ב. בדיקת עובדות בישראל במהלך מלחמת ישראל-איראן
בשל היעדר גופי בדיקת עובדות ישראליים מהזירה הבין-לאומית, ומתוך רצון לבחון את פעילות בדיקת העובדות המקומית במהלך מלחמת ישראל-איראן, המחקר כלל גם ניתוח ייעודי של תכנים שנבדקו בידי גופי בדיקת העובדות המרכזיים בישראל. בסך הכול נכללו 58 בדיקות עובדות שפרסמו שני גופים ישראליים במהלך המלחמה.
-
-
שדה בדיקת העובדות בישראל
-
מיפוי מקיף של סביבת המידע בישראל מצביע על כך שתחום בדיקת העובדות בישראל אינו מפותח דיו ומוגבל הן בהיקף הארגונים הפעילים בו והן בהיקף פעילותם ואופייה.[1] כיום פועלים בישראל שלושה גופי בדיקת עובדות מרכזיים שנבחנו במחקר הנוכחי: ארגון פייק ריפורטר (38 בדיקות), מיזם 'בודקים' (20 בדיקות), ו'המשרוקית' של עיתון גלובס – הגוף היחיד בישראל שהוא חבר ברשת הגלובלית לבדיקת עובדות (IFCN). עם זאת, מהמחקר הנוכחי עולה כי במהלך מלחמת ישראל-איראן הוציא 'המשרוקית' שני פרסומים בלבד הקשורים לבדיקת עובדות סביב המלחמה, וגם אלו הסתמכו על מקורות בדיקה חיצוניים ולא בוצעו עצמאית, ולכן לא נכללו במחקר. אתגר מרכזי נוסף הוא היעדר גופי בדיקת עובדות הפונים לקבוצות שונות בחברה הישראלית, כמו החברה החרדית, החברה הערבית או דוברי רוסית, על אף מרכזיותן באוכלוסייה הכללית. גם הגופים הקיימים אינם פועלים באופן ממוקד וייעודי מול אוכלוסיות אלה ובשפתן. נוסף על כך, גופי בדיקת העובדות והחברה האזרחית בישראל סובלים מלחצים כלכליים ופוליטיים, המגבילים את יכולתם לפעול באפקטיביות.
-
-
תכנים – מגמות בולטות והשוואה לשדה הגלובלי
-
בחלק זה מוצגים הממצאים שעלו מניתוח התכנים אותם בחנו גופי בדיקת העובדות הישראליים.
-
-
-
סוגי דיסאינפורמציה בסביבת בדיקת העובדות הישראלית
מניתוח סוגי הדיסאינפורמציה שבדקו הגופים הישראליים, עולה כי הסוג השכיח ביותר היה מסגור שגוי (False Connection), שהופיע בכ-66% מהבדיקות. זאת בשונה מהמגמה העולמית, שבה הסוג הנפוץ ביותר היה הוצאה מהקשר של זמן. הסוג השני בשכיחותו היה הוצאה מהקשר של זמן (53%), והסוג השלישי, בדומה למגמה העולמית, היה הוצאה מהקשר של מקום (40%).
תרשים 9: התפלגות סוגי הדיסאינפורמציה שנבדקו במהלך המלחמה בידי גופי בדיקת עובדות ישראליים
גם כאן, תכנים רבים כללו יותר מסוג אחד של הוצאה מהקשר. ב-22% מהבדיקות נמצא שהתוכן הוצג באופן מטעה הן מבחינת זמן והן מבחינת מקום, לעומת כ-50% מהבדיקות בשאר העולם שבהן נמצאה כפילות כזו. כאשר שלושת סוגי הדיסאינפורמציה הללו (זמן, מקום והקשר שגוי) מאוחדים תחת הקטגוריה הכוללת של הוצאה מהקשר, עולה כי 79% מהבדיקות עסקו בתכנים שהוצאו מהקשרם בממד אחד או יותר, מה שהופך אותה לקטגוריה הבולטת ביותר – בדומה למגמה העולמית. לעומת זאת, פברוק טענות הופיע ב-36% מהבדיקות, שיעור גבוה יחסית לנתון העולמי (15%). הסוגים הבאים היו התחזות (14%) ומניפולציה של תוכן (12%), גם הם בשיעורים גבוהים ביחס לשאר הארגונים בעולם (2% ו-5% בהתאמה), ולבסוף תוכן תוצרת AI.
