מערכת החינוך הפורמלית היא זירה מרכזית לפיתוח אוריינות מדיה ומידע. בדרך כלל, התלמידים, אשר נחשפים לכמויות אדירות של מידע ברשת, אינם מקבלים כלים שיטתיים להעריך את אמינותו.[2] הסיבות לכך הן אי־הגדרת נושא זה כחלק ממקצועות החובה בבתי הספר, פערים בהכשרת מורים ומחסור בחומרי לימוד מתאימים. מצב זה מתבטא, בין היתר, בהסתמכות לא ביקורתית על תוצאות חיפוש או על תשובות של מערכות בינה מלאכותית, בקושי לזהות מידע כוזב, ובנטייה לשתף תכנים בלי לבדוק את אמינותם.
ההמלצה המקצועית, על פי המחקר והניסיון מרחבי העולם, היא להפוך אוריינות מדיה ומידע לחלק אינטגרלי בתוכניות הלימודים – לא רק כמקצוע נפרד, אלא גם כרכיב רוחבי בכל המקצועות.
בשנת 2029 צפוי להתווסף ל־PISA – מבחן ההערכה הבין־לאומי שבוחן את מיומנויותיהם של בני 15 ברחבי העולם – תחום חדש: אוריינות מדיה ובינה מלאכותית (MAIL). בשונה מבחינה טכנית של ידע ושימוש במחשבים, כאן תיבדק יכולתם של התלמידים להעריך בביקורתיות תוכן דיגיטלי, להבין כיצד פועלות פלטפורמות מדיה ומערכות בינה מלאכותית, ולהתנהל באופן אתי ואחראי בסביבה המקוונת. הוספתו של תחום זה הופכת את אוריינות המידע, המדיה והבינה המלאכותית למיומנות הנמדדת רשמית בקנה מידה בין־לאומי, והצורך להכין את התלמידים למבחן מספק למערכת החינוך הזדמנות לשלב תחומים אלו בתוכניות הלימודים באופן נרחב ושיטתי.
אפשר להתחיל בפעולות פשוטות יחסית, כגון הקדשת שיעורים ייעודיים לנושא,[3] שילוב פעילויות הקשורות לאוריינות מידע ומדיה בשגרת הלימודים הרגילה, תוך שימוש בדוגמאות אקטואליות מעולמם של התלמידים, ותרגילים של בדיקת תכנים המופצים ברשתות החברתיות או מידע המתקבל מכלי בינה מלאכותית. בהמשך, ניתן להרחיב את הפעילויות לתוכניות בית־ספריות ולפיתוח מיומנויות מורכבות יותר.
המלצות לפעולה במערכת החינוך הפורמלית
גיבוש אסטרטגיה לאומית ותוכנית לימודים ספירלית (K-12)
- הקמת ועדה רב־תחומית: משרד החינוך ימנה ועדה שתכלול מומחים לאוריינות מדיה לצד אנשי חינוך, טכנולוגיה ואומנות, לשם גיבוש מדיניות כוללת ואחידה שתמנע פיצול בין המסלולים השונים.
- תוכנית לימודים מחייבת: הטמעת תוכנית לימודים ספירלית החל מגיל הגן ועד סוף התיכון. התוכנית תפותח בהלימה לסטדנרטים בין־לאומיים ותקיף את מיומנויות הליבה של אוריינות מדיה ובינה מלאכותית (MAIL): גישה ושימוש, ניתוח, הערכה, יצירה, השתתפות ושיתוף פעולה[4].
מומלץ ליצור תוכנית לימודים שתשולב במקצועות השונים בהתאם לסוגי התכנים והמיומנויות הנלמדים בהם – חינוך לשוני (שפת אם, אנגלית), חינוך אזרחי, חינוך מדעי (STEM), ומדעי הרוח והמורשת. תוכנית הלימודים תתבסס, בין היתר על העקרונות הבאים:
- ממיומנות טכנית לאוריינות הומניסטית: מעבר מדגש על "אוריינות דיגיטלית" צרה, המתמקדת בשימוש בטכנולוגיה, לתפיסה רחבה של אוריינות מידע ומדיה, הכוללת הבנת מנגנוני השפעה, ייצוגים חברתיים ודילמות אתיות.
- חינוך לאזרחות דיגיטלית: פיתוח הכישורים הדרושים להשתתפות מכבדת ואחראית בשיח הציבורי, תוך הבנת כוחו של המידע בכל הנוגע לעיצוב זהות אישית ולאומית.
- תפיסת ה־Onlife: חינוך לאיזון בריא בין החיים הדיגיטליים לחיים הפיזיים ופיתוח "שלומות דיגיטלית" (Cyber Wellness), מתוך הבנה שהמרחב המקוון הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות.
- שילוב אוריינות מידע ומדיה כמרכיב רוחבי בכל תחומי הדעת: בנוסף לתוכנית הלימודים הייעודית, יש לשלב את אוריינות המדיה בכלל המקצועות. למשל: ניתוח מקורות בשיעורי היסטוריה, הערכת אמינותו של מידע מדעי בשיעורי מדעים, בחינת טיעונים ושימוש בשפה בשיעורי אזרחות ושפות, ועוד ועוד. יש חשיבות להגדרת יעדים מדידים ומספר שעות לימוד של אוריינות מידע ומדיה במקצועות השונים, כמו גם לשילוב מטלות הקשורות אליה בבחינות.
