מלחמת ישראל-איראן ביוני 2025 עוררה גל חסר תקדים של הפצת מידע כוזב או מניפולטיבי ברשתות החברתיות ובזירה הדיגיטלית. סרטונים שהוצאו מהקשרם, טענות מפוברקות ותכנים שנוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית (AI) הופצו במטרה להטות את דעת הקהל לגבי היקף העימות ותוצאותיו. מחקר זה בוחן את סביבת המידע הדיגיטלית במהלך ימי הלחימה מנקודת המבט של גופי בדיקת עובדות הגלובליים ומקומיים. באמצעות ניתוח 592 בדיקות עובדות שביצעו 50 ארגונים שונים ב-17 שפות, המחקר מספק הן תמונת מצב של סביבת בדיקת העובדות עצמה והן מיפוי מדגמי של סביבת המידע הדיגיטלית בתקופת המלחמה, בדגש על מגמות בהפצת תכנים כוזבים במהלכה. המחקר גם בוחן את סביבת בדיקת העובדות בישראל בתקופה זו, וחושף לצד חשיבותה, את היקפה המצומצם, את חוסר התאמתה לקבוצות מיעוט שונות בחברה הישראלית, ואת היעדר הייצוג והמעורבות שלה בסביבת בדיקת העובדות הבין-לאומית.
ניתוח פעילותם של גופי בדיקת העובדות ממחיש את העיסוק הנרחב של גופים מכל רחבי העולם בתכנים הקשורים במלחמה ומדגיש את הגלובליות שלה. הניתוח גם מחדד את המעורבות הגדולה של שחקנים לא-מערביים בהפרכת טענות כוזבות במהלך המלחמה. מבין 50 הארגונים שנבחנו, בלטו במיוחד גופים מהודו וירדן, שערכו חלק ניכר מהבדיקות שפורסמו במגוון שפות ופלטפורמות בעולם בנושא המלחמה. ממצא זה מערער על הנטייה להתמקד בזירת בדיקת העובדות המערבית ומצביע על מרכזיותם של שחקנים נוספים. כמו כן, הניתוח לא מצא הטיות פוליטיות עקביות בבחירת התכנים שגופים שונים בחרו לפרסם. רוב הגופים, ללא קשר למדינה שבה הם פועלים, התמקדו בתכנים ויראליים ויישמו קריטריונים שקופים ואובייקטיביים בבדיקות, ללא תלות בזהות הצד שעשוי להרוויח מהתוכן המניפולטיבי. עם זאת, גופי בדיקת העובדות הישראליים התמקדו בהרחבה בתכנים כוזבים שעשויים לתמוך דווקא בנרטיב הישראלי והעסיקו קהל ישראלי, מה שמעיד על תפקידם המרכזי כגופי ביקורת ו"שומרי סף" חשובים בסביבת המידע הישראלית.
בחינת התכנים המטעים והמניפולטיביים שנבדקו בידי הגופים השונים מראה כי רובו המוחלט של המידע הכוזב שהופץ בתקופת הלחימה היה ויזואלי, בעיקר בפורמט וידאו. סוג המניפולציה הנפוץ ביותר היה הוצאה מהקשר של טענות ותכנים בהיבטים של זמן, מקום או מסגור. כלומר, רוב התכנים השגויים התבססו על תיעוד אמיתי שהוצא מהקשרו ולא על בדיות מוחלטות. ב-20% מהתכנים שנבדקו נעשה שימוש בתוכן שנוצר באמצעות AI – שיעור גבוה למדי, במיוחד בהשוואה לתכנים שעברו מניפולציה בדרכים אחרות, אך הוא מעיד על ההיקף המוגבל יחסית של שימוש בכלים אלו בזמן עימותים צבאיים אל מול השיח עליהם בתקשורת. ממצא חשוב במיוחד מצביע על הנרטיבים שיוצרי ומפיצי דיסאינפורמציה מבקשים לקדם וההשפעה שהם מנסים להשיג. המחקר העלה כי השימוש בתכנים הכוזבים במלחמת ישראל-איראן נועד בעיקר לשדר עוצמה ולהציג כל צד בעימות כחזק יותר מיריבו. זאת בשונה מעימותים אחרים, כמו מלחמת ישראל-חמאס, שבה נעשה שימוש נרחב בדיסאינפורמציה גם כדי לתאר כל צד כקורבן של יריב לא מוסרי. התמות הבולטות של התכנים הכוזבים במלחמת ישראל-איראן כללו הפגנת כוח צבאי, נזק פיזי, פיצוצים ודימויים של בהלה ציבורית בקרב האויב. מרבית התכנים המטעים שנבדקו היו כאלו שעשויים לשרת את הצד האיראני, אם כי הופצו גם תכנים היכולים לתמוך בנרטיב הישראלי.
הממצאים תורמים להבנה של סביבת בדיקת העובדות הגלובלית והישראלית בעת עימותים בין-לאומיים, על רקע חולשתם הגוברת של גופי הבדיקה, המתמודדים עם אתגרים ולחצים מתמשכים. הם מספקים תובנות על מבנה השדה, השחקנים הפועלים בו והמאפיינים הגאוגרפיים של פעילותם, וחושפים דפוסים מרכזיים בנוגע לתכנים כוזבים שהופצו במלחמה – סוגיהם, דרכי השימוש בהם והמטרות שהם משרתים. ממצאי המחקר יכולים לשמש בסיס לפיתוח משאבי ידע וכלים מעשיים עבור שדה המחקר, התקשורת והציבור הרחב, ובהם כלים לאיתור וזיהוי תמונות וסרטונים שהוצאו מהקשרם, לזיהוי תוצרי בינה מלאכותית, ולחיפוש ואימות מידע ברשת.
