הקשר בין פיקוח הורים להתנהגות מסוכנת של בני הנוער אונליין (2014)
תאריך פרסום במאגר: 31 במאי 2014
מקור הנתונים: אוניברסיטת חיפה
מחקר אקדמי של אוניברסיטת חיפה בודק את הקשר בין פיקוח הורים להתנהגות מסוכנת של בני הנוער אונליין.
המשיכו לקרוא כתבה זונתונים ומחקר אודות בטיחות השימוש באינטרנט, פגיעות באינטרנט בקבוצות אוכלוסייה שונות, ביריונות ושיח שנאה.

מחקר אקדמי של אוניברסיטת חיפה בודק את הקשר בין פיקוח הורים להתנהגות מסוכנת של בני הנוער אונליין.
המשיכו לקרוא כתבה זו
קבוצת העבודה כנגד פישינג (APWG) הינו ארגון בין לאומי הנאבק במתקפות פישינג. מתקפות פישינג הן מתקפות הונאה בהן נשלחים קישורים (Link) לאתר מזויף, אשר זהה בתוכנו לאתר המקורי ודומה מאוד בכתובתו במטרה לגרום למשתמש להכניס את שם המשתמש והסיסמא ובכך לחשוף אותם לגורם התוקף (ראו מידע נוסף באתר "יותר חכמים מהאינטרנט ").
המשיכו לקרוא כתבה זו
מחקר חלוץ שנערך על ידי החוקרות טלי היימן, דורית אולניק-שמש וגלית כהן מהאוניברסיטה הפתוחה. המחקר עסק בהשפעת לקויות למידה על חשיפה והתמודדות עם בריונות מקוונת. במחקר השתתפו 90 סטודנטיות בגילאי 20-30, כ-40 מהן עם לקות למידה. במסגרת המחקר המשתתפות השיבו על שאלונים שעסקו בשימוש שלהן ברשת, פגיעות ותגובות לאלימות ברשת, תמיכה חברתית ותחושת רווחה אישית. להלן ממצאים עיקריים מתוך המחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו
לקראת יום האינטרנט הבטוח 2014 ערך איגוד האינטרנט הישראלי סקר במטרה להבין אילו סכנות עומדות בפני משתמשי האינטרנט בישראל וכיצד הם מתמודדים איתן. מהסקר עולה כי כ-80% מהנשאלים חושבים כי רשת האינטרנט היא מקום מוגן במידה מועטה/מועטה מאד עבור ילדים אך אחוז דומה מרגיש בטוח כמבוגרים בעת השימוש ברשת במידה בינונית ומעלה. על פי הסקר ההורים סבורים כי האיום העיקרי בגלישה של ילדיהם הינו חשיפה לתכנים פורנוגרפיים והטרדה מינית (כ-92% מההורים) ולאחר מכן חרמות, בריונות מילולית וחשיפה לאלימות (87% עד…
המשיכו לקרוא כתבה זו
המחקר הנוכחי נערך על ידי ד"ר טלי היימן, ד"ר דורית אולניק שמש, ד"ר סיגל עדן בהזמנת משרד החינוך. מטרת המחקר הייתה לבחון את תופעת האלימות ברשת בקרב ילדים ובני נוער כמו גם את עמדתם של המורים בנושא זה. במסגרת המחקר בחנו החוקרות את היקפי התופעה, מאפיינים מרכזיים בה והקשר שלה למשתנים חברתיים אחרים.
המשיכו לקרוא כתבה זו
הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (הפועלת תחת משרד המשפטים) ערכה סקר בנושא הגנת המידע האישי בישראל ומודעות הציבור לנושא. הסקר בוצע ע"י מכון "שילוב - MillwardBrown" ובמסגרתו רואיינו 529 נשאלים במדגם כלל ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. להלן ממצאים עיקריים מהמחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו
באוקטובר 2012 הוגשה על ידי איגוד האינטרנט הישראלי בקשת נתונים במסגרת חוק חופש המידע במטרה לקבל נתונים אודות היקף העבירות הקשורות לשימוש באינטרנט. הבקשה הקיפה נתונים הקשורים לפשעי מחשב ומידע על פשעים בהם נעשה שימוש ברשת האינטרנט (לביצוע העברה או תכנונה) מחמשת השנים האחרונות.הנתונים שהתקבלו הגיעו בפורמט XLS ו-PDF (כ-78 קבצים המכילים חיתוכים לפי חתך דמוגרפי ושנה (מבצע העבירה \ קורבן, מין, בגיר \ קטין, לאום, שנה) ולכן לא תמיד ניתן להפיק מהם מספרים ממצים. להלן ממצאים מתוך תוצאות הבקשה…
המשיכו לקרוא כתבה זו
קבוצת העבודה כנגד פישינג (APWG) הינו ארגון בין לאומי הנאבק במתקפות פישינג. מתקפות פישינג הן מתקפות הונאה בהן נשלחים קישורים (Link) לאתר מזויף, אשר זהה בתוכנו לאתר המקורי ודומה מאוד בכתובתו במטרה לגרום למשתמש להכניס את שם המשתמש והסיסמא ובכך לחשוף אותם לגורם התוקף (ראו מידע נוסף באתר "יותר חכמים מהאינטרנט").
