנם מספר אלמנטים המשותפים לשלוש ההגדרות שנסקרו, אשר עשויים להוות מסגרת עבודה ישימה, במידה ויובהרו כראוי: (א) מידע כוזב (ב) המופץ מתוך כוונה ספציפית, וכן (ג) התמקדות בנזקים לציבור מסוים.
סקירה זו מצטרפת לפרסומים נוספים מטעם איגוד האינטרנט הישראלי, שמטרתם לספק חומרי רקע ונתונים הרלוונטיים לדיונים המתקיימים כיום בישראל אודות אסדרה של שירותים דיגיטליים ופלטפורמות מקוונות בפרט.
עדכונים
הודו: תקנות שהעבירה הממשלה ההודית ב-06.04.2023 יאפשרו לגוף שתמנה הממשלה לדרוש הסרת תכנים "מטעים, שקריים או מזויפים". להרחבה ראו פרסום בנושא.
ברזיל: נכון למאי 2023, הפרלמנט הברזילאי שוקל להעביר חקיקה שתטיל אחריות על רשתות חברתיות לתוכן שקרי שיפיצו משתמשיהן, ויעניק לפוליטיקאים חסינות מפני חסימות ברשתות החברתיות. להרחבה ראו פרסום בנושא.
ירדן: חקיקה חדשה תאסור על פרסום תכנים ש"מעודדים חוסר מוסריות", "חותרים תחת האחדות הלאומית", "מבזים את הדת" או מציפים fake news. בנוסף, ייאסר לפרסם באינטרנט שמות ותמונות של שוטרים. לתובעים במדינה תינתן האפשרות לחסום גישה לתכנים מבלי להידרש לצו שיפוטי, ופרסום התכנים האסורים עלול לגרור עונש של מאסר. החוק נתון לביקורת רבה מצד ארגוני זכויות אדם בשל הכלליות והערפול שבניסוחו, והכוח הרב ושיקול הדעת הרב שהוא מקנה לממשלה. החוק עבר באוגוסט 2023 וייכנס לתוקף בספטמבר 2023.
