רשויות אכיפת החוק משתמשות בטכנולוגיה רבת עוצמה להפקת מידע מטלפונים ניידים ומכשירי קצה חכמים[2] שנתפסו במהלך החקירה. הכלים הטכנולוגים שמפעילות הרשויות בישראל לצורך חקירה והפקת ראיות מאפשרים לפרוץ, להעתיק ולנתח את כלל הנתונים שאליהם ניתן לגשת ממכשירים חכמים אישיים: דואר אלקטרוני, מסרונים, תמונות, סרטונים, מיקומים, מידע מאפליקציות (לרבות חשבונות ענן) ועוד. מרכזיותו של הטלפון החכם בחיינו, יחד עם התפתחויות טכנולוגיות המגבירות את סוג והיקף הנתונים שהוא אוצר, הופכים את החדירה והחיפוש בו על ידי רשויות המדינה לפגיעה כבדה במיוחד בזכויות החוקתיות להליך הוגן, כבוד האדם והזכות לפרטיות.[3]
עם זאת, חדירה וחיפוש משטרתי בטלפונים ניידים מתבצעים כעניין שבשגרה עבור רשויות אכיפת החוק בישראל. בשנים האחרונות משטרת ישראל מרחיבה את השימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לקצירה ולעיבוד של מידע ממכשירים ניידים (באמצעות תפיסתם ועריכת חיפוש או באמצעות פריצה נסתרת מרחוק אליהם), שבעבר היה נמנע בגין שיקולי עלות. בממוצע, עשרות צווי חיפוש במכשירים ניידים המאושרים על ידי שופטים בבתי משפט השלום ניתנים מדי יום, זאת בנוסף למקרים רבים שבהם חיפושים אלה מתקיימים על בסיס הסכמת הנחקר וללא צו שיפוטי.[4]
למרות תפוצתם הרחבה ופרק הזמן הארוך שרשויות החקירה בישראל מפעילות בו טכנולוגיות פורנזיות מתקדמות לחדירה, להעתקה ולחיפוש בטלפונים חכמים ובחשבונות הענן המקושרים אליהם, אין כמעט שקיפות ציבורית בנוגע לתדירות או לאופי המקרים שבהם רשויות אכיפת החוק משתמשות בכלים כאלה, למעט כאשר זו מופעלת נגד חשודים בעלי נראות ציבורית גבוהה. כמו כן, בכל הנוגע לחדירה ולחיפוש בחומר מחשב, ובטלפונים חכמים בפרט, לא מתקיים דיווח מספק על יכולותיהם ועל היקפי השימוש בכלים אלה, ולרוב הם זוכים לחיסיון, גם כאשר מוגש כתב האישום.[5]
באופן כללי יותר, החשיבות של דיון ציבורי ורפורמה משפטית בכל הנוגע לחדירה ולחיפושים של רשויות חקירה בטלפונים ניידים ובחשבונות ענן מתחדדת עוד יותר נוכח היוזמה העכשווית של משרד המשפטים לחיזוק זכויות חשודים ונחקרים בישראל,[6] ומול קריאתו הטרייה של בית המשפט העליון לרפורמה חקיקתית של דיני החיפושים והראיות בעידן מחשוב הענן.[7]
על כן, מטרתו של מסמך זה היא לספק למעצבי מדיניות, לשופטים ולציבור הרחב מקור מהימן של נתונים ועובדות בשני תחומים: (א) אופן הפעולה והיכולות של טכנולוגיות הפריצה והחיפוש המופעלות כיום בישראל; (ב) מיפוי תיאורי של מסגרת הדין ונוהלי משטרת ישראל להפעלת טכנולוגיות מתקדמות אלו, כמערכת לביצוע איזונים בין האינטרס הציבורי באכיפה אקטיבית לבין זכויות היסוד להליך הוגן ולפרטיות של האזרחים והגופים שכלים אלו מופעלים עליהם.
