חומרי הראיות מצויים בתיק החקירה, וחלקו הופך גלוי לצדדים עם הגשת כתב אישום / מכתב שימוע. כאשר נעשה שימוש בטכנולוגיות פורנזיות לצורך חדירה או מיצוי נתונים דיגיטליים, החומרים הרלוונטיים לחקירה נשמרים בתיק ככל חומר חקירה אחר, עד לביעורו של התיק.
עם זאת, תהליך הפקת הראיות מטלפונים חכמים וחשבונות ענן כרוך לרוב ביצירת העתק דיגיטלי מלא של המכשיר הנחפש (לרבות חומרים שאינם רלוונטיים לחקירה או לא בגדרו של צו החדירה), הנשמר בשרתי מעבדות ההפקה או בכוננים קשיחים שנארזים ונשמרים לצורכי המשפט כראיה מקורית. חומרים אלו מכילים את כל עולמו של בעל המכשיר ובמקרים רבים גם מידע אישי על צדדים שלישיים, אך איננו יודעים מה עולה בגורלם לאחר סיום החקירה או ההליך המשפטי.
בהיעדר אסדרה חקיקתית ייעודית של שמירת החומרים הדיגיטליים שחולצו ממכשירי טלפון וחשבונות ענן – לצרכים ראייתיים או אחרים – חולשת על מישור זה ההלכה הכללית כי שמירת מוצגים או חומרים תיעשה לפי שיקול דעתו של בית המשפט.[87]
מקורות
[87] כמובן בכפוף לכל דין, ובעיקר חוק הגנת הפרטיות, חוק הארכיונים ותקנותיהם.
