א. בדיקת עובדות במהלך מלחמת ישראל-איראן: תמונת מצב
חלק זה מציג את הממצאים שעלו מניתוח של מאות פרסומים (N=534) מטעם גופי בדיקות עובדות ברחבי העולם שעסקו בתוכן כוזב ודיסאינפורמציה שהופצו בחודש יוני 2025, במהלך מלחמת ישראל-איראן, על בסיס מאגר הבדיקות Fact Check Explorer של גוגל. הממצאים כוללים מידע הן על גופי בדיקת העובדות עצמם והן על התכנים שבדקו.
1. מיפוי גופי בדיקת העובדות ברחבי העולם
1.1. מדינות המקור של ארגוני בדיקת העובדות
מאגר בדיקות העובדות שפורסמו בנושא המלחמה בין ישראל לאיראן בתקופה הנבדקת כלל 47 גופים שונים מרחבי העולם שבחנו טענות ופרסומים על המלחמה.[1] בטבלה הבאה מפורטת רשימת הגופים שפרסמו למעלה מעשר בדיקות שונות של פרסומים כאלה במהלך התקופה הנבדקת, לצד המדינה בה רשום כל גוף.
הארגון שפרסם את מספר הבדיקות הגדול ביותר הוא Misbar (مسبار) – גוף בדיקת עובדות שמרכזו בירדן, עם 134 בדיקות. הבא אחריו הוא ארגון החדשות AFP – גוף בין-לאומי שמרכזו בצרפת ושלוחותיו ברחבי העולם מפרסמות בדיקות בשפות שונות, עם 64 בדיקות, ואחריהם Newtral (ספרד), Newschecker (הודו), BOOM (הודו) Teyit (טורקיה), ו-FACTLY (הודו), עם 31, 30, 24, 23, ו-22 בדיקות בהתאמה.
| גוף בדיקת עובדות | כמות הבדיקות | שיעור מסך בדיקות העובדות שנכללו |
|---|---|---|
| Misbar (Jordan) | 134 | 25% |
| AFP (France – International)[2] | 64 | 12% |
| Newtral (Spain) | 31 | 6% |
| Newschecker (India) | 30 | 6% |
| BOOM Fact Check (India) | 24 | 4% |
| Teyit (Turkey) | 23 | 4% |
| FACTLY (India) | 22 | 4% |
| Alt News (India) | 19 | 4% |
| The Quint (India) | 18 | 3% |
| Factnameh (Canada) | 18 | 3% |
| Doğruluk Payı (Turkey) | 13 | 2% |
| Lead Stories (USA) | 10 | 2% |
| Snopes (USA) | 10 | 2% |
טבלה 1: כמות בדיקות עובדות לפי ארגון
המחקר כולל בדיקות שביצעו ארגונים מ-23 מדינות שונות, רובן באירופה ואסיה. בבחינת מספר הבדיקות שפורסמו לפי מדינה, ניתן לראות כי הודו וירדן נמצאות בראש הרשימה. בהודו הבדיקות בוצעו בידי תשעה גופים שונים, בעוד בירדן רובן המוחלט פורסם בידי Misbar, שגם פרסם את מספר הבדיקות הגדול ביותר ביחס לשאר הארגונים שנבחנו במחקר.
| מדינה | מספר גופי בדיקת עובדות בכל מדינה | מספר הבדיקות שפורסמו |
|---|---|---|
| הודו | 8 | 136 |
| ירדן | 3 | 136 |
| צרפת (בינלאומי) | 7 | 64 |
| טורקיה | 2 | 36 |
| ספרד | 2 | 35 |
| ארצות הברית | 3 | 21 |
| קנדה | 1 | 18 |
| ברזיל | 3 | 12 |
| אוסטרליה | 1 | 9 |
| תימן | 1 | 9 |
| פיליפינים | 2 | 8 |
| מקסיקו | 1 | 8 |
| אסטוניה | 1 | 7 |
| גרמניה | 2 | 6 |
| מצריים | 1 | 6 |
| פולין | 1 | 6 |
| בריטניה | 1 | 5 |
| צרפת | 2 | 4 |
| קולומביה | 1 | 3 |
| פורטוגל | 1 | 2 |
| יוון | 1 | 1 |
| יפן | 1 | 1 |
| סרי לנקה | 1 | 1 |
טבלה 2: מספר גופי בדיקת עובדות וכמות בדיקות עובדות לפי מדינה
2.1. שפות הבדיקות
הבדיקות שנכללו במחקר פורסמו בשפות רבות ומגוונות. חלק מהארגונים פרסמו בדיקות במספר שפות במקביל, בהתאם למטרותיהם ולקהלי היעד שלהם, ולא רק בשפה הרשמית של המדינה שבה הם פועלים. ארגונים הודיים, למשל, מרבים לפרסם בדיקות באנגלית. בדיקות העובדות שנבחנו במחקר פורסמו ב-14 שפות שונות, כשהבולטת בהן היא אנגלית, עם 198 פרסומים (37% מהבדיקות), אחריה ערבית – 131 פרסומים (25% מהבדיקות), ובמקום השלישי ספרדית, עם 54 פרסומים (10% מהבדיקות). שפות נוספות שבהן נמצאו יותר מעשרה פרסומים הן טורקית, הינדית, פורטוגזית, פרסית וצרפתית.