חוק המחשבים נחקק לפני למעלה מ-25 שנים. עידנים שלמים בתחום המחשבים חלפו מאז. המחשבים שעמדו נגד עיניו של המחוקק אז והיום אינם אותם מחשבים, גם אם הם מתוארים באמצעות אותה מילה… בשנים שחלפו השימושים במחשבים הפכו מגוונים יותר, כי היקף הזיכרון של מחשבים הוא נרחב לאין שיעור, וכי במקרים רבים צווי חדירה אף חורגים מגבולותיו הפיזיים של המחשב (למשל, אל קובצי "ענן"). מורכבותו הרבה של הנושא, שבגינה לא מתאפשרת במקרה זה פעולה של 'קריאה לתוך החוק'… מדגישה את הצורך לעדכן את החוק למחשבים של ימינו אנו ומציאות השימוש בהם, ויפה שעה אחת קודם.
בית המשפט העליון, ינואר 2022 [1]
חקיקת המחשבים והחיפושים בישראל אינה מבחינה בין חיפוש במחשב שולחני לחיפוש בטלפון נייד או בטלוויזיה חכמה, אלא חלה באופן אחיד על כל חדירה או חיפוש ב"מחשב".[8] על רקע זה, הסקירה הטכנולוגית בפרק זה מתמקדת בטלפונים ניידים, שהם למעשה ה"מחשבים" והמצלמות הנפוצים בישראל,[9] והמונח "מכשירים חכמים" מתייחס לקבוצה רחבה של מכשירים בעלי יכולת עיבוד נתונים וגישה לאינטרנט, כגון טאבלטים, שעונים חכמים, עזרים ביתיים כגון Alexa או Google Home ועוד.
מכשירים חכמים וטלפונים ניידים במיוחד אוצרים כמות אדירה של מידע אישי, ולעתים מידע אינטימי של ממש. זאת, בהינתן שטלפונים ניידים מספקים שילוב נוח בין אמצעי תקשורת, מצלמה, פנקס, יומן, מכשיר ניווט, דפדפן, ארנק חכם ועוד. טכנולוגיות פורנזיקה דיגיטלית לחיפוש בטלפונים חכמים מאפשרות לרשויות אכיפת החוק גישה לכל הנתונים הללו ואחרים, בין אם אנשים שומרים את המידע הזה בטלפון במודע ובין אם המידע נוצר ונשמר תוך כדי פעילותם היומיומית. בכלל זה, אנשים שומרים בטלפון החכם לא רק כמויות עצומות של מידע, אלא גם תיעוד גאוגרפי מלא של תנועותיהם, לעיתים מבלי לדעת. כפועל יוצא, טלפונים ניידים ומכשירים חכמים מתעדים כמויות עצומות של מידע שמוגדר על ידי גורמי חקירה כמכרה זהב דיגיטלי.
כלים פורנזיים לחדירה ולחיקור של טלפונים ומכשירים חכמים אחרים מספקים גישה להיקפים עצומים של נתונים שאומנם נצברו אגב השימוש, אבל הם חושפניים באופן בלתי צפוי. כמפורט בהרחבה בפרק הבא, השימוש העיקרי של הכלים הוא איסוף וארגון יומני שיחות, רשימות אנשי קשר, מסרונים ותמונות. עם זאת, מכשירים חכמים אוצרים מידע נוסף שאותו ניתן לחלץ באמצעות הטכנולוגיות הפורנזיות הקיימות, כגון:
נתונים מתוכנות ייעודיות ויישומים (אפליקציות): מרבית התוכנות הייעודיות והאפליקציות בטלפונים חכמים יוצרות ושומרות נתוני משתמשים, כגון היסטוריית גלישה, נתונים ומדדים רפואיים, מידע פיננסי והיסטוריית תשלומים המתבצעים באמצעות הטלפון הנייד, תכתובות, שיחות באפליקציות היכרויות ועוד. הטכנולוגיות הפורנזיות שרשויות החקירה בישראל מפעילות יכולות להעתיק ולמשוך נתונים מהתוכנות והאפליקציות הפופולריות ביותר, והן מתעדכנות בקביעות לתמיכה במגוון אפליקציות חדשות.