המלצות לתכנים ופעילויות לקידום תחום האוריינות בבתי ספר
- הקמת מאגר משאבים: מאגר המשאבים יכלול תכנים ופעילויות שעברו בקרה מקצועית ותוכנית. המאגר יהיה מאורגן לפי נושאי לימוד ולפי מיומנויות, ויהיה נגיש למורים מכלל המקצועות המעוניינים לשלב אוריינות מדיה בשיעוריהם. דוגמה למאגר כזה הוא MediaSmarts (קנדה).[5]
- אירועים שנתיים: השתתפות בשבוע אוריינות המדיה והמידע העולמי[6] באמצעות פעילויות בית ספריות וקהילתיות.
- הכשרות שנתיות: עריכת הכשרות שנתיות קבועות לכל צוותי ההוראה בנושאי אוריינות מידע ומדיה, במטרה לעדכן את המורים בהתפתחויות המרכזיות במרחב הדיגיטלי ולהעניק להם כלים להתמודדות עם אתגרי התקופה. ההכשרות יעסקו בנושאים אקטואליים כמו בינה מלאכותית יוצרת, מידע כוזב, השפעתם של אלגוריתמים על צריכת מידע, מידת אמינותם של מקורות שונים, פרטיות ובטיחות ברשת, ושימוש ביקורתי בכלים דיגיטליים. לצד הידע התיאורטי, ההכשרות יכללו כלים מעשיים, מערכי פעילות ודוגמאות מהשטח, שיאפשרו למורים לשלב את העקרונות הנלמדים בעבודתם היום־יומית ובהוראה בכיתה.
שינוי פדגוגי וארגוני בבתי הספר
- מינוי רכזי אוריינות מידע ומדיה: בכל מוסד חינוכי יוגדר בעל תפקיד ייעודי שירכז את הפעילות בנושא ויוביל את שילוב התחום במקצועות השונים. יש להקדיש לתפקיד זה שעתיים שבועיות לכל הפחות.
- למידה מבוססת פרויקטים (PBL) ויצירה: שיטה פדגוגית המקדמת מחקר וחשיבה ביקורתית, ומעודדת הפקת תוצרים ממשיים. במסגרת זו אפשר להתמקד ביצירת תכנים (סרטונים, פודקאסטים, קמפיינים חברתיים) בידי התלמידים.
הערכה ומדידה
- שילוב מטלות הקשורות לאוריינות מידע בבחינות במקצועות השונים: לדוגמה, למבחן בביולוגיה ניתן להוסיף מטלת הערכה ביקורתית של סרטוני משפיענים בתחום התזונה. מבחן בתנ"ך יכול לכלול מטלת הערכה של אמינות המידע שהתקבל מכלי בינה מלאכותית.
- מעבר לכלי הערכה חלופיים: הסתמכות על תיקי עבודות, יומני צפייה ופרויקטים מעשיים ככלי הערכה מרכזיים, המאפשרים לבחון, מלבד ידע תיאורטי, גם עמדות ערכיות ומיומנויות יישומיות.
💡להעשרה נוספת, מומלץ לעיין גם במשאב הבא:
Guidelines for teachers to foster digital literacy and tackle disinformation, European Commission – מדריך של הנציבות האירופית לאנשי חינוך, המציע כלים מעשיים, מערכי שיעור והמלצות לקידום אוריינות דיגיטלית וחשיבה ביקורתית ולהתמודדות עם דיסאינפורמציה במערכת החינוך
פלטפורמת פיתוח היכולות של סוכנות ההגנה השוודית (Psychological Defence Agency) – פלטפורמה של הסוכנות השוודית להגנה פסיכולוגית, המציעה ידע, כלים והדרכה לארגונים לצורך היערכות, זיהוי והתמודדות עם השפעה זרה עוינת, דיסאינפורמציה ותעמולה, ולחיזוק החוסן הארגוני בתחום המידע.
[2] OECD. (2021). 21st-century readers: Developing literacy skills in a digital world. OECD Publishing. https://doi.org/10.1787/a83d84cb-en; Ben Amram, S., Aharony, N., & Bar Ilan, J. (2021). Information literacy education in primary schools: A case study. Journal of Librarianship and Information Science, 53(2), 349-364. https://doi.org/10.1177/0961000620938132; Primor, L., Hadar, L. L., Barzilai, S., Goldfarb Cohen, S., & Copti-Mshael, T. (2026). Fostering critical evaluation of online information sources across the curriculum. Thinking Skills and Creativity, 59, 102015. https://doi.org/10.1016/j.tsc.2025.102015
[3] ברזלי, ש', הדר, ל', גולדפרב כהן, ש', פרימור, ל', קובטי־משיעל, ת' וסבן, א' (2026). ללמוד וללמד את מיומנויות דמות הבוגר.ת: יישום ובחינה של מודל למידה מקצועית של מורים.ות לקידום הוראה והערכה של אוריינות מידע דיגיטלית – דו"ח מסכם. אוניברסיטת חיפה;
Primor, L., Hadar, L. L., Barzilai, S., Goldfarb Cohen, S., & Copti-Mshael, T. (2026). Fostering critical evaluation of online information sources across the curriculum. Thinking Skills and Creativity, 59, 102015. https://doi.org/10.1016/j.tsc.2025.102015
[4] OECD. (2026). Navigating an evolving digital world: First draft of the PISA 2029 Media and Artificial Intelligence Literacy (MAIL) assessment framework. OECD
[5] MediaSmarts. (n.d.). Use, understand & engage: A digital media literacy framework for Canadian schools – overview.
[6] UNESCO. (n.d.). Global media and information literacy week.