תרשים 1: פילוח של מספר הבדיקות לפי שפות
2. ניתוח תוכן של פרסומי הבדיקות
בחלק זה מוצגים הממצאים שעלו מניתוח התכנים אותם בחנו גופי בדיקת העובדות. חשוב להדגיש כי המחקר הנוכחי מוגבל לבחינת הבדיקות שפורסמו בנוגע לתכנים כוזבים על המלחמה, ולא מתיימר להביא ניתוח או בחינה של כלל התכנים הכוזבים שהופצו במסגרת המלחמה. עם זאת, הנחת היסוד בבסיסו היא שבאמצעות בחינה של בדיקות העובדות שפרסמו במהלך המלחמה עשרות ארגונים בין-לאומיים מקצועיים מובילים, ממגוון מדינות ובשפות שונות, נוכל לקבל תמונת מצב מייצגת של סביבת המידע הכוזב על המלחמה תוך כדי התרחשותה, וכך להבין מגמות בולטות של הפצת דיסאינפורמציה ותוכן שקרי בקונפליקטים ועימותים מזוינים בין מדינות.
2.1 פורמט התוכן
ניתוח פורמט התכנים שנבדקו בידי גופי בדיקת העובדות מעלה כי רובם המוחלט היו בפורמט וידאו (84%). מלבדם נבדקו תמונות בשיעור נמוך בהרבה (13%), ורק מעט טקסטים (3%). אם כן, מרבית התכנים הכוזבים שנבדקו בתקופת המלחמה בידי הגופים המובילים בעולם היו תכנים ויזואליים.
תרשים 2: התפלגות פורמט התוכן של בדיקת העובדות
2.2. סוגי דיסאינפורמציה מרכזיים במלחמת ישראל-איראן
חלק זה עוסק בניתוח התכנים הכוזבים שבדקו גופי בדיקת העובדות במהלך המלחמה ביחס לסוג המניפולציה, ההטעיה או הזיוף שנכללו בהם. נעשתה חלוקה לשבעה סוגי דיסאינפורמציה מרכזיים, בהתאם למחקרים בולטים בתחום:[3] הוצאה מהקשר של זמן, מקום או מסגור, תוכן שנוצר באמצעות AI, פברוק טענות, מניפולציה והתחזות.[4]
תרשים 3: התפלגות סוגי הדיסאינפורמציה שנבדקו במהלך המלחמה
מניתוח סוגי ההטעיה שנכללו בבדיקות השונות עולה כי מרבית התכנים שנבדקו (76%) כללו הוצאה מהקשר של זמן (Out of Date). כלומר, בדיקת העובדות מצאה כי האירוע המדובר התרחש או פורסם בזמן אחר מכפי שנטען. לדוגמה, תכנים רבים שפורסמו בזמן המלחמה התרחשו בפועל בעימות הקודם בין ישראל לאיראן, בשנת 2024, או בעימותי עבר אחרים ברחבי העולם.
תמונה 1: סרטונים ישנים של תקיפות טילים איראניים על ישראל[5]
חלק גדול מהבדיקות (71%) עסק בתוכן שכלל מסגור או הקשר שגוי (False Connection), כלומר עובדות נכונות המוצגות בהקשר שמעניק להן משמעות שונה מזו המקורית או מנוגדת לה, גם אם הזמן והמיקום המצוינים מדויקים. לדוגמה, נבדקה טענה על הפגנה בארה"ב, שאומנם התרחשה בזמן המלחמה ובמקום שצוין, אך ניתן לה מסגור כוזב – נטען שהיא הייתה קשורה למלחמה, על אף שעסקה בנושא אחר לגמרי.
תמונה 2: סרטון של הפגנה בסן דייגו נגד מצעד יום הצבא של טראמפ ומדיניות הממשל, שהוצג כתיעוד של אמריקאים המוחים נגד התקיפה האמריקאית באיראן[6]
לאחר מכן, יותר ממחצית התכנים (63%) הוצאו מהקשר מבחינת מיקום (Out of Place), כלומר, בדיקת העובדות הוכיחה כי המקרה המתועד התרחש במקום אחר מכפי שנטען. לדוגמה, טענות על פגיעות של טילים איראניים בישראל ליוו סרטונים או תמונות שצולמו במקומות אחרים, כמו סין ולבנון.
תמונה 3: זו לא תמונה של שרפה בישראל בעקבות פגיעת טילים איראניים, אלא של שרפה שהתרחשה ב-2009 במלון בסין[7]
תמונה 4: סרטון של הפצצה ישראלית בלבנון, ולא הפצצה איראנית של מבנה צבאי בישראל[8]
מלבד תכנים אמיתיים שהוצאו מהקשר של זמן, מקום או מסגור, הניתוח חושף כי 20% מהתכנים שנבדקו במהלך המלחמה נוצרו באמצעות טכנולוגיות וכלים של בינה מלאכותית יוצרת (Generative AI) – בעיקר תמונות או סרטונים מזויפים. לדוגמה, תמונות וסרטונים המדמים הרס מבנים ותשתיות בישראל או הפלת מטוסים ישראליים, סרטון בו חייל ישראלי נכנע ומתחנן בבכי לסיום המלחמה, או סרטונים של ישראלים המפגינים נגד המלחמה.