נכון לשנת 2020 דווח כי הכלים של חברת Cellebrite, למשל, יכולים לחלץ ולנתח נתונים מלפחות 181 אפליקציות אנדרואיד, ולפחות 148 אפליקציות iOS: כלים כמו גוגל מפות, גוגל תמונות ו-Gmail; אפליקציות היכרויות כמו טינדר, גרינדר ו-OkCupid; אפליקציית Nike + Run; אפליקציות מדיה חברתית, כמו פייסבוק, אינסטגרם, טוויטר וסנאפצ׳ט; דפדפנים כמו כרום ופיירפוקס; ואפילו אפליקציות מסרים מיידיים מוצפנות, כמו סינגל וטלגרם.[10]
נתונים ש״נמחקו״: כלי זיהוי פלילי למחשבים ומכשירים ניידים יכולים לעיתים לגשת לנתונים ש"נמחקו״ מהמכשיר.[11] בדומה לאופן שבו קבצים שנמחקים במחשב מועברים בדרך כלל ל״סל המִחזור״, כך גם קובץ שנמחק מהטלפון על ידי המשתמש ניתן לעיתים לשחזור או אחזור. יתרה מכך, מחיקת הקובץ מהטלפון עצמו לא תמיד מוחקת אותו מגיבוי הענן של המשתמש, או ממגוון המקומות האחרים שבהם הוא נשמר או מגובה.
נתונים על אודות המידע (metadata): טלפונים מתעדים כמויות עצומות של נתונים הנוגעים לאופן שבו אנשים מתקשרים עם המכשיר – מידע שמוגדר על ידי יצרנים של כלים פורנזיים כ״מכרה זהב דיגיטלי״.[12] כלי זיהוי פלילי למכשירים ניידים יכולים לחלץ רשומות שמראות מתי אפליקציות הותקנו, היו בשימוש ונמחקו, כמו גם באיזו תדירות השתמשו בהן. נתונים אחרים מגלים מתי המכשיר הופעל או כובה, מתי המשתמשת קראה הודעה, האם ומתי בוצעה התחברות להתקני Bluetooth / Wi-Fi ופרטיהם, מילים שנוספו למילון המשתמשת (לרבות סיסמאות שלעיתים נוספות למילון המקומי), או תוכן של התראות או חיפושים בשירות החיפוש Spotlight המובנה במכשירי אייפון, שמציג תוצאות מהמכשיר ומהאינטרנט. בנוסף, טלפונים עשויים לאחסן צילומי מסך של אפליקציות פתוחות המוצגות למשתמשים כאשר הם עוברים בין יישומים פתוחים.[13] כל הנתונים הללו נשמרים ״מאחורי הקלעים״ כדי לשפר את ביצועי הטלפון או כדי לשרת את צורכי היצרנים, אך הם משאירים עקבות מפורטים להפליא שטכנולוגיות החקירה יכולות לנתח בעתיד.[14]
סיסמאות ופרטי התחברות לשירותים ציבוריים ומסחריים: במרבית המחשבים והמכשירים הניידים והדפדפנים המותקנים עליהם נשמרות סיסמאות המשתמש לאינספור שירותים ציבוריים ומסחריים, כך שטכנולוגיות פורנזיות לחדירה וחיפוש בטלפונים חכמים עשויות לחלץ את הסיסמאות ולנצלן עבור חילוץ מידע מאותם שירותים או משירותים אחרים שבהם נעשה שימוש באותן סיסמאות.[15]
