נתונים ומחקר אודות מצב ואיכות תשתיות האינטרנט בישראל ובעולם ומוכנות מדינתית להטעמה ויישום של טכנולוגיות אינטרנט חדשניות.
מהנתונים עולה כי למרות החשיבות המיוחסת לבחירות המוניציפליות במגזר הפלסטיני-ישראלי ועל אף שיעור ההצבעה הגבוה - השימוש ברשת לצורכי הקמפיינים השונים במגזר היה זעום.
המשיכו לקרוא כתבה זודוח "eHealth Literacy: Extending the Digital Divide to the Realm of Health Information" מציג ממצאי מחקר שערכו ד"ר אסתר בריינין וד"ר אפרת נטר מהמחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין. במחקר, שנערך על ידי סקר טלפוני, השתתפו 4,286 נשאלים בכדי להגיע למדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בארץ. במחקר נבחנו התדירות ואופן השימוש באינטרנט לצורכי בריאות. להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר האינרנט של TNS טלסקר, הוא סקר תקופתי הנערך בקרב מדגם של 1,204 משתמשי אינטרנט (גילאי +13) מפיזור ארצי המייצג את האוכלוסייה היהודית בישראל. מהסקר שנערך בדצמבר 2011 עולה כי -
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים בקרב בני 20 ומעלה -
המשיכו לקרוא כתבה זו"סקר בקרב סטודנטים בנושאי רווחה" הינו סקר אינטרנטי שדגם 5,608 משיבים המהווים מדגם של אוכלוסיית הסטודנטים הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה וחברים באגודת הסטודנטים. להלן ממצאים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר של משרד התמ"ת המתבסס על נתוני הלמ"ס בין השנים 2002-2006 מעלה כי קיים בישראל אי שוויון בשימוש באינטרנט ובמחשב, בין אנשים עם מוגבלות לבין שאר האוכלוסייה. בעוד 65% מהישראלים ללא מוגבלות סיפרו כי…
המשיכו לקרוא כתבה זוישראל נמצאת במקום החמישי מבין מדינות ה-OECD בעלות הממוצעת של הורדת מגה ביט של מידע דרך הרשת הסלולארית בזמן נדידה (כאשר המכשיר מחובר לרשת חלופית במדינה זרה), עם עלות ממוצעת של 15$ (כלומר, ישנן רק 4 מדינות בהן העלות גבוהה יותר). בעוד רוב ספקיות התקשורת הסלולארית במדינות ה-OECD מתמחרות את הגלישה הסלולארית במצב נדידה באופן אחיד או לפי מפתח כללי המחלק את המדינות השונות לשתיים או לשלוש קטגוריות, הספקיות בישראל יוצאות דופן משאר הספקיות בסקר בכך שהן מתמחרות כל מדינה…
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים -
המשיכו לקרוא כתבה זוממצאים עיקריים -
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר שנערך על ידי מנהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת בכדי לבדוק כיצד השינויים בשוק התקשורת בשנים האחרונות נתפסים מנקודת מבטם של הצרכנים. הסקר כלל ראיון טלפוני עם כ-1000 נשאלים. להלן ממצאים עיקריים מהסקר הקשורים למנויי האינטרנט -
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר שנערך על ידי ד"ר אזי לב-און תיעד וניתח את השימוש באתרי האינטרנט שעשו המתמודדים בקמפיינים לראשות הרשויות המקומיות אשר נערכו בנובמבר 2008 ב-156 רשויות והקיפו כ-600 מועמדים.המחקר מתבסס על אתרי האינטרנט של המתמודדים כמו גם על ראיונות טלפוניים עם המועמדים ובאי כוחם. להלן עיקרי הממצאים -
המשיכו לקרוא כתבה זוהמחקר "שימוש במקורות מידע על בריאת ורפואה בישראל" נערך על ידי פרופ' גוסטבו מש, ד"ר ריטה מנו וגב' יהודית צמיר במימון מכבי שרותי בריאות- קרנות מחקר. המחקר התבסס על סקר טלפוני ארצי שסקר 2008 נחקרים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. במחקר נבדקה הנגישות למידע על בריאות ורפואה בעידן המידע ובתוך כך גם השימוש ברשת האינטרנט למטרות אלו. להלן חלק מהממצאים הקשורים לאינטרנט -
המשיכו לקרוא כתבה זוהמחקר "מבוגרים בעלי מוגבלות בישראל" נערך על ידי דניז נאון במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל בשנת 2009. הדוח הוזמן על-ידי ועדת היגוי מקצועית להקמת "מסד נכויות" - שותפות אסטרטגית בין ממשלת ישראל לבין ג'וינט -ישראל לפיתוח והקמה של שירותים לנכים מבוגרים הגרים בקהילה. הדוח מציג מידע מקיף על אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות וכן על השימוש שלהם באינטרנט ועל ההשפעה של האינטרנט על חייהם. להלן ממצאים עיקריים מתוך המחקר הנוגעים לשימוש באינטרנט -
המשיכו לקרוא כתבה זוסקר מקיף שבחן מוכנות דיגיטאלית ופערים דיגיטאליים במסגרתו רואיינו 1,230 נשאלים, מתוכם 1,004 במגזר היהודי (722 מבוגרים מעל גיל 18 ו-282 בני נוער בגילאי 12-18) ו-226 במגזר הערבי (145 מבוגרים מעל גיל 18 ו-81 בני נוער בגילאי 12 - 18). להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר -
המשיכו לקרוא כתבה זומחקר שנערך על ידי ד"ר יורם פרי, ד"ר יריב צפתי וריבה טוקצ'ינסקי מאוניברסיטת תל אביב. מטרת המחקר הייתה לבחון את מקומו של האינטרנט בתמהיל צריכת המידה של הציבור בישראל. במסגרת המחקר נערך סקר שהקיף 532 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל. להלן עיקרי הממצאים -
המשיכו לקרוא כתבה זו
אנו מנהלים את מרחבי שמות המתחם הלאומים (domain names) הישראלי בסיומת il. ו-.ישראל, ואת מחלף האינטרנט (IIX), ודואגים שבכל עת, ומכל מקום, ניתן יהיה להשתמש בבטחון, במהירות ובחופשיות בשירותי אינטרנט ישראליים וגלובליים. כמו ברוב המדינות הדמוקרטיות, פעילות זו מתנהלת באופן ניטרלי, ללא מטרות רווח וללא שיקולים מסחריים ופוליטיים. זאת, לצד יצירת מידע, כלים שימושיים ונתונים על האינטרנט בישראל.