תמונה 5: סרטון שנוצר באמצעות AI המציג חייל ישראלי נכנע ומתחנן לרחמים מאיראן[9]
בנוסף, 15% מהתכנים שנבדקו עסקו בטענות מפוברקות לגמרי (Fabricated) – אירועים, פעולות או אמירות חסרי כל אחיזה במציאות. התכנים המפוברקים כללו למשל טענות על התרסקות מטוסים ישראליים באיראן ונפילת טייסים בשבי, או על תקיפה גרעינית – מצד איראן וגם מצד ישראל. גופי בדיקת העובדות ההודיים, למשל, עסקו בהרחבה בהדיפת הטענה כי ארה"ב חדרה למרחב האווירי של הודו בדרכה לתקוף באיראן.
תמונה 6: הפרכת הטענה השקרית שארה"ב פלשה למרחב האווירי של הודו בדרך לתקיפה באיראן[10]
תמונה 7: פרסום שקרי ברשת X על הפצצת איראן בפצצה גרעינית[11]
לבסוף, 2% מהתכנים כללו התחזות (Imposter) לגורם רשמי או מוסמך כלשהו. כלומר, בדיקת העובדות טענה כי התוכן הוצג תוך התחזות למקור אחר, או כלל הצהרה שקרית שמקור מסוים פרסם לכאורה. לדוגמה, טענה כוזבת שנשיא איראן התפטר בצירוף מכתב התפטרות מזויף, או סרטון דיפ-פייק שבו מצהיר פוטין כי רוסיה תומכת באיראן – הצהרה שלא הייתה ולא נבראה.
תמונה 8: מכתב ההתפטרות המזויף של נשיא איראן[12]
לסיכום, מהניתוח עולה כי מרבית התכנים כללו הוצאה מהקשר של זמן, מקום או מסגור, ובפער ניכר מאלה הבדיקות עסקו בזיופים שנוצרו באמצעות AI וטענות מפוברקות. בדיקות מעטות בלבד עסקו בתכנים אשר עברו מניפולציה שלא באמצעות AI, או כללו אלמנטים של התחזות. כלומר, רובם הגדול של התכנים המטעים שנבדקו לא כללו בדיות מוחלטות אלא נשענו על תיעודים אמיתיים והעצימו אותם או סילפו את העובדות לגביהם.
חשוב להדגיש כי תוכן כוזב ומידע מטעה או מניפולטיבי יכול להתבסס על מספר סוגים של דיסאינפורמציה או הטעיה בו זמנית. על כן, בדקנו גם את החפיפות בין הסוגים השונים. כצפוי, נמצאה חפיפה גבוהה בין הסוגים השונים של הוצאה מהקשר. כמו כן, יש חפיפות רבות בין תכנים שהוצאו מהקשר של מקום לתכנים שנוצרו באמצעות AI, ובין תכנים שפוברקו לגמרי לתכנים שהוצאו מהקשר.
בפילוח של הפורמט ביחס לסוג הדיסאינפורמציה עולה כי רוב תוכני הווידאו הם כאלו שהוצאו מהקשר כלשהו – של זמן (82%), מקום (68%) או מסגור (77%), ומיעוטם הם תוצרת AI (17%) וטענות שפוברקו (12%). מעניין לציין כי ב-41% מהתמונות הופיעו תכנים שהייתה בהם מעורבות של AI. רוב התכנים הטקסטואליים כללו טענות מפוברקות (56%), ובשיעור נמוך יותר התחזות (17%).
| תוכן שנוצר ב-AI | מניפולציה | התחזות | הוצאה מהקשר של זמן | הוצאה מהקשר של מקום | מסגור או הקשר שגוי | פיברוק טענות | |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| טקסט | 6% | 11% | 17% | 6% | 6% | 6% | 56% |
| וידאו | 17% | 4% | 2% | 82% | 68% | 77% | 12% |
| תמונה | 41% | 9% | 6% | 47% | 46% | 46% | 32% |
טבלה 3: התפלגות סוגי הדיסאינפורמציה באחוזים לפי פורמט התוכן
2.3. תמות מרכזיות
עבור כל בדיקת עובדות, המקודדים זיהו וסימנו תמות מרכזיות שהופיעו בתוכן הנבדק. מטרת הקידוד הייתה לנסות ולזהות מגמות, נרטיבים או דפוסים חוזרים בתכנים הכוזבים שהופצו סביב המלחמה. לאחר קידוד כל הבדיקות התקבלו שמונה תמות מרכזיות: נזק פיזי (בעיקר למבנים ותשתיות), פיצוצים, הפגנת כוח צבאי, בהלה ציבורית, מחאות אזרחיות, סוגיות פוליטיות, התרסקות (או הפלת) מטוסים, והתנקשויות באישים בכירים או מרגלים.[13]
תרשים 4: תמות מרכזיות בתוכני הדיסאינפורמציה שנבדקו
התמה הבולטת ביותר בתוכן שנבדק הייתה נזק פיזי לבניינים או תשתיות (44% מהבדיקות). תכנים כוזבים אלו כללו למשל את ההרס שגרמו לכאורה טילים איראניים למגדלי עזריאלי בתל אביב, או שדה תעופה באיראן שנחרב כתוצאה מתקיפות ישראליות, במטרה להעצים באופן כוזב את ממדי ההרס. תמה מרכזית נוספת עסקה בפיצוצים באתרים שונים (39%). תכנים אלו כללו תמונות וסרטוני וידאו של אש, עשן והתפוצצויות ברגעי הפגיעה, שיוחסו לתקיפה של אחד מהצדדים, על אף שפעמים רבות הם הוצאו מהקשרם, וכללו למשל דיווחים כוזבים שעסקו בתקיפות על מתקן הגרעין בפורדו או פיצוץ בנמל חיפה. נראה שתכנים המשתייכים לתמה הזאת הופצו במטרה לעורר פחד ואי-ודאות לגבי הפגיעה ורגעי הפיצוץ, וליצור תחושת כאוס תוך כדי מלחמה. תמה נוספת, שנמצאה בשיעור נמוך יותר, עסקה בהפגנת כוח צבאי (15%). תכנים אלו כללו למשל הצגה של מלאי פצצות ישראליות, או משאיות עמוסות טילים בדרכן לשיגור לעבר ישראל, ונועדו להרתיע ולהבהיל את האויב.
