המחקר הנוכחי תורם להבנת דפוסי הפצת הדיסאינפורמציה במלחמת ישראל-איראן ביוני 2025 ואופן פעולתו של שדה בדיקת העובדות במהלכה. הוא נערך על רקע משבר מתמשך בסביבת בדיקת העובדות העולמית, הסובלת לחצים כלכליים ופוליטיים, ירידה באמון הציבור, ושינויים במדיניותן של הרשתות החברתיות, וירידה במעמד הגופים הבודקים. החידוש המרכזי של המחקר הוא בהצגת התמונה הגלובלית של סביבת המידע בזמן עימות מקומי ואזורי: אף שהמלחמה התרחשה במזרח התיכון, הדיסאינפורמציה שנוצרה והתגובות לה העסיקו ארגונים ופעילים ממגוון רחב של אזורים ושפות.
לצד תרומתם הייחודית של הגופים המקומיים להבנת ההקשר המקומי של המידע הכוזב, המחקר ממחיש את חולשת השדה הישראלי ומדגיש את הצורך בהעצמתו – היעדר ארגונים מקומיים מפלטפורמות ומאגרי בדיקות בין-לאומיים, היעדר פעילות בדיקה מקומית בשפה הערבית, וחוסר בתיעוד וארכוב שיטתי נגיש של היסטוריית הבדיקות. אף שגופי בדיקת העובדות המקומיים ממלאים תפקיד חיוני, מגבלות אלו מצמצמות את השפעתם בזירה הבין-לאומית.
ברמת התוכן, המחקר מצביע על התמקדות בבדיקות של תוכן ויזואלי, בדגש על סרטוני וידאו (84% מהבדיקות), לצד מחסור בולט בבדיקות של פורמטים אחרים, כמו שידורים חיים ברשתות (לייבסטרימינג), אודיו, טקסט, טענות מפוברקות או טענות מטעות שהופצו בתקשורת הממוסדת. ממצא מרכזי נוסף הוא הבולטות של "דיסאינפורמציה בליסטית" – תכנים ויזואליים שמטרתם להעצים ולהדהד פגיעות פיזיות והרס בעורף האויב באמצעות מתקפות טילים ומטוסים, בניגוד לדפוסים ונרטיבים רגשיים-קורבניים שהיו נפוצים בתוכני דיסאינפורמציה במסגרת עימותים קודמים. דפוס זה מנצל את מגבלות הנגישות למידע בזמן מלחמה כדי ליצור לחץ תודעתי ישיר על עורף האויב, המתווסף לפעולות הלחימה הממשיות, בשונה מהפעלת לחץ בין-לאומי חיצוני על האויב על בסיס טענות מוסריות. המחקר חושף גם את היקף השימוש בכלי AI ליצירת תכנים כוזבים במלחמה: 20% מהבדיקות עסקו בתוכן שנוצר באמצעות AI – שיעור גבוה יחסית לשיטות אחרות, מסורתיות יותר, של מניפולציה. הממצאים מצביעים על כך שיכולת בדיקת העובדות והמדיניות סביבה היא במידה רבה פונקציה של הכלים והמשאבים הקיימים.
מגבלה מרכזית של המחקר הנוכחי נובעת מהתבססות על תכנים שנוטרו ונבדקו בפועל בידי גופי בדיקת העובדות, ולא על בדיקה או מדגם מייצג של כלל התכנים השקריים שהופצו. ייתכן שתכנים מתוחכמים יותר או בעלי תפוצה מוגבלת לא עלו לידי בדיקה ולא נכללו במחקר. בנוסף, שיטת המחקר מתבססת על שיקול הדעת, סדרי העדיפויות והמשאבים של ארגוני בדיקת העובדות, שפועלים כיום תחת לחצים ואילוצים רבים, ולכן חשוב לשלב ולהשוות אותה עם מתודולוגיות משלימות ובחינת זוויות נוספות של סביבת המידע הכוזב במלחמה. כמו כן, מעניין לבחון את ממצאי המחקר הנוכחי אל מול מחקרים מקבילים ודומים על שימוש בדיסאינפורמציה במסגרת סכסוכים ומלחמות באזורים אחרים בעולם, ולהשוות את דפוסי הפעולה והבדיקה, אופי התכנים והשימושים שנעשים בהם.
עם זאת, על אף מגבלות המחקר, התמונה שהוא מציג בנוגע לתכנים ויזואליים במסגרת המלחמה – אם תכנים שהוצאו מהקשר ואם תכנים שנוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית – מדגישה את החשיבות של בדיקת עובדות ומודרציה בזמן אמת.. מרבית התכנים שנכללו במחקר זה הופצו ברשתות החברתיות במטרה לגרום נזק תודעתי ולעורר בהלה ובלבול בקרב אזרחים בזמן מלחמה. המגוון של סוגי הדיסאינפורמציה מדגיש את חשיבות עבודתם של בודקי עובדות אנושיים מומחים ובלתי תלויים לשם זיהוי ההקשר המקורי, ואת הצורך בשילובם בתהליכי מודרציה של הפלטפורמות.
ממצאי מחקר זה יכולים לתרום להבנת האיומים של מתקפות תודעה ודיסאינפורמציה נגד אזרחים ברשתות חברתיות, ובאינטרנט בכלל, במסגרת מלחמות ועימותים מזוינים והצרכים שהן מעוררות כדי להתמודד איתן. עבור גופי בדיקת העובדות, המחקר חושף גם את המגבלות ונקודות העיוורון של מאמצי הבדיקה. עבור הפלטפורמות הוא מספק תמונת מצב עדכנית של הסוגים והאופי של האיומים והאתגרים הכרוכים בנושא הדיסאינפורמציה במלחמה, ומדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה עם בודקי עובדות מקצועיים, ועבור גופים מדינתיים הוא חושף את הצורך בהגנה על אזרחים גם בסביבה הדיגיטלית.
גלריית תמונות של בדיקות העובדות