המשיכו לקרוא כתבה זו
סקר "תפיסות ועמדות כלפי ההתנהגויות סיכון ברשת האינטרנט בקרב ילדים ומתבגרים נערך על ידי עיריית חולון בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי. הנתונים המשמשים את הדוח נאספו ממדגם מייצג של 961 תלמידים בכיתות ו'-יא' בבתי ספר בחולון, באמצעות שאלון ממוחשב לדיווח עצמי. להלן ממצאים עיקריים מהסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו
המחקר נערך על ידי 'חברת יפעת' עבור הקרן החדשה לישראל ובחן 4,000 פוסטים, שפורסמו ברשתות החברתיות בחצי השנה האחרונה. מטרת המחקר הייתה לבחון את דרכי ההתבטאויות ברשת ומידת האלימות העולה מהתבטאויות העוסקות בערבים, פליטים, חרדים, מתנחלים, אנשי שמאל, בעלי הון, פוליטיקאים, עיתונאים, המערכת האקדמאית ובג"צ. להלן ממצאים עיקריים מתוך המחקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו
סקר שנערך לקראת יום הגלישה הבטוחה וכלל 300 הורים, 150 נערים בגילאי 13 עד 16 ו-150 ילדים בגילאי 6 עד 12 (שנסקרו בשיתוף עם הוריהם).בסקר ניתן למצוא השוואה בין תפיסות ההורים לדעות הילדים בנושאי דרכי הגלישה, זמן הגלישה והאתרים או שירותים אליהם הם גולשים, ופעולות בעלות סיכון שמבצעים הילדים ובני הנוער. בנוסף נבדקה קבלת הדרכה על גלישה בטוחה ונקיטת פעולות בנושא בקרב ההורים, בני הנוער והילדים, כמו גם דרך ההתמודדות במקרים של חשיפה לתכנים שאינם מתאימים והטרדות באתרים שונים. להלן…
המשיכו לקרוא כתבה זו
מחקר של רוני בר צורי, חוקרת ומנהלת תחום מחקרי צרכנות במנהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת. המחקר מתבסס על סקר טלפוני של 1000 נשאלים המהווים מדגם מייצג של משקי בית באוכלוסייה הבוגרת בישראל. המחקר סוקר את שעור משקי הבית שנפגעו מהטעיות של עוסקים ועסקים כאשר בצעו עסקות צרכניות שונות במהלך שנת 2011, ואת דרכי התגובה שלהם לסוגי ההטעיות השונות. להלן ממצאי המחקר הנוגעים לאינטרנט -
המשיכו לקרוא כתבה זו
הנתונים המובאים כאן הם תוצר של תהליך הניטור אחר תופעת האלימות בבתי הספר שעורך משרד החינוך. מטרת המחקר היא להציג נתונים בדבר שכיחות גילויי האלימות השונים בקרב אוכלוסיית תלמידי בתי הספר. בסקר ניטור האלימות של תשע"א השתתפו 24,625 תלמידים מ-463 בתי ספר עם שיעור היענות של 99%. בסקר קיים פרק מיוחד על אלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים, להלן הממצאים העיקריים מתוכו -
המשיכו לקרוא כתבה זו
הממצאים הכללים העולים מהסקר הם כי ל-81% מבני הנוער בישראל, ל-59% מההורים ול-42% מהמורים בישראל יש חשבון פייסבוק פעיל. 27% מבני הנוער בישראל חברים של לפחות אחד מן המורים שלהם בפייסבוק ו-24% מהמורים השיבו כי הם חברים של תלמידים שלהם מההווה ו/או מהעבר.נתונים אודות פגיעה באמצעות פייסבוק12% מבני הנוער בישראל השיבו כי נפגעו באמצעות רשת הפייסבוק. 8% מהפגיעות היו מילוליות (4% נפגעו מאלימות מילולית או קללות ו-4% מעלבונות). 3% מהפגיעות היו בשל הפצת שמועות לא נכונות ו-3% נוספים נפגעו מחבריהם…
המשיכו לקרוא כתבה זו
רוב מוחלט מבני הנוער (כ-93%) גולשים לפחות פעם בשבוע באתרי רשתות חברתיות וכ-77% אחוז מהם עושים זאת לפחות פעם ביום.בממוצע כ-39% מהנשאלים סבורים כי אתרים אלו בטוחים, הערכות הבטיחות גבוהות יחסית בקרב המגזר הערבי (52% סברו כי אתרים אלו בטוחים ביחס ל-36% בקרב המגזר היהודי) ובקרב בנים (42% מהבנים סברו כי אתרים אלו בטוחים ביחס ל-33% בקרב הבנות).הסיבות העיקריות לכך שהרשתות החברתיות נתפסות כמרחב לא בטוח הן ריבוי מתחזים (29%) והעדר פרטיות וחשיפת פרטים אישיים (24%).כ-55% מהנשאלים טוענים כי הם תמיד…
המשיכו לקרוא כתבה זו
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.