תמונה 9: סרטון המציג לכאורה תקיפה איראנית של בתי הזיקוק בחיפה, אולם מקורו הוא תרגיל כבאות שנערך ב-2015 בסין[14]
תמונה 10: סרטון ישן שהוצג כתקיפה אמריקאית על איראן[15]
תמונה 11: סרטון ויראלי שנוצר באמצעות AI, המדמה הרס בנמל התעופה בן גוריון בעקבות תקיפה איראנית[16]
תמונה 12: סרטון שבו נראית לכאורה הובלה של טיל איראני עצום לקראת שיגור לישראל, אבל עלה לרשת כבר ב-2018, ומציג מכל תעשייתי עבור מפעל גז טבעי המועבר מקזחסטן לאוזבקיסטן[17]
תמות נוספות התמקדו בבהלה ציבורית עקב המלחמה (14%), למשל תמונות וסרטונים של המוני אנשים בורחים ממרכזי ערים כתוצאה מתקיפה של הצד השני, ובמחאות אזרחיות בעד ונגד הממשלה המקומית (10%). תמת המחאות כללה בעיקר הפגנות באיראן נגד המשטר ובעד התקיפות של ישראל, וגם הפגנות של תמיכה במשטר והבעת שמחה על התקיפות נגד ישראל. אף שמרבית התכנים פורסמו כאירועים שקרו באיראן, בכמה מקרים נטען שמקורם בישראל, למשל קריאה של אזרחים ישראלים לאיראן להפסיק את המלחמה.
תמונה 13: סרטון תוצרת AI המדמה הפגנה של ישראלים המתנצלים בפני איראן ודורשים את סיום המלחמה[18]
תמונה 14: סרטון ישן מפיגוע דריסה בקניון פלורידה והוצג כתיעוד של כאוס בנמל התעופה בן גוריון[19]
תמה נוספת הייתה סוגיות פוליטיות (9%). תכנים אלו כללו למשל איומים ואזהרות של פוליטיקאים, כמו קריאה של טראמפ לנתניהו להפסיק את התקיפות באיראן, סרטון שמציג כביכול את טראמפ מכריז שארה"ב אינה צריכה להתערב במלחמה, או סרטון ישן של חברי פרלמנט איראנים שורפים דגל ארה"ב.
תמונה 15: סרטון משנת 2018 ובו נראים חברי פרלמנט איראנים שורפים את דגל ארה"ב[20]
עוד תמה חוזרת התרכזה בהתרסקויות של כלי טיס או בנפילת טייסים בשבי (7%). תמה זו הייתה נפוצה בעיקר תחת הטענה כי איראן הצליחה לפגוע בחיל האוויר הישראלי, כאשר רוב התכנים הוויזואליים שנלוו לטענה זו כללו שימוש ב-AI.
תמונה 16: תמונה שנוצרה באמצעות AI כדי לטעון שאיראן הפילה שני מטוסי F-35 ישראליים בשמי איראן[21]
תמונה 17: תמונה שנוצרה באמצעות AI כדי לטעון שמפציץ B-2 אמריקאי הופל בדרכו לתקיפת הכור הגרעיני בפורדו[22]
לבסוף, תמה מרכזית פחות (1%) עסקה בהתנקשויות, למשל הפצת טענות שקריות שנתניהו נהרג בתקיפה איראנית, או שסוכני מוסד התנקשו בבכירים איראנים (שלא במסגרת ניסיונות התנקשות שאומתו בתקשורת).
אם כן, מהממצאים עולה כי רוב התכנים הכוזבים שהופצו בנוגע למלחמה עסקו בנזק פיזי לתשתיות אזרחיות וצבאיות, וכן בהפגנת כוח צבאי של הצדדים השונים. היבט מעניין נוסף של התמות השונות קשור לניסיון להשפיע על דעת הקהל דרך הצגת תמיכה במלחמה או התנגדות לה בכל אחד מהצדדים, כפי שעולה מדימויים העוסקים במחאות או בבהלה ציבורית.
