מסגרת הנתונים ואיסופם
כדי לבחון כיצד התמודדה סביבת העובדות העולמית והמקומית עם הצפת המידע הכוזב על מלחמת ישראל-איראן, אספנו וניתחנו מאות בדיקות עובדות שביצעו עשרות ארגונים מתחילת המלחמה ועד ההסכמה על הפסקת אש בין התאריכים 13.06.2025 – 24.06.2025.
ניתוח בדיקת העובדות בזירה הגלובלית ובזירה הישראלית התבסס על שני מקורות עיקריים. הראשון הוא מאגר Fact Check Explorer של גוגל, שמאגד בדיקות עובדות מטעם ארגונים מרחבי העולם, כולל גופי בדיקת עובדות עצמאיים וגופי חדשות, רבים מהם חברים ברשת בדיקת העובדות העולמית (IFCN), כך שהם עומדים בקריטריונים המקצועיים של גוגל וקיבלו ממנה הסמכה.[1] במאגר זה ביצענו חיפוש לפי מילות המפתח "ישראל" או "איראן" ב-17 שפות שונות, ובהן אנגלית, עברית, ערבית, פרסית, הינדית, רוסית וסינית. החיפוש הניב 537 תוצאות. חשוב לציין כי המאגר כולל רק גופים שהטמיעו במערכות שלהם ClaimReview markup – מבנה דאטה המאפשר לכלי של גוגל לשלוף אותם ולהציג אותם במאגר, ובו אפשר לחפש ולמיין תוצאות. בישראל נכלל רק גוף בדיקת עובדות אחד בכלי זה של גוגל, לפחות בעבר – 'המשרוקית' של גלובס – אולם המחקר הנוכחי לא העלה תכנים של בדיקות עובדות מטעמו.[2]
מכיוון שמאגר המידע של גוגל לא כולל גופי בדיקת עובדות ישראליים, ומתוך רצון לבדוק גם את סביבת בדיקת העובדות המקומית בזמן המלחמה, חילצנו גם תכנים רלוונטיים של שני גופי בדיקת עובדות מובילים בישראל – ארגון פייק ריפורטר (FakeReporter) ומיזם 'בודקים'. מאחר שגופים אלו פעילים בעיקר ברשת X, נעזרנו בחברת סקופר (חברה ישראלית המספקת שירותי ניטור ברשתות החברתיות) כדי לחלץ את כל הציוצים מחשבונות ה-X של גופים אלו בתקופה הרלוונטית, ובסך הכול נמצאו 192 פוסטים. מאחר שחילוץ המידע של בודקי העובדות הישראלים נעשה באופן ממוקד ומתוכנן, הבחנו לאורך תהליך הניתוח וניסוח הממצאים בין תוכני בדיקת עובדות ברמה הגלובלית (שנאספו באמצעות הכלי של גוגל) לתוכני בדיקת עובדות ברמה המקומית (על סמך ניתוח פוסטים של שני הגופים הישראליים).
לאחר חילוץ כל הנתונים, הוסרו בדיקות שלא עסקו במלחמת ישראל-איראן הנוכחית, למשל כאלה שעסקו בעימותים אחרים הקשורים לישראל או בסוגיות פוליטיות מקומיות נעדרי זיקה ישירה למלחמה. כמו כן, הוסרו בדיקות שכללו ציוצים חוזרים או ציוצי המשך בשרשורים על אותה בדיקה. בנוסף, בדיקות שכללו התייחסות למספר תכנים או מקרים שונים פוצלו ונספרו כבדיקות נפרדות. לאחר תהליך זה נותרו 534 בדיקות בזירה הגלובלית, ו-58 בזירה הישראלית. בסך הכול המחקר כולל ניתוח וקידוד של 592 בדיקות.
קידוד
לאחר השלמת איסוף הנתונים, בוצע הליך קידוד לכל הבדיקות (להנחיות הקידוד וההגדרות ר' נספח א'). הקידוד נעשה בידי מקודד חיצוני בלתי תלוי שאינו חלק מצוות המחקר, ועל פי הנחיות הקידוד וההגדרות שנקבעו מראש, ללא קשר לתוכן הבדיקות. לאחר מכן, צוות המחקר ביצע בדיקה מדגמית של הקידוד כדי לוודא אחידות.
הקידוד כלל נתוני מטא-דאטה כמו תאריך הבדיקה, שפת הבדיקה, הארגון הבודק וארץ מוצאו, וכן נתונים וסיווגים הקשורים לתוכן הבדיקה.