מעניין לראות כי תוכן שנוצר באמצעות AI היה הסוג הנדיר ביותר בבדיקות הישראליות – 10% בלבד (6 בדיקות), לעומת 20% בעולם. אולם, כל הבדיקות של תכנים אלו נעשו בידי פייק ריפורטר, והם מהווים כ-16% מסך הבדיקות שביצע הארגון – שיעור קרוב למגמה העולמית. לעומת זאת, מיזם 'בודקים' לא עסק בבדיקת תוכן שנוצר באמצעות AI, אלא התמקד בעיקר בטענות ותכנים מפוברקים, שהיוו 65% מהבדיקות שערך, רובם מטעם כלי תקשורת ופוליטיקאים.
תמונה 20: דוגמה לשימוש ממוחזר של דובר צה"ל בסרטון מהתקיפה של איראן על ישראל באוקטובר 2024, ולא במלחמה האחרונה[2]
תמונה 21: סרטון שפורסם בעמוד הרשמי של מדינת ישראל ברשת X, ודימוי שהופיע בו, של פצצה גרעינית בידי איראן, הופץ בטענה שהוא פורסם בחשבונות רשמיים של איראן כטרור פסיכולוגי נגד ישראל[3]
תמונה 22:הודעות כוזבות ומעוררות בהלה המיוחסות לצה"ל[4]
תמונה 23: סרטון ששודר בערוץ 12 ונטען כי צולם "לפני זמן קצר", אך בפועל הוא פורסם ברשת שלושה ימים קודם לכן[5]
תמונה 24: סרטון ששודר בערוץ 14 ובו נראים לכאורה "מטוסי חיל האוויר באיראן". בפועל מדובר בסרטון שקרי, ששודר גם באוקטובר 2024 והופרך כבר אז[6]
תמונה 25: ציטוט מפוברק, לכאורה מטעם העיתונאי בן כספית, לפיו משפחת נתניהו ברחה ליוון[7]
תמונה 26: סרטון שנוצר באמצעות AI, המציג לכאורה הפגנות באיראן למען ישראל[8]
תמונה 27: סרטון תוצרת AI, שבו נראים נזקים מפגיעה ישירה של כטב"מ איראני בבניין בתל אביב[9]
-
פורמט התוכן שנבדק בישראל
בדומה למגמה העולמית, גם בבדיקת העובדות בזירה הישראלית מרבית התכנים הנבדקים היו בפורמט וידאו (67%). אולם, ממצא מעניין הוא שיעור התכנים הטקסטואליים (31%) והתמונות (16%), בניגוד לזירה הגלובלית, שם שיעורם עמד על 3% ו-13% בהתאמה. זאת, בין השאר, בגלל המיקוד של 'בודקים' בתכנים אלו.
תרשים 10: פורמט התכנים שבדקו הגופים הישראליים
נתון חשוב נוסף הוא שבישראל 34% מהתכנים נבדקו בעקבות פרסומם בתקשורת, עקב המיקוד של 'בודקים' בפרסומים כוזבים באמצעי תקשורת ממוסדים. זאת, לעומת 2% בלבד מבדיקות התכנים בשאר העולם, שרובן המוחלט התמקדו בתכנים שהופצו ברשתות החברתיות.