2.4. מוטיבציות ליצירת תכנים כוזבים ודיסאינפורמציה והפצתם
ביקשנו לנסות ולהעריך מה המניעים שעומדים מאחורי היצירה וההפצה של התכנים הכוזבים שנבדקו במהלך המלחמה. על אף הקושי לקבוע זאת באופן חד-משמעי, ניסינו לשאול "מי מבין הצדדים במלחמה יכול היה להרוויח מהפרסום?" וקודדנו את התשובה כמוטיבציית ההפצה המשוערת. מהניתוח עולה כי ב-72% מהמקרים הפצת התוכן הכוזב יכולה הייתה לשרת את הצד האיראני במידה רבה יותר, לעומת 24% בלבד של תכנים כוזבים שיכלו לשרת בעיקר את הצד הישראלי. ב-4% מהפרסומים לא ניתן היה לזהות מוטיבציה מובהקת עבור אחד משני הצדדים.
תרשים 5: פילוח מוטיבציית ההפצה של תכנים כוזבים סביב המלחמה
3. ניתוח השוואתי: דיסאינפורמציה מסוג הוצאה מהקשר מול דיסאינפורמציה מבוססת AI
בחלק זה נרחיב על שני סוגי דיסאינפורמציה עיקריים, שהניתוח העלה כי הם היו הנפוצים ביותר – תכנים שכללו הוצאה מהקשר של תיעוד אמיתי, ותכנים סינתטיים שנוצרו באמצעות AI.
3.1. דיסאינפורמציה הכוללת הוצאה מהקשר
בניתוח נמצא כי ברוב המקרים התכנים המטעים שהופצו במלחמה הוציאו את התיעוד האמיתי מהקשרו. לעיתים ההוצאה מהקשר נעשתה במספר ממדים, כגון התייחסות לאירועים שהתרחשו במקום אחר וגם בזמן שונה (למשל סרטון מראשית מלחמת רוסיה-אוקראינה). למעשה, תכנים שהוצאו מהקשר של זמן וגם מקום הם כמחצית (48%) מכלל הבדיקות הנכללות במחקר. בשל כך, ניתן לראות בהוצאה מהקשר של זמן, מקום או מסגור ביטויים שונים של אותה תופעה, או טקטיקה כוללת של הוצאה מהקשר במטרה להטעות. מהניתוח עולה כי ב-88% מבדיקות העובדות (470 בדיקות) שנערכו סביב המלחמה נמצא לפחות אחד משלושת הרכיבים הללו. פרק זה בוחן ומנתח את כל הבדיקות שכללו לפחות אחד משלושת המרכיבים של הוצאה מהקשר.[23]
בשל השיעור הגבוה של בדיקות הכוללות הוצאה מהקשר, אין זה מפתיע שהתמות המרכזיות בקטגוריה זו תואמות למגמה שנצפתה בניתוח הכללי. בבדיקת התמות המרכזיות של תכנים אלו עולה כי לרוב ההוצאה מהקשר היא ביחס לנזק פיזי (49%), פיצוצים (43%), בהלה ציבורית והפגנת כוח צבאי (14% בכל תמה), וכן מחאות (11%), התרסקות מטוסים וסוגיות פוליטיות (5%). שתי בדיקות בלבד עסקו בהתנקשויות. כלומר, ברוב המקרים הוצאה מהקשר משמשת להטעיה בנוגע לאירועים של הרס, פגיעה במבנים ותשתיות ופיצוצים.
עבור תכנים שכללו הוצאה מהקשר של מקום (362 בדיקות) – כאלה שהציגו אירועים ממקומות שונים בעולם כאילו התרחשו במסגרת המלחמה – קודדנו את המקום בו נטען כי המקרה התרחש ואת המקום שבו הוא באמת קרה, ככל שבדיקת העובדות המקורית גילתה וציינה זאת. בטבלה הבאה מפורטים 15 המקומות המרכזיים שבהם תועדו אירועים אשר הוצגו כחלק ממלחמת ישראל-איראן.[24] מעניין לציין כי לעיתים הוצאה מהקשר של מקום נעשתה בתוך מדינה מסוימת. לדוגמה, פיצוץ שהתרחש בתל אביב אך הוצג כתיעוד של פגיעה במתקני נפט בחיפה, או פיצוץ במתקן הגרעין בבושהר, שהוצג כפיצוץ בנמל אזרחי בדרום איראן.