ראשית, קודד סוג ההטעיה/דיסאינפורמציה[3] של התוכן הנבדק בהתאם למחקרים מובילים בתחום ולהגדרות המקובלות לסיווג מידע כוזב:[4]
- הבדיקה קבעה שהתוכן נוצר באמצעות AI.
- הבדיקה קבעה שהתוכן עבר מניפולציה (Manipulated) שאינה באמצעות AI, כמו עריכה מגמתית.
- הבדיקה העלתה שהתוכן הוצג תוך התחזות לגוף/אדם אחר (Imposter).
- הבדיקה קבעה שהטענה המוצגת שקרית לחלוטין (Fabricated).
- הבדיקה קבעה שהתוכן הוצא מהקשר (Out of Context) בהיבט אחד לפחות מבין אלה:
- זמן (Out of Date) – האירוע התרחש בזמן אחר מכפי שנטען בפרסום.
- מקום (Out of Place) – האירוע התרחש במקום אחר מכפי שנטען בפרסום. ככל שהבדיקה סיפקה את המידע, קודד גם המיקום המקורי של האירוע והמיקום שבו נטען שהוא קרה.
- תוכן הכולל עובדות נכונות אך מוצג בהקשר שגוי (False Connection) – הבדיקה העלתה שמדובר בתוכן אותנטי, אך הוא הוצג בהקשר שמעניק לו משמעות שונה או מנוגדת למובנו המקורי, גם אם הזמן והמיקום המצוינים מדויקים.
נוסף על כך, קודד פורמט התוכן הנבדק (טקסט, תמונה, וידאו), והאם הבדיקה עסקה בתוכן שפורסם במקור באמצעי תקשורת רשמי או ברשתות החברתיות. מלבד אלו, ניסינו להעריך את המוטיבציה שבבסיס יצירת התכנים השגויים והפצתם. לשם כך, קודדנו מי עשוי להרוויח מפרסום התוכן השגוי (איראן, ישראל, אף אחד מהצדדים, או שקשה להכריע). על אף שקידוד זה כרוך בפרשנות מסוימת ואינו נובע מבדיקת העובדות עצמה, אנו סבורים שהוא מספק מידע חשוב ומעניין לגבי המניעים והמטרות של הגורמים שיצרו והפיצו דיסאינפורמציה בהקשר של המלחמה. מידע זה עשוי לספק גם תמונת מצב של מאזן התכנים שנבדקו ונמצאו שגויים ביחס לכל אחד מהצדדים לעימות. לבסוף, עבור כל בדיקה סומנו גם תמות מרכזיות בתוכן שבו היא עסקה – הנושאים המרכזיים והחוזרים בתכנים הכוזבים שהופצו סביב המלחמה.
גלריית תמונות של בדיקות העובדות
מקורות
[1] ר' נספח ב' לרשימת גופי בדיקת העובדות שנכללו במחקר וסטטוס החברות שלהם ברשת IFCN. חומרי עזר ונספחים נמצאים באתר: https://www.isoc.org.il/files/docs/Appendix-Israel-Iran-Disinformation-he.xlsx
[2] בדיקה ידנית של פעילות 'המשרוקית' מצאה כי גוף זה העלה שבעה פרסומים בתקופה הנבדקת. רק שניים מתוכם עסקו בדיסאינפורמציה הקשורה למלחמה, אך אלה לא היו בדיקות עובדות של ממש, אלא הופיעו במסגרת כתבות חדשותיות, לעיתים תוך התבססות על גופי בדיקת עובדות אחרים. על כן, תכנים אלו לא נכללו במחקר.
[3] בדיקת עובדות אחת עשויה להתייחס לכמה סוגים של הטעיה/דיסאינפורמציה.
[4] Hameleers, M. (2025). The visual nature of information warfare: The construction of partisan claims on truth and evidence in the context of wars in Ukraine and Israel/Palestine. Journal of Communication, 75(2), 90–100. https://doi.org/10.1093/joc/jqae045; EU DisinfoLab Research Team. (2022, July 22). EU DisinfoLab’s methodology to classify fact-checked disinformation: A codebook. EU DisinfoLab. https://www.disinfo.eu/wp-content/uploads/2022/07/20220720_Methodology_FINAL-1.pdf; Wardle, C., & Derakhshan, H. (2017, September). Information disorder: Toward an interdisciplinary framework for research and policy making. Council of Europe. https://edoc.coe.int/en/media/7495-information-disorder-toward-an-interdisciplinary-framework-for-research-and-policy-making.html