על רקע זה, גם ערכאות המשפט בישראל החלו להכיר בכך שההתקדמות הטכנולוגית ביכולותיהם של טלפונים ניידים, יחד עם תפקידם ההולך וגובר בביצוע פעולות יום-יומיות, הופכת אותם למקור של מידע אישי בהיקפים חסרי תקדים.[16] לא רק תמונות, הודעות דואר אלקטרוני, יומן אישי, מידע רפואי, היסטוריית גלישה באינטרנט וכיו"ב, אלא גם מידע פרטי בעל רגישות גבוהה שבעל המכשיר לעיתים אינו מודע אליו כלל, כגון מידע הנשמר באמצעות האפליקציות או בשרתיהן ומידע הנאגר על ידי מוצרי האינטרנט של החפצים שאליהם המכשיר מקושר (כגון עוזרים קוליים, שעוני כושר, שירותי בית חכם וכו').[17]
המשמעות המשפטית של הגידול החד בהיקף ובאינטימיות המידע שניתן להפיק מטלפונים חכמים, כפי שציין בית המשפט העליון בשנים האחרונות,[18] היא הצורך להתמודד עם הפגיעה חסרת התקדים של חיפוש משטרתי כלפי מי שמופעלות טכנולוגיות חדירה וחיפוש בנתונים הזמינים ממכשיר הטלפון הנייד שלו:
- בעוד שהחיפוש בביתו של אדם מוגבל באופן פיזי לתפיסה וחקירה בחומרים הרלוונטיים לחקירה בלבד, הטכנולוגיות הקיימות לחיפוש במכשיר הטלפון הנייד החכם שברשותו חושפות מידע עתק באשר למעשיו ומחשבותיו על פני תקופה ממושכת, המספרת לא רק על תחומי העניין של המשתמש או פעולות שביצע אלא גם על הנעשה במוחו, וכל זאת ללא יכולת סינון מראש בטרם התפיסה באופן המאפשר חשיפה ועיון בחומרים נרחבים הפורצים, באופן בוטה, את גבולות החקירה המבוצעת.
- שפע המידע האישי והחושפני הנאגר במכשירו של המשתמש, הנוצר מעצם השימוש התכוף בטלפון, ייתכן שאף מבלי שהאדם מודע לכך או שאף אינו בעל האפשרות הממשית להפסיק את איסוף הנתונים עליו בעת השימוש במכשיר, מביא לחשיפת פרטי אישיות, פנטזיות כמוסות וקווי מחשבה החורגים משליטתו של הנחקר כאדם באיסוף המידע, באופן העשוי לפגוע בכבודו.
- טלפונים ניידים מהווים כיום גם מפתח גישה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם: חשבונות ברשתות חברתיות, דואר אלקטרוני, מידע רפואי, חשבונות בנק, מטבעות קריפטוגרפיים, אחסון קבצים מרוחק ועוד מבלי להזדקק לצווים נפרדים או לקביעת תוכנית חקירה מיוחדת עבור איסוף נתונים אלה, ובכך לחרוג מהגדרת החקירה ובמקרים רבים אף לחרוג ממטרתה.
- החיפוש במחשב ובמכשיר הטלפון חוצה אף מעבר לפגיעה בזכותו האישית לפרטיות של בעליו או של המחזיק בו, וכרוך לרוב גם בפגיעה ניכרת בפרטיותם של צדדים שלישיים, למשל מידע עסקי-סודי על מקום עבודתו של בעל המכשיר, מידע אישי כגון תמונות והתכתבויות עם חברים קרובים, בני ובנות זוג, כמו גם ילדים וקטינים ממשפחתו של בעל המכשיר.
- יכולת העיון של החשוד בהגשת מיצוי החקירה הפורנזית הנעשית בטלפון החכם מוגבלת באופן משמעותי מיכולתו לעיין בחומרי חקירה אחרים. זאת, הן נוכח תלות החשוד באספקת חומרי החקירה המוגשים לו על ידי גופי האכיפה, כאשר לרוב מדובר בתמצית בלבד, והן בשל המומחיות המקצועית הנדרשת לשם הבנת תהליך חילוץ המידע והבנתו.
