המלחמה בין ישראל לאיראן, שפרצה ב-13 ביוני 2025, כללה מתקפות אוויריות ובליסטיות אינטנסיביות של שני הצדדים במשך 12 ימים ברציפות. במקביל הופצו גם כמויות חסרות תקדים של דיסאינפורמציה, כאשר מתקפות תודעה ומבצעי השפעה באמצעות הרשת לקחו בה חלק פעיל.[1] לאורך כל ימי המלחמה, הרשתות החברתיות בישראל, באיראן וברחבי העולם הוצפו במידע כוזב או מניפולטיבי בנוגע למלחמה, מטרותיה ותוצאותיה בשטח. תמונות וסרטונים שנוצרו באמצעות כלי AI, או צולמו בעימותים שונים וזמנים אחרים והוצאו מהקשרם, פורסמו כתיעודים של העימות הנוכחי כדי לזרוע פחד ובלבול ולהעצים נרטיבים המשרתים צד מסוים. תוך שעות ספורות מפרוץ המלחמה הופיעו ברשתות תמונות מזויפות של מטוסים ישראליים שהופלו באיראן, שדות תעופה ובנייני מגורים הרוסים בתל אביב, פיצוצי ענק בטהרן והפגנות של אזרחים איראנים נגד המשטר. דימויים אלה נעשו ויראליים ברשתות החברתיות, ומיליוני משתמשים ברחבי העולם צפו בהם ושיתפו אותם.[2] בשצף המידע הסותר ובהמולה שיצר, גם כלי תקשורת וערוצי חדשות הפיצו לא אחת מידע שגוי, והדרישה של כל אחת מהממשלות להימנע משיתוף תמונות ומידע על הפגיעות וההרס, לצד הגבלת הגישה לרשת באיראן לאורך המלחמה, הקשתה עוד יותר על היכולת לאמת טענות הנוגעות למלחמה.
מלחמה זו מצטרפת לעימותים צבאיים בין-לאומיים נוספים שפרצו בשנים האחרונות – כמו מלחמת רוסיה-אוקראינה, והמלחמה בין ישראל לחמאס וחיזבאללה בעקבות מתקפת השבעה באוקטובר – בהם בלט ההיבט הדיגיטלי והתודעתי. עימותים כאלו הם כר פורה להפצת מידע כוזב במסגרת הניסיון של שחקנים שונים להשפיע על דעת הקהל המקומית והעולמית, הן ברמת משתמשים פרטיים ברשתות החברתיות והן ברמת מדינות, כדי להדהד נרטיבים כוזבים, לעיתים במסגרת פעולות השפעה הדדיות. ניסיונות השפעה והתערבות זרה באמצעות הרשת הפכו לחלק בלתי נפרד מהלוחמה העכשווית, כפי שהראו ניסיונות של ישראל ואיראן לחדור זו לרשת של זו ולהתערב בה עוד לפני שהעימות המזוין פרץ בפועל.[3]
כמו כן, הצפת המידע והביקוש לעדכונים חיים ומיידיים במהלך העימותים מביאים אזרחים להשתמש בפלטפורמות מסרים מיידיים בלתי מתווכות או לצפות בשידורים חיים, כמו ערוצי דיווחים ועדכונים בטלגרם, שם החשיפה גבוהה במיוחד למידע לא מאומת או בדוק ולעיתים שגוי ומסולף. מעבר לכך, ההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות בתחום ה-AI בשנה האחרונה מאפשרות ליצור בקלות תוכן ויזואלי מזויף ומשכנע, מה שמאיץ את התפשטות התכנים הללו ומקשה על אנשי מקצוע לבצע בדיקת עובדות ולאמת מידע לפני שדעת הקהל מתקבעת והמידע הכוזב מופץ ונטמע.[4] בסביבת מידע דינמית וסוערת כזו, גופי בדיקת עובדות עומדים מול אתגרים גדולים ומגמות חדשות ולא מוכרות.