| המיקום האמיתי | שכיחות סך הכל | המיקום הנטען: ישראל (n=221) |
המיקום הנטען: איראן (n=131) |
|---|---|---|---|
| סין | 41 | 41 | 0 |
| ישראל | 27 | 6 | 17 |
| ארצות הברית | 24 | 20 | 6 |
| רוסיה | 17 | 8 | 9 |
| סוריה | 17 | 1 | 14 |
| איראן | 16 | 5 | 8 |
| משחקי מחשב | 14 | 0 | 14 |
| אוקראינה | 13 | 12 | 0 |
| עיראק | 13 | 12 | 1 |
| לבנון | 12 | 10 | 2 |
| צ'ילה | 9 | 0 | 9 |
| אוזבקיסטן | 8 | 0 | 8 |
| מקסיקו | 7 | 3 | 4 |
| גאורגיה | 7 | 7 | 0 |
| עזה | 6 | 6 | 0 |
טבלה 5: שכיחות המיקום האמיתי מול המיקום הנטען עבור תכנים שהוצאו מהקשר של מקום
מסיכום ניתוח המקומות המקוריים שבהם צולמו סרטונים ותמונות שהוצאו מהקשר, ניתן לראות כי המקור הפופולרי ביותר לתיעודים שהוצגו כחלק מהמלחמה היה דווקא סין (41 בדיקות), בעיקר בהקשרים של פיצוצים ונזק פיזי למבנים ותשתיות. המדינה השנייה בשכיחותה, ישראל (27), שימשה בעיקר מקור לסרטונים של תקיפות ישנות שהוצגו כעכשוויות, או פגיעות ביישוב מסוים שהוצגו כאילו התרחשו ביישוב אחר. לבסוף, סרטונים ותמונות שצולמו בארה"ב (24) שימשו למגוון רחב של תמות, לרבות מחאות ובהלה ציבורית.
3.2. דיסאינפורמציה באמצעות AI
במהלך המלחמה, פרסומים בתקשורת הבין-לאומית תיארו את השימוש הנרחב בכלי AI ליצירת והפצת דיסאינפורמציה על המתרחש.[25] לכן ביקשנו לבחון באיזו מידה תופעות אלה אכן היו נפוצות, ואיזה תפקיד מילאו תכנים מזויפים תוצרת AI סביב המלחמה, בהשוואה לצורות מוכרות ומסורתיות יותר של מניפולציה על תכנים ויזואליים.
חלק זה מנתח תכנים שכללו שימוש ב-AI ונבדקו במהלך המלחמה – 105 בדיקות בסך הכול, שהן כ-20% מכלל הבדיקות במחקר הנוכחי. ראשית, ביקשנו לבחון את ההתפלגות של פורמט התוכן הנבדק ביחס לתוכני דיסאינפורמציה שנוצרו באמצעות AI, כלומר, באיזה פורמט מדיה נוצרו תוכני AI שיועדו לדיסאינפורמציה במלחמה. הניתוח מעלה כי הרוב המוחלט של תוכני ה-AI הקשורים במלחמה נעשה בפורמט סרטוני וידאו (73%), והשאר הם תמונות (27%). מעניין לציין כי גם בתוכני דיסאינפורמציה שכללו עריכה מניפולטיבית שלא באמצעות AI (כ-25 פרסומים), הפורמט העיקרי היה וידאו (68%), ומיעוטם תמונות (24%). ממצאים אלו תואמים את המגמה הכללית לפיה רובם הגדול של תוכני הדיסאינפורמציה שנבדקו בהקשר של המלחמה היו בפורמט וידאו. עם זאת, בתכנים המניפולטיביים שנוצרו באמצעות AI או בשיטות אחרות יש ייצוג גדול יותר לתמונות לעומת כלל התכנים שנבדקו, שם שיעורן עומד על 13% בלבד.
תרשים 6: התפלגות פורמט התוכן הנבדק בתוכני דיסאינפורמציה שנוצרו באמצעות AI
בפילוח של תוכני ה-AI ביחס לתמות, עולה כי רוב השימוש ב-AI נועד לדמות נזק פיזי (56%) ופיצוצים (27%). מספר קטן יותר של תכנים היה קשור לבהלה ציבורית (13%), הפלת כלי טיס (11%), הפגנת כוח צבאי (10%), מחאות (7%), סוגיות פוליטיות (4%) והתנקשויות (2%). התפלגות זו דומה למגמה הכללית של התפלגות התמות בכלל התכנים במחקר, אך בתכנים שנוצרו באמצעות AI, בהשוואה לתכנים שהופצו בהוצאה מהקשר, תמת הנזקים הפיזיים נפוצה יותר, על חשבון תמת הפיצוצים. כך, 56% מתוכני ה-AI מדמים נזק פיזי, לעומת 49% מתוכני ההוצאה מהקשר, ואילו תכנים המתארים פיצוצים הם רק 27% מהתוכן שנוצר באמצעות AI, לעומת 43% בתכנים של הוצאה מהקשר.
תרשים 7: התפלגות התמות המרכזיות של תוכני דיסאינפורמציה מבוססי AI במסגרת המלחמה
נוסף על כך, בפילוח בדיקות העובדות של תכנים שנוצרו באמצעות AI וטענו למיקום גיאוגרפי ספציפי, עולה כי 81% מהם דימו אירועים בישראל, כמו פגיעה בבניינים, לעומת 17% בלבד שפברקו התרחשויות באיראן, כמו מחאות של איראנים בעד ישראל או טילים לפני שיגור לישראל.
תמונה 18: סרטון שהופק בכלי בינה מלאכותית, ובו נראית לכאורה קריסת בניינים בישראל כתוצאה מהפצצה איראנית[26]
בהתאם לכך, בבדיקת המוטיבציה ליצירת והפצת תוכן כוזב מבוסס AI סביב המלחמה, נמצא כי ב-90% מהמקרים הפצת תוכן שנוצר באמצעות AI יכולה הייתה לשרת בעיקר את הצד האיראני, ורק 10% מהתכנים הללו יכלו לשרת יותר את הצד הישראלי. זהו פער גדול אף יותר מפערי המוטיבציות בכלל התוכן שנבדק, המעיד כי רוב תוכני ה-AI בנושא המלחמה שירתו בעיקר את הצד האיראני.