התפתחות טכנולוגית נוספת המחייבת עדכון של הדין וההלכה לגבי חיפושים במחשב ובחומר מחשב מכוח פקודת החיפוש,[19] היא המעבר הנרחב למחשוב ענן, המעצים את היקף המידע הנתונים האישיים שאליהם ניתן לגשת באמצעות חיפוש בטלפון נייד.
המונח "מחשוב ענן" (Cloud Computing) מתאר מודל לשירותי תקשוב (ICT) מבוססי רשת מחשבים, המאפשר גישה למאגר משותף של משאבי מחשוב המצויים בשרתים מרוחקים, כגון אחסון מרוחק של קבצים ונתונים או יישומים ותוכנות שמשתמשי הענן יכולים להפעיל ללא צורך בהתקנתם על מכשירי הקצה (SaaS – Software as a Service).היישום המוכר והנפוץ של מחשוב ענן הוא אחסון קבצים ומידע באופן מרוחק, כדוגמת השירותים DROPBOX, גוגל דרייב ואחרים, להבדיל מהמודל המסורתי של מחשבים ומכשירים חכמים שבו הקבצים והמידע שהמשתמש יוצר או "מוריד" מאוחסנים על גבי מכשירי הקצה שברשותו (מחשבים וטלפונים חכמים של המשתמש הרגיל, ושרתים מקומיים בארגונים). יישום נפוץ נוסף של טכנולוגיית מחשוב ענן הוא בתחום התוכנה והעיבוד, כאשר ניתן לבצע פעולות עיבוד מידע באמצעות יישומים המופעלים על גבי שרתים מרוחקים, שאינם בבעלותו של משתמש הקצה. באופן זה, משתמשי קצה יכולים להפעיל תוכנות מורכבות באמצעות מכשירים "רזים" או "חלשים" אשר אינם נדרשים לכוח עיבוד או אחסון משמעותיים. כלומר, מחשבים רבי עוצמה בכל רחבי העולם הם שמבצעים את פעולות העיבוד והאחסון, ולא מכשירי הקצה של המשתמשים.כך, מחשוב ענן משנה באופן יסודי את פרדיגמת טכנולוגיות המחשוב והמידע, מסביבת חישוב אישית/ארגונית לסביבת חישוב מבוזרת, כאשר רשת האינטרנט מספקת לרוב את עמוד השדרה הנדרש כדי לספק את שירותי הענן. מחשוב הענן צובר חשיבות במהירות, כפי שמעידים היקפי הפריס ה והצמיחה של פלטפורמות ענן, כגון Azure של חברת מייקרוסופט, AWS של חברת אמזון ו-Google Cloud Platform, שהם ספקי שירותי ענן הגדולים ביותר, המשרתים מספר עצום של משתמשים פרטיים, ארגונים וגופי ממשל.[20]
המשמעות העיקרית של מהפכת מחשוב הענן בנוגע לחיפושים במחשבים ובמכשירים חכמים היא היכולת לגשת במחי "לחיצת כפתור" להיקף אדיר של נתונים אישיים של בעל המכשיר (וצדדים שלישיים), גם אם הם לא נוצרו במכשיר בו נערך החיפוש או נשמרו על גביו. בעידן מחשוב הענן הנוכחי, נתונים שנוצרו במכשיר אחר עשויים להיות שמורים או זמינים לצפייה בטלפון, ונתונים מהטלפון עשויים להיות מגובים בענן – כאשר ניתן לגשת בפשטות לנתונים ומשאבי ענן נוספים דרך רשת האינטרנט באמצעות אימות המורשים לגישה.
כלי החקירה הפורנזיים מביאים בחשבון את כל האפשרויות, וספקים רבים מציעים תכונות או מוצרים ייעודיים לחילוץ גיבויים משירותי ענן ופרטי חשבון אחרים, כמפורט בהרחבה בפרק הבא.
