לפי מחקר של משרד התמ"ת משנת 2010, המבוסס על נתוני הלמ"ס, ובהשוואה למחקר דומה שנעשה בשנת 2006: יש עליה בשימוש במחשב בקרב אנשים עם מוגבלות עולה ל- 58%, אך עדיין נמוך בהשוואה לשימוש בקרב…
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר של רוני בר צורי, חוקרת ומנהלת תחום מחקרי צרכנות במנהל מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת. המחקר מתבסס על סקר טלפוני של 1000 נשאלים המהווים מדגם מייצג של משקי בית באוכלוסייה הבוגרת בישראל. המחקר סוקר את שעור משקי הבית שנפגעו מהטעיות של עוסקים ועסקים כאשר בצעו עסקות צרכניות שונות במהלך שנת 2011, ואת דרכי התגובה שלהם לסוגי ההטעיות השונות. להלן ממצאי המחקר הנוגעים לאינטרנט -
המשיכו לקרוא כתבה זומהנתונים עולה כי למרות החשיבות המיוחסת לבחירות המוניציפליות במגזר הפלסטיני-ישראלי ועל אף שיעור ההצבעה הגבוה - השימוש ברשת לצורכי הקמפיינים השונים במגזר היה זעום.
המשיכו לקרוא כתבה זוהנתונים המובאים כאן הם תוצר של תהליך הניטור אחר תופעת האלימות בבתי הספר שעורך משרד החינוך. מטרת המחקר היא להציג נתונים בדבר שכיחות גילויי האלימות השונים בקרב אוכלוסיית תלמידי בתי הספר. בסקר ניטור האלימות של תשע"א השתתפו 24,625 תלמידים מ-463 בתי ספר עם שיעור היענות של 99%. בסקר קיים פרק מיוחד על אלימות תוך שימוש באמצעי תקשורת דיגיטליים, להלן הממצאים העיקריים מתוכו -
המשיכו לקרוא כתבה זודוח "eHealth Literacy: Extending the Digital Divide to the Realm of Health Information" מציג ממצאי מחקר שערכו ד"ר אסתר בריינין וד"ר אפרת נטר מהמחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. במחקר, שנערך על ידי סקר טלפוני, השתתפו 4,286 נשאלים בכדי להגיע למדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בארץ. במחקר נבחנו התדירות ואופן השימוש באינטרנט לצורכי בריאות. להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוהסקירה, שנערכה על ידי מרכז יפעת, בוחנת מגמות בהיקף החשיפה של נושאים מסדר היום הציבורי בתקשורת המסורתית ובאתרי התוכן. הסקירה כוללת השוואת אחוזי החשיפה של נושאים מתוך סך החשיפה בתקשורת ובאינטרנט בכל שנה כמו גם השוואת ממוקדת יותר של אירועים מרכזיים שעמדו במרכז סדר היום הציבורי בשנת 2010 והחשיפה שלהם באמצעי התקשורת השונים (עיתונות, אתרי תוכן, טלווזיה, רדיו ותוכן גולשים).