תרשים 8: פילוח מוטיבציית ההפצה של תכנים כוזבים מבוססי AI במלחמה
ביקשנו גם לבדוק כיצד גופי בדיקת העובדות מצליחים לזהות תוכן שקרי שנוצר באמצעות AI ולהוכיח זאת. מניתוח ידני ואיכותני עולה כי לרוב הדבר נעשה באמצעות כלים לזיהוי תוכני AI, כמו Hive Moderation, Undetectable AI, WasItAI?, SightEngine. דרך נוספת היא איתור סימן מים (Watermark) שמופיע על הסרטון או התמונה, ומסמן בצורה גלויה יחסית את שם הכלי שבאמצעותו נוצרו. דרכים אחרות כוללות זיהוי המקור שהפיץ את התוכן המזויף, שטוען בעצמו שמדובר בזיוף AI, או הצבעה על פרטים בלתי סבירים בתוכן הוויזואלי, כגון שגיאות בטקסט, בחלקי גוף או בנוף.
מעניין לציין גם שמרבית השימושים ב-AI להפצת דיסאינפורמציה סביב המלחמה כללו תכנים חדשים (73%). מלבד אלה, 27% מהבדיקות כללו מִחזוּר של דיסאינפורמציה מבוססת AI, שהופצה עוד לפני המלחמה. ממצא זה התגלה בפילוח בדיקות עובדות שמצאו כי התוכן גם נוצר באמצעות AI וגם פורסם בעבר וכעת הופץ מחדש. עם זאת, בניתוח נמצא כי רוב התכנים שנוצרו לפני המלחמה נוצרו שבועות או חודשים ספורים לפניה, ולא בהקשר שונה לחלוטין.
תמונה 19: תמונות שנוצרו באמצעות בינה מלאכותית, המציגות לכאורה הרס במטה המוסד הישראלי, פורסמו כבר באמצע מאי 2025, לפני תחילת העימות.[39]
גלריית תמונות של בדיקות העובדות
מקורות
[1] שני גופי בדיקת העובדות הישראליים (פייק ריפורטר ו'בודקים', עם 38 ו-20 בדיקות בהתאמה) לא נכללים בניתוח בפרק זה בשל מקורם השונה (ר' פרק מתודולוגיה). ר' נספח ב' לרשימה המלאה של כלל הגופים שנכללו במחקר.
[2] מאחר ש-AFP היא סוכנות המאגדת מספר גופי בדיקת עובדות, אוחדו כל בדיקות העובדות של שלוחות AFP ברחבי העולם (ר' נספח ב').
[3] Hameleers, 2025; EU DisinfoLab Research Team, 2022; Wardle & Derakhshan (2017).
[4] בדיקת עובדות אחת עשויה להתייחס למספר סוגים של דיסאינפורמציה. ר' נספח א' לפירוט הקריטריונים לקידוד של כל סוג דיסאינפורמציה.
[5] Mahalanobish, A. (2025, June 18). More old videos of missile strikes viral as Iran’s June attack on Israel. Alt News. https://www.altnews.in/more-old-videos-of-missile-strikes-viral-as-irans-june-attack-on-israel/
[6] Appani, A. K. (2025, June). A video of San Diego’s “No Kings” march is being shared as footage of Americans protesting against the US attack on Iran. Factly. https://factly.in/a-video-of-san-diegos-no-kings-march-is-being-shared-as-footage-of-americans-protesting-against-the-us-attack-on-iran/
[7] Arabic News Health Investigation Service (2025, June 25). هذه الصورة ليست لحريق في إسرائيل نتيجة الصواريخ الإيرانية بل لحريق في فندق في الصين عام 2009 [This picture is not of a fire in Israel as a result of Iranian missiles, but of a fire in a hotel in China in 2009]. AFP. https://factcheckarabic.afp.com/doc.afp.com.62ZH7KD
[8] Misbar Editorial Team [فريق تحرير مسبار] (2025, June 16). فيديو قديم من لبنان وليس لقصف إيراني على مبنى للمخابرات الإسرائيلية [An old video from Lebanon, not of an Iranian strike on an Israeli intelligence building]. https://www.misbar.com/factcheck/2025/06/16//فيديو–قديم–من–لبنان–وليس–لقصف–إيراني–على–مبنى–للمخابرات–الإسرائيلية
[9] Madhusoodan, K. (2025, June 20). Viral video claiming to show Israeli soldier begging Iran for mercy is AI-generated. Newschecker. https://www.newschecker.in/undefined/ai-deepfake/viral-video-claiming-to-show-israeli-soldier-begging-iran-for-mercy-is-a-deepfake
[10] Chowdhury, A. (2025, June 24). No, US bombers did not use Indian airspace to attack Iran. BOOM. https://www.boomlive.in/fact-check/us-airstrikes-iran-indian-airspace-claim-fact-check-28864
[11] Duke, A. (2025, June 22). Fact check: Video does NOT show lightning bolt during US bombing of Iran nuclear facility. Lead Stories. https://leadstories.com/hoax-alert/2025/06/fact-check-video-does-not-show-lightning-bolt-during-us-bombing-of-iran-nuclear-facility.html
[12] Pérez, S. (2025, June 23). El presidente de Irán no ha presentado su dimisión a 23 de junio de 2025, la carta viral es falsa [The president of Iran has not submitted his resignation as of June 23, 2025; the viral letter is fake]. Newtral. https://www.newtral.es/carta-renuncia-presidente-iran/20250623/
[13] עבור כל בדיקה ניתן היה לסמן מספר תמות, ולכן מספרן גבוה מסך הבדיקות שנכללו במחקר.