-
ניתוח תוכן ותמות בישראל
התמות המרכזיות שעלו מניתוח בדיקת העובדות בזירה הישראלית דומות לאלו שעלו מהזירה העולמית, אולם התפלגותן שונה מעט.[10]
תרשים 11: פילוח תמות התוכן שעלו מהתכנים שבדקו גופי בדיקת העובדות הישראליים
התמות הבולטות בתכנים שנבדקו בישראל היו קשורות להפגנת כוח צבאי (33%) ופיצוצים (26%). מעניין לציין כי תמת הסוגיות פוליטיות הייתה השלישית בשכיחותה והיוותה 22% מסך התכנים הנבדקים, לעומת 9% בלבד בבדיקת העובדות הגלובלית. תכנים אלו כללו למשל טענה של חשבון איראני כי איחוד האמירויות מספקת ציוד חירום רפואי לישראל, בפרסום שזכה ליותר מ-1.5 מיליון צפיות, או סרטון של ראש הממשלה לשעבר, נפתלי בנט, אשר עריכה מגמתית שלו יצרה רושם מטעה, כאילו הוא אינו תומך בתקיפה באיראן. 21% מסך הבדיקות נקשרו לתמה של נזק פיזי (לעומת השדה הגלובלי, בו הייתה השכיחה ביותר), והשאר לבהלה ציבורית (19%), מחאות (7%) והתנקשויות (2%).
-
מוטיבציית היצירה וההפצה של תכנים שנבדקו בישראל
ביחס למוטיבציית היצירה וההפצה של תכנים כוזבים שבדקו הגופים הישראליים, עלה ממצא מעניין ויוצא דופן: בניגוד למגמה העולמית של בדיקת עובדות, כאן נבדקו בעיקר תכנים כוזבים שיכלו לשרת את הצד הישראלי (57%, לעומת 24% בעולם), ויחסית מעט תכנים שיכלו לשרת את הצד האיראני (34%, לעומת 72% בעולם).
תרשים 12: פילוח מוטיבציית ההפצה של תכנים כוזבים שבדקו הגופים הישראליים
-
-
ג. מוטיבציית בודקי העובדות – הטיה פוליטית או נאמנות לעובדות?
הפער המעניין בין המוטיבציה של התכנים שבדקו גופי בדיקת עובדות ישראליים ובין גופים בין-לאומיים העלה את השאלה האם קיימות הטיות בתכנים שגופי בדיקת עובדות שונים בעולם בוחרים לבדוק. לפיכך ביצענו פילוח של התכנים שנבדקו ע"י גופי בדיקת העובדות ביחס למוטיבציית היצירה וההפצה של אותם תכנים. הממצאים העלו כי למעט ההטיה של הגופים הישראליים, שדווקא בדקו תכנים כוזבים שעשויים לשרת יותר את הצד הישראלי, לא נמצאו הטיות ניכרות, ויש אחידות יחסית בין הגופים השונים בהתפלגות המוטיבציות העומדות מאחורי היצירה וההפצה של התכנים שנבדקו.
תרשים 13: התפלגות המוטיבציות של תכנים שנבדקו בידי גופים שערכו עשר בדיקות ומעלה
כמו כן, ביצענו פילוח של מוטיבציית ההפצה והיצירה של התכנים ביחס לשפה בה פורסמה בדיקת העובדות, שכן שפת הפרסום יכולה להוות אינדיקציה לקהל היעד שנגיש ויכול להחשף לבדיקת העובדות.[11]
תרשים 14: פילוח שפת הבדיקות ביחס למוטיבציית ההפצה והיצירה (באחוזים)
השוואה זו אינה מעלה ממצאים חריגים ביחס למוטיבציה של גופים הפועלים בשפות מסוימות, אך היא חושפת נקודת דמיון מעניינת בין בדיקת העובדות בעברית ובפרסית: הבדיקות בשפה העברית התייחסו במידה רבה לתוכן כוזב שעשוי היה לשרת את ישראל, ואילו בשפה הפרסית נבדק בעיקר תוכן שעשוי היה לשרת את איראן.