"למרבה הצער החקיקה הקיימת בכל הנוגע לחיפוש במחשבים נשרכת אחרי המציאות הטכנולוגית, המתפתחת בקצב מהיר מאוד… נוכח קיומן של טכנולוגיות שבאו אל חיינו בשנים האחרונות ושינו ללא היכר את גישתנו למידע מקוון. אם בעבר היה המידע המקוון נשמר על כוננים פיזיים שהיו מצויים בהישג ידו של בעל המידע, כיום טכנולוגיית ה"ענן" מאפשרת שמירת מידע על שרתים מרוחקים (לרבות כאלו הממוקמים מחוץ לגבולות ישראל), והגישה למידע זה אפשרית ממגוון מקורות, ואף ממספר מחשבים בו-זמנית".
כפי שציין לאחרונה בית המשפט העליון, שינויים מרחיקי לכת אלו באשר להיקף ולאופן שבו מופקים ונשמרים "חומרי מחשב" הכוללים פרטים אישיים ואינטימיים על מחזיקיהם של מכשירים חכמים מחייבים עדכון של המסגרת המשפטית לאסדרת החיפוש והחדירה אליהם.[21] עם זאת, בעוד שבתי המשפט מכירים בכך שחדירה וחיפוש בטלפונים חכמים מאפשרת לרשויות החקירה גישה להיקף חסר תקדים של מידע אישי ורגיש, המסגרת החקיקתית המיושנת של דיני החיפוש בישראל אינה מספקת פיקוח וביקורת מספקים כנגד שימוש מופרז, לא-מידתי או לא-מפוקח דיו בכלים טכנולוגיים רבי עוצמה לפריצה ולחיפוש במכשירים חכמים ובחשבונות הענן המקושרים אליהם, כמפורט להלן בפרקים השונים של מסמך זה.
מקורות
[1] דנ"פ 1062/21 אוריך נ' מדינת ישראל (11.1.2022), פס' 21 לחוות דעתה של השופטת ברק-ארז.
[2] חקיקת המחשבים והחיפושים בישראל אינה מבחינה בין חיפוש במחשב שולחני לחיפוש בטלפון נייד או בטלוויזיה חכמה, אלא חלה באופן אחיד על כל חדירה או חיפוש ב"מחשב". על רקע זה, הסקירה הטכנולוגית בפרק זה מתמקדת בטלפונים ניידים, שהם למעשה ה"מחשבים" והמצלמות הנפוצים בישראל, והמונח "מכשירים חכמים" מתייחס לקבוצה רחבה של מכשירים בעלי יכולת עיבוד נתונים וגישה לאינטרנט, כגון טאבלטים, שעונים חכמים, עזרים ביתיים כגון Alexa או Google Home ועוד.
[3] "השימוש הרווח במכשיר הטלפון הנייד כאמצעי גישה לאינטרנט (מרשתת) פותח צוהר נוסף לעיון בנסתרות ליבו של בעל המכשיר, בעמדותיו הפוליטיות, בתחביביו ובתוכניותיו לעתיד… לא אחת מכשירי הטלפון הניידים כוללים תיעוד מדויק של המקומות שבהם שהה בעל המכשיר, התכתבויות אישיות ואינטימיות, ומידע על חבריו ועל טיב הקשר עימם, לצד מידע עסקי רגיש… אולם לפעולה זו מחיר כבד: היא פוגעת באופן חמור ביותר בפרטיותו של הנחקר… מעבר לפגיעה העצמאית בפרטיותם של הנחקר ושל מכריו, הנחקר אף עלול לחשוש כי חוקר המשטרה יעשה שימוש במידע רגיש המתגלה בהודעותיו בכדי לגרום לו לשתף פעולה בחקירה". בש"פ 7917/19 אוריך נ' מדינת ישראל (25.12.2019), פס' 19 לפסק דינו של כבוד השופט אלרון.
[4] בש"פ 5105/20 שמעון נ' מדינת ישראל, פסקה 24 לפסק דינו של השופט אלרון (25.5.2021) ("כ-24,000 צווי חיפוש במכשירי טלפון נייד התבקשו – וניתנו – בשנת 2019").