[14] Moubayed, E. (2025, June 18). Video does not show Iranian attack on Bazan oil refinery in Haifa. Misbar. https://www.misbar.com/en/factcheck/2025/06/18/video-does-not-show-iranian-attack-bazan-oil-refinery-haifa
[15] Sodipe, L. (2025, June 26). مقاطع فيديو قديمة لانفجارات تُصوَّر زائفًا على أنها ضربات أمريكية على إيران [Old blast videos falsely depicted as US strikes on Iran]. AFP. https://factcheck.afp.com/doc.afp.com.63DM9KF
[16] Madhusoodan, K. (2025, June 18). Viral video claiming to show Tel Aviv Airport in ruins after Iran strike found to be AI-generated. Newschecker. https://newschecker.in/ai-deepfake/viral-video-claiming-to-show-tel-aviv-airport-in-ruins-after-iran-strike-found-to-be-ai-generated
[17] Ibrahim, N. (2025, June 19). الفيديو من عام 2018 وليس لعملية نقل صاروخ إيراني ضخم [Video is from 2018 and not depicting the transfer of a massive Iranian missile]. Misbar. https://www.misbar.com/factcheck/2025/06/19/الفيديو–من–عام-2018-وليس–لعملية–نقل–صاروخ–إيراني–ضخم
[18] Misbar Editorial Team [فريق تحرير مسبار] (2025, June 20). الفيديو ذكاء اصطناعي وليس لإسرائيليين يعتذرون لإيران ويطلبون وقف الحرب [The video is AI-generated, not of Israelis apologizing to Iran and calling for a ceasefire]. Misbar.
https://www.misbar.com/factcheck/2025/06/20/الفيديو–ذكاء–اصطناعي–وليس–لإسرائيليين–يعتذرون–لإيران–ويطلبون–وقف–الحرب
[19] Madhusoodan, K. (2025, June 19). Old video of stampede at Florida Mall shared as chaos at Tel Aviv airport. Newschecker. https://newschecker.in/fact-check/old-video-of-stampede-at-florida-mall-shared-as-chaos-at-tel-aviv-airport
[20] Rappler (2025, June 19). Fact check: Video of Iran lawmakers burning U.S. flag inside parliament is from 2018. https://www.rappler.com/newsbreak/fact-check/video-iran-lawmakers-burning-us-flag-2018-not-recent/
[21] Jo, H. (2025, June 26). AI image of crashed jet falsely linked to Iran-Israel war. AFP. https://factcheck.afp.com/doc.afp.com.62Y23WD
[22] Castroviejo, M. (2025, June 23). Esta imagen de un bombardero estadounidense B-2 supuestamente derribado por Irán está generada con IA [This image of a US B-2 bomber allegedly downed by Iran is AI-generated]. Newtral. https://www.newtral.es/b-2-derribado-iran-bulo/20250623/
[23] חלק זה כולל תכנים שנמצא כי הוצאו מהקשר של מקום, אך לא תכנים שתויגו בנוסף כיצירות AI – אליהם ישנה התייחסות נפרדת בחלק הבא.
[24] ניתוח זה כולל גם בדיקות של תוכני הוצאה מהקשר מטעם הגופים הישראליים, אשר נותחו בנפרד ('בודקים' ופייק ריפורטר). כמו כן, בכמה מקרים תוכן כוזב מסוים הופץ בטענות שונות, לעיתים כאירוע שהתרחש בישראל ולעיתים כאירוע שהתרחש באיראן. במקרים אחדים תכנים הוצאו מהקשרם ונטען שהאירוע קרה במקום שאינו איראן/ישראל. על כן, כמות הפעמים של המיקום האמיתי (Real location) עשויה להיות שונה מסכום הטענות על אירועים שקרו בישראל ובאיראן.
[25] EDMO, 2025; Murphy et al., 2025.
[26] Misbar Editorial Team [فريق تحرير مسبار] (2025, June 15). مشاهد زائفة وليست لسقوط مبان في إسرائيل نتيجة القصف الإيراني [Fake footage of buildings collapsing in Israel as a result of Iranian bombing]. Misbar. https://www.misbar.com/factcheck/2025/06/15/مشاهد–زائفة–وليست–لسقوط–مبان–في–إسرائيل–نتيجة–القصف–الإيراني
[27] Bhardwaj, S. (2025, June 20). इजरायल में मोसाद हेडक्वार्टर की तबाही के दावे से AI generated विजुअल वायरल [AI generated visuals go viral with claims of destruction of Mossad headquarters in Israel]. BOOM. https://hindi.boomlive.in/fact-check/iran-israel-conflict-ai-generated-visuals-of-mossad-headquarters-viral-28831