חשוב לציין כי factnameh – הגוף היחיד שנכלל במחקר אשר פרסם בדיקות בפרסית – רשום בקנדה ומעסיק צוות דוברי פרסית מרחבי העולם, תוך הצגת גישה ביקורתית כלפי סביבת המידע וערוצי התקשורת האיראניים.[12]
גלריית תמונות של בדיקות העובדות
מקורות
[1] Ram et al., 2025.
[2] פייק ריפורטר [@FakeReporter]. (2025, 14 ביוני). שימו לב: חשבון הטוויטר הרשמי של צה"ל פרסם סרטון ובו נראים בהתחלה טילים בליסטיים שנורו בידי איראן בדרכם לישראל [ציוץ]. X. https://x.com/FakeReporter/status/1933634358784524773
[3] פייק ריפורטר [@FakeReporter]. (2025, 18 ביוני). הסרטון הנ"ל בו נראה אדם במדים מלטף טיל גרעיני מיניאטורי הוא לא "טרור פסיכולוגי של איראן" אלא סרטון… [ציוץ]. X.https://x.com/FakeReporter/status/1935129042778251452
[4] פייק ריפורטר [@FakeReporter]. (2025, 15 ביוני). 1. ההודעה הזו מופצת ביממה האחרונה ברשתות החברתיות ומזהירה משיחות טלפון של חמאס וחיזבאללה לאזרחים ישראלים במטרה לאתר אותם ולפגוע בהם [ציוץ]. X.https://x.com/FakeReporter/status/1934193474837831844
[5] בודקים [@bodkim 2022]. (2025, 22 ביוני). הסרטון שמשודר בערוץ 12 שנכתב עליו "איראן לפני זמן קצר", הוא לא סרטון שצולם היום. בטיקטוק למשל הסרטון הזה הופץ… [ציוץ]. X. https://x.com/bodkim2022/status/1936591851429023993
[6] בודקים [@bodkim 2022]. (2025, 20 ביוני). בערוץ 14 מציגים את "מטס יום העצמאות בשמי איראן", מטוסים ישראלים בשמי איראן. העובדות: מדובר בסרטון ישן, פייק שעלה בערוץ… [ציוץ]. X. https://x.com/bodkim2022/status/1936074986072293456
[7] בודקים [@bodkim 2022]. (2025, 14 ביוני). ברשתות מופץ פייק שנתניהו ברח לאתונה, גם בעברית וגם באנגלית. גם הציטוט לכאורה של בן כספית הוא שיקרי. [ציוץ]. X. https://x.com/bodkim2022/status/1933813518882443395
[8] פייק ריפורטר [@FakeReporter]. (2025, 18 ביוני). הסרטון הזה שרץ ברשת ומראה לכאורה הפגנות למען ישראל באיראן – נוצר בעזרת AI [ציוץ]. X. https://x.com/FakeReporter/status/1935431036495688122
[9] פייק ריפורטר [@FakeReporter]. (2025, 17 ביוני). חשבון בשם "יהודי תימן" (50K עוקבים) פרסם סרטון שמראה נזקים לכאורה מפגיעה ישירה של כטב"ם איראני במגדל בתל אביב [ציוץ]. X. https://x.com/FakeReporter/status/1934933562844709214
[10] עבור כל בדיקה ניתן היה לסמן מספר תמות, ולכן מספרן גבוה מסך הבדיקות שנבדקו.
[11] התייחסנו לשפת הבדיקה ולא למדינה שבה הארגון רשום או פועל מכיוון שחלק מהגופים פועלים בשפות שאינן השפה הרשמית במדינה. למשל, ארגון הרשום בקנדה אך מפרסם בדיקות בפרסית. התרשים אינו כולל רומנית ויפנית, כיוון שנעשתה בדיקה אחת בלבד עבור כל אחת מהן.
[12] Factnameh (n.d.). About us.https://factnameh.com/en/about