המשיכו לקרוא כתבה זו"סקר השימוש ביישומי האינטרנט, התנהגות ולמידה ברשת בקרב ילדים ובני נוער" נערך על ידי אינה בלאו מהחוג ללמידה, הוראה והדרכה באוניברסיטת חיפה. הסקר כלל 3,867 ילדים ובני נוער (בגילאי 7 עד 17), מתוכם 2884 מהמגזר היהודי, 534 מהמגזר הערבי ו- 449 מהמגזר הבדואי. הסקר התבסס על שאלון מקוון בעברית וערבית שפורסם במשך שבועיים באינטרנט ובו התבקשו הנשאלים לדרג בין 1 ל-5 את מידת השימוש ביישומי אינטרנט . ייתכן כי המשיבים היו מבין הפעילים יותר ברשת האינטרנט, יחסית לכלל אוכלוסיית הצעירים בארץ. להלן עיקרי…
המשיכו לקרוא כתבה זוהממצאים הכללים העולים מהסקר הם כי ל-81% מבני הנוער בישראל, ל-59% מההורים ול-42% מהמורים בישראל יש חשבון פייסבוק פעיל. 27% מבני הנוער בישראל חברים של לפחות אחד מן המורים שלהם בפייסבוק ו-24% מהמורים השיבו כי הם חברים של תלמידים שלהם מההווה ו/או מהעבר.נתונים אודות פגיעה באמצעות פייסבוק12% מבני הנוער בישראל השיבו כי נפגעו באמצעות רשת הפייסבוק. 8% מהפגיעות היו מילוליות (4% נפגעו מאלימות מילולית או קללות ו-4% מעלבונות). 3% מהפגיעות היו בשל הפצת שמועות לא נכונות ו-3% נוספים נפגעו מחבריהם…
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר האינרנט של TNS טלסקר, הוא סקר תקופתי הנערך בקרב מדגם של 1,204 משתמשי אינטרנט (גילאי +13) מפיזור ארצי המייצג את האוכלוסייה היהודית בישראל. מהסקר שנערך בדצמבר 2011 עולה כי -
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים בקרב בני 20 ומעלה -
המשיכו לקרוא כתבה זו"סקר בקרב סטודנטים בנושאי רווחה" הינו סקר אינטרנטי שדגם 5,608 משיבים המהווים מדגם של אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה וחברים באגודת הסטודנטים. להלן ממצאים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר של משרד התמ"ת המתבסס על נתוני הלמ"ס בין השנים 2002-2006 מעלה כי קיים בישראל אי שוויון בשימוש באינטרנט ובמחשב, בין אנשים עם מוגבלות לבין שאר האוכלוסייה. בעוד 65% מהישראלים ללא מוגבלות סיפרו כי…
המשיכו לקרוא כתבה זורוב מוחלט מבני הנוער (כ-93%) גולשים לפחות פעם בשבוע באתרי רשתות חברתיות וכ-77% אחוז מהם עושים זאת לפחות פעם ביום.בממוצע כ-39% מהנשאלים סבורים כי אתרים אלו בטוחים, הערכות הבטיחות גבוהות יחסית בקרב המגזר הערבי (52% סברו כי אתרים אלו בטוחים ביחס ל-36% בקרב המגזר היהודי) ובקרב בנים (42% מהבנים סברו כי אתרים אלו בטוחים ביחס ל-33% בקרב הבנות).הסיבות העיקריות לכך שהרשתות החברתיות נתפסות כמרחב לא בטוח הן ריבוי מתחזים (29%) והעדר פרטיות וחשיפת פרטים אישיים (24%).כ-55% מהנשאלים טוענים כי הם תמיד…
המשיכו לקרוא כתבה זוישראל נמצאת במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD בעלות הממוצעת של הורדת מגה ביט של מידע דרך הרשת הסלולארית בזמן נדידה (כאשר המכשיר מחובר לרשת חלופית במדינה זרה), עם עלות ממוצעת של 15$ (כלומר, ישנן רק 4 מדינות בהן העלות גבוהה יותר). בעוד רוב ספקיות התקשורת הסלולארית במדינות ה-OECD מתמחרות את הגלישה הסלולארית במצב נדידה באופן אחיד או לפי מפתח כללי המחלק את המדינות השונות לשתיים או לשלוש קטגוריות, הספקיות בישראל יוצאות דופן משאר הספקיות בסקר בכך שהן מתמחרות כל מדינה…
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר בקרב 1,000 נשאלים בני 18 ומעלה שנערך על ידי TNS-infratest עבור גוגל. הסקר נערך בעזרת שאלון מקוון והתוצאות בו מתייחסות לרוב לאחוז המשיבים שערכו לפחות טיול או חופשה אחת בשנה האחרונה. להלן מספר ממצאים מהסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זו
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