ישראל היא אחת המדינות המובילות בעולם בשימוש ברשתות החברתיות, עם שיעורי חדירה גבוהים של פלטפורמות רבות.[5] מאז השבעה באוקטובר, וביתר שאת מאז פרוץ מלחמת ישראל-איראן, עלה השימוש בטלגרם. משתמשים מצטרפים לערוצי דיווחים ועדכונים שעונים על הצורך במידע מיידי, אך לעיתים קרובות זהו מידע לא מאומת ואף שגוי.[6] בנוסף על כך, המתיחות הפנימית והאזורית בשנים האחרונות הפכה את אזרחי ישראל לפגיעים במיוחד למבצעי השפעה. אולם, למרות פגיעות זו והחשיפה הרבה למידע לא מאומת ברשת, סביבת בדיקת העובדות בישראל מצומצמת: פועלים בה גופי בדיקת עובדות מעטים בלבד, הם אינם מותאמים לקבוצות השונות באוכלוסייה הישראלית, ואף נתונים ללחצים כלכליים ופוליטיים גוברים שמגבילים את פעילותם.[7]
לנוכח ההכרה במתח שבין הפצת דיסאינפורמציה סביב עימותים בין-לאומיים ובין החולשה הגוברת של גופי בדיקת העובדות בעולם ובישראל, המחקר הנוכחי מבקש לבחון את תפקודו של שדה בדיקת העובדות הגלובלי והמקומי בהקשר של מלחמת ישראל-איראן, ודרכו לספק תמונת מצב של מאפייני התוכן הכוזב והמניפולטיבי שהופץ במסגרת המלחמה, והתפקיד שמילא בה.
גלריית תמונות של בדיקות העובדות
מקורות
[1] Myers, S. L., Odenheimer, N., & Solomon, E. (2025, July 15). Israel and Iran usher in new era of psychological warfare. The New York Times. https://www.nytimes.com/2025/07/15/technology/israel-iran-psychological-warfare.html
[2] Jones, G. M. (2025, June 19). How out-of-context videos mislead social media users on the Israel-Iran conflict. Euronews. https://www.euronews.com/my-europe/2025/06/19/how-out-of-context-videos-mislead-social-media-users-on-the-israel-iran-conflict; EDMO. (2025, June 13). The first AI war: How the Iran-Israel conflict became a battlefield for generative misinformation. EDMO. https://edmo.eu/publications/the-first-ai-war-how-the-iran-israel-conflict-became-a-battlefield-for-generative-misinformation/; Murphy, M., Robinson, O., & Sardarizadeh, S. (2025, June 19). Israel–Iran conflict and AI disinformation: Dozens of AI-generated videos garner over 100 million views. BBC News. https://www.bbc.com/news/articles/c0k78715enxo
[3] Yasur, N., & Citrinowicz, D. (2024). Iranian foreign information manipulation and interference during the Swords of Iron War. INSS. https://www.inss.org.il/publication/iran-influence/; Shah, N. (2025, July 30). What the Israel-Iran conflict revealed about wartime cyber operations. Atlantic Council. https://www.atlanticcouncil.org/blogs/new-atlanticist/what-the-israel-iran-conflict-revealed-about-wartime-cyber-operations/
[4] Ponce de León, E., & Chenrose, A. (2025, June 24). Grok struggles with fact-checking amid Israel-Iran war. DFRLab. https://dfrlab.org/2025/06/24/grok-struggles-with-fact-checking-amid-israel-iran-war/
[5] Wiener, A., & Stegman, O. (2024). Social media and digital platforms use in Israel (2023–2024). Israel Internet Association. https://en.isoc.org.il/data-and-statistics/social-media-and-digital-platforms-use-in-israel-2023-2024
[6] Ring, E. (2025, July 6). Fake news, real missiles: Israel’s Telegram crisis is a national security threat. Haaretz. https://www.haaretz.com/opinion/2025-07-06/ty-article-opinion/.premium/fake-news-real-missiles-israels-telegram-crisis-is-a-national-security-threat/00000197-cffc-da1d-a5ff-effe6e780000
[7] Ram, Y., Wiener, A., & Ring, E. (2025, April). Disinformation resilience: Israel stakeholder analysis report. Israel Internet Association. https://www.isoc.org.il/files/docs/disinformation/Disinformation-Resilieance-Israel-Stakeholder-Analysis-Report-April2025.pdf
