המחקר מתבסס על ניתוח איכותני וכמותי של מאות בדיקות עובדות שביצעו עשרות גופי בדיקת עובדות מקצועיים – בין-לאומיים וישראליים – בזמן מלחמת ישראל-איראן בקיץ 2025. מטרת המחקר היא לבחון ולמפות את שדה בדיקת העובדות הגלובלי והישראלי סביב המלחמה, ובכך ללמוד הן על מאפייניו ואופיו של התוכן הכוזב שהופץ ונבדק במהלך המלחמה, והן על המדיניות, סדרי העדיפויות וההטיות של גופי בדיקת עובדות בישראל ובעולם. הדגש שהושם על גופי בדיקת העובדות בישראל נבע מממצאים של מיפוי מקיף קודם של סביבת המידע הישראלית, אשר חשפו חוסרים ניכרים בסביבת בדיקת העובדות המקומית, כגון היעדר מגוון מספק של גופים ישראליים הפועלים בזירה הבין-לאומית, וכן מחסור בארגונים שפונים לאוכלוסיות מיעוט בישראל, כמו החברה הערבית.[1]
למחקר זה שלוש תרומות עיקריות. ראשית, הוא ממפה את סביבת בדיקת העובדות הגלובלית ביחס לעימותים צבאיים במזרח התיכון ומצביע על מגמות הקשורות הן בהפצת דיסאינפורמציה והן בבדיקת תכנים כאלו. בכך הוא מאפשר לזהות חוסרים וצרכים אצל גופי בדיקת עובדות, כמו מחסומי שפה ושימוש בכלים מתקדמים. בין היתר, המחקר מראה כיצד בודקי העובדות מנגישים את הבדיקות, במטרה להגביר את אמון הציבור בפרסומיהם, וכיצד הם מבססים את טענותיהם בצורה שקופה ונגישה. שנית, ההשוואה בין סביבת בדיקת העובדות הישראלית לזו הגלובלית מספקת תובנות מעניינות על השוני והדמיון בין השתיים, כמו הטיות לטובת נושאים מסוימים או גישה חלקית למידע המשפיע על הבדיקה, ו(חוסר) הסתמכות על מוסדות רשמיים לאימות מידע. לבסוף, ממצאי המחקר יכולים לתרום לפיתוח משאבי ידע ויכולות עבור שדה המחקר והתקשורת בישראל ועבור הציבור הרחב, כמו היכרות עם כלים נגישים לאיתור ולזיהוי תמונות וסרטונים שהוצאו מהקשר, זיהוי תוצרי AI, חיפוש ואיתור מידע ברשת ועוד.
[1] Ram et al., 2025.
גלריית תמונות של בדיקות העובדות