[5] ראו להלן פרק ד.
[6] דברי שר המשפטים גדעון סער בדיון שהתקיים ביום 2.2.2022 בוועדת חוקה חוק ומשפט (קישור); הצעת חוק-יסוד: זכויות בהליך הפלילי (קישור); דברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (מס' 18), התשפ"ב-2021 (קישור).
[7] דנ"פ אוריך, לעיל ה"ש 1.
[8] סעיף 1 לחוק המחשבים, התשנ"ה-1995 (להלן: "חוק המחשבים), מגדיר מחשב כך: "מכשיר הפועל באמצעות תוכנה לביצוע עיבוד אריתמטי או לוגי של נתונים וציודו ההיקפי, לרבות מערכת מחשבים, אך למעט מחשב עזר (מחשב המסוגל לבצע פעולות חיפוש אריתמטיות בלבד ופעולות הכרוכות בביצוע פעולות כאמור)".
[9] על פי נתוני הלמ"ס, נכון לשנת 2020, ל-88% מהאוכלוסייה בישראל היה טלפון חכם, ונכון לשנת 2021, רק 70% מהציבור הישראלי עשה שימוש במחשב אישי ול-17.5% ממשקי הבית אין מחשב אישי כלל. על פי הערכות משנת 2017, כ-85% מכלל התמונות בעולם צולמו בטלפונים חכמים, ומספר התמונות שצולמו מדי שנה בעולם הוכפל מ-660 מיליארד בשנת 2013 ל-1.2 טריליון בשנת 2017. ראו: Felix Richter, "Smartphones Cause Photography Boom" (31.8.2017).
[10] Koepke et al., Upturn Report: Mass Exctraction (2020) (קישור) (להלן: Upturn Report).
[11] Upturn Report, שם, בעמ' 21; Cellebrite UFED product overview (קישור).
[12] Mati Goldberg, "How a Suspect's Pattern-of-life Analysis is Enhanced with Data" (13.6.2019
).
[13] Upturn Report, לעיל ה"ש 10, בעמ' 22; Cellebrite, "UFED, UFED Physical Analyzer, UFED Logical Analyzer, & Cellebrite Reader v7.28", Release Notes (2020).
[14] Upturn Report, שם, בעמ' 22.
[15] להרחבה ראו להלן פרק ב.
[16] ע"פ 8627/14 דביר נ' מדינת ישראל, פס' 7 (2015).
[17] ראו למשל: בש"פ 6071/17 מדינת ישראל נ' פישר, פס' 10 ("מדובר בחומר רב שדרכו ניתן ללמוד גם על 'סיפור חייו' של המשתמש… דרך המקומות בהם שהה, האנשים עימם שוחח ותכני השיחה ('סוד השיח'), רעיונות, הגיגים, תחביבים, חברים, ידידים, מידע אינטימי ומידע עסקי, תחומי עניין וסקרנות (האתרים אליהם גולש המשתמש) ועוד…").
[18] ראו למשל עניין פישר, שם; עניין שמעון, לעיל ה"ש 4, בפס' 2 לפסק דינה של השופטת ברון. עם זאת, ראוי להדגיש כי קריאתו של בית המשפט העליון לחיזוק ההגנה מפני הפולשנות והחודרנות של חדירה וחיפוש במכשירים חכמים מכוונת לגופי האכיפה (משטרה, רשויות המס וכו'), להבדיל מגופי הביטחון כגון שב"כ או מוסד.
[19] פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: פקודת החיפוש).
[20] דוגמה ליישום של ארכיטקטורת מחשב ענן על ידי גופי ממשל בישראל היא פרויקט "נימבוס" (קישור).
[21] דנ"פ אוריך, לעיל ה"ש 1, בפס' 64 לפסק דינה של הנשיאה חיות ובפס' 7 לפסק דינו של השופט סולברג.